הלחץ על הטייקונים בשיאו: כיצד ישפיעו מסקנות ועדת הריכוזיות על הבנקים?
ועדת הריכוזיות או בשמה השני הוועדה להגברת התחרותיות במשק תפרסם את מסקנות הביניים שלה ביום א' בערב. למסקנותיה צפויות להיות, במידה ויאומצו בסופו של דבר, השפעות מרחיקות לכת על שוק ההון הישראלי הנשלט ברובו על-ידי מספר מצומצם של גופים. ועדת הריכוזיות כמו גם ועדת טרכטנברג נולדו מתוך המחאה החברתית ונמנות עם גורמי פנים שעלולים להעיב על המסחר באחד העם בתקופה הקרובה.
ביום ה' ניתנה לנו הצצה למסקנותיה של ועדת הריכוזיות אשר הניחו תשתית ראשונית לאיסור שליטת צולבת בקונצרנים גדולים וחברות החזקות ולהפרדת ההחזקה הפיננסית (בנקים וחברות ביטוח) מהריאלית (חברות שונות ומפעלים). המשתמע מכך הוא שבעלי החזקות צולבות יאלצו לוותר על החזקותיהם באחד התחומים.
הועדה מנמקת את המסקנות בכך שהריכוזיות פוגעת בחוסן המערכת הפיננסית, מונעת אשראי ממתחרים ומובילה להעברת מידע ופגיעה בתחרות. מלבד זאת, נוצר מצב שהטייקונים מלווים לעצמם כספים כאשר מחזיקים בבנקים מלווים ובחברות לוות, תופעה לא רצויה שמסכנת את יציבות המשק, כך על פי הוועדה.
קצת רקע - החזקות צולבות
חלק מהמחזיקים בבנקים נהנים מהחזקות צולבות ולדוגמא נציין את שרי אריסון השולטת בבנק הפועלים ומחזיקה גם בשיכון ובינוי; משפחת יולי עופר ז"ל המחזיקה במזרחי טפחות וגם במליסרון מש' וורטהיים שמחזיק גם בקוקה קולה. בינו צדיק שמחזיק בבינלאומי מחזיק גם בפז ובעלי השליטה בדיסקונט מחזיקים גם באיקאה. אלה הן רק חלק מהדוגמאות.
בנק לאומי משוחרר מהצרה הזו כשמוחזק 6% בידי המדינה ו-9.5% בידי אליהו. טייקונים אחרים בעלי החזקות פיננסיות שונות הם נוחי דנקנר שברשותו אי.די.בי. אחזקות וגם כלל ביטוח, כלל פיננסים ואפסילון; יצחק תשובה, הבעלים של קבוצת דלק, מחזיק גם בפניקס ובאקסלנס.
בנקים או חברות?
"ניתן להניח כי בעל ההון יעדיף את החברה הריאלית על פני הבנק", מעריך אהוד ניר, אנליסט בנקים בפסגות, בשיחה עם Bizportal. "צריך לזכור כי הבנק נתון תחת רמת רגולציה מאוד גבוהה ביחס לחברות אחרות", הוא מסביר.
ואכן, הרגולטור "עובד שעות נוספות" כשמדובר בבנקים. למשל על פי באזל 2 נדרשת כעת הלימות הון מספקת של 7.5%, במקום 6% שהונהגה בעבר בכדי למשוך דיבידנדים. "ייתכן כי בבאזל 3 הלימות ההון הנדרשת תהיה אף גבוהה יותר והדבר יקשה על בעל ההון למשוך כספים ולהחזיר אליו את ההשקעה. אציין כי השארת ההון בבנק אף תפגע בתשואה להון", הוסיף ניר.
בשוק כבר החלו לתמחר אפשרות שבעלי השליטה ימכרו את החזקותיהם בבנקים וחברות הביטוח והיצע זה לוחץ את סקטור הפיננסים מטה. מטבע הדברים, במצב החדש, טייקונים אחרים גם לא יוכלו להחזיק בבנקים והקונים יאלצו לבוא מקרב ציבור המשקיעים. נציין כי הוועדה מודעת לכך ואישרה כי המסקנות שיועברו בכנסת ייושמו בפריסה של כמה שנים מהיום, זאת בכדי שלא לזעזע את הבורסה.
עוד נציין, כי השליטה בחברות לעיתים נרכשת בהלוואות גדולות מהבנקים והדבר עלול להציב את ההלוואות הללו בסיכון וללחוץ על הבנקים עוד יותר.
- 12.או שהטיקונים יעזבו את המדינה או שהעם יעזוב (ל"ת)Bengely 18/09/2011 03:09הגב לתגובה זו
- כמו תמיד כתבות של רקפת הן בול פגיעה (ל"ת)הסוחר טל 18/09/2011 22:23הגב לתגובה זו
- 11.T 18/09/2011 02:28הגב לתגובה זוהמשק קטן ! מצד אחד רוצים תחרות והורדת מחירים ומצד שני בשביל סכום סימלי של רווח אחרי מיסוי גבוהה וסיכון גבוההה יותר קשה לשכנע להשקיע כסף ובנוסף לכל הצרות אם חס וחלילה תצא עם ה" בוננזה" אחרי שהשקעתה בכמעט 100% סיכון ולא שקעתה המדינה ברשות השמאל תיקח את הכסף כי אתה לא בחוגים הנכונים ותשאיר אותך עם סכום סימלי של אג" ח- אז למה?
- 10.יועץ 18/09/2011 00:42הגב לתגובה זואם אתם לא יכולים נגדם הצתרפו אליהם קנו מניות שלהם
- 9.ש 17/09/2011 23:45הגב לתגובה זולא פשוטה - אפשר להעריך שיהיה באלגן בכל מניות הטייקונים בנוסף לצרות בחלק ממניות הגז והנפט.
- 8.האנגלי 17/09/2011 23:16הגב לתגובה זולמה לשלם מס על רווחי החברה שאפשר ברווח לקנות עוד עסק ובכך לנקות את הרווח ולפעמים להפסיד ולכן הריכוזיות וזה חוקי
- 7.רק מודיעין וגבעות (ל"ת)א 17/09/2011 21:53הגב לתגובה זו
- 6.רק נפט וגז לפחות שם המונופולים פועלים לטובתנו (ל"ת)שרון 17/09/2011 21:50הגב לתגובה זו
- 5.נגמר לדנקנר שמלווה מבן דודה שלו בפועלים (ל"ת)נגמרה המסיבה 17/09/2011 21:49הגב לתגובה זו
- 4.אוי הגרף זוועה 17/09/2011 20:59הגב לתגובה זומכבסת מילים:טייקון שודד=תספורת.טייקון בוזז חברה=משיכת דיבידנד.הכל חוקי.לאור יום ובחסות 120 ח" כים ותקשורת שותפה לגזל התמים.אור ואהבה לנשדדים היהודים
- האנגלי 17/09/2011 23:10הגב לתגובה זולמה לשלם 50% מס אל רווחי החברה שאפשר לקנות במס עוד עסק ולהלבין דרכו את הכסף וזוהי הוצ' מוכרת ולכן הריכוזיות
- היית מת להיות טייקון צר עין טיפש עלוב שכמותך. (ל"ת)יעקב 17/09/2011 23:00הגב לתגובה זו
- 3.נחכה לראות כמה מזה באמת יעבור ויקרה בפועל (ל"ת)סקרן 17/09/2011 20:14הגב לתגובה זו
- 2.הועדה הזו היא הדובדבן שבקצפת לאזרחים (ל"ת)חיים שני כל הכבוד 17/09/2011 20:13הגב לתגובה זו
- 1.העתיד נימצא במניות הביומד שווה ליבדוק (ל"ת)בנטוב 17/09/2011 20:09הגב לתגובה זו
- פלוריסטם,פרולביוטיק-מניות לפנסיה (ל"ת)ימנה 17/09/2011 20:46הגב לתגובה זו
- שתהייה בפנסיה תתחיל לראות רווח !! (ל"ת)במאת לפנסיה 17/09/2011 23:48
- בנטוב 17/09/2011 23:43צריך ליבדוק כל חברה לגופה ולמצבה שווה ליבדוק
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
