פרסום ראשון

בן דב משלם מכיסו הפרטי: אקסלנס מקבלת 10 מיליון שקל, ו-6.5 מ' ש' נוספים תקבל בפברואר

מדובר בחוב של טאו; יתרת החוב - 6.5 מיליון שקל תועבר בעוד 6 חודשים על ידי בן דב אם טאו לא תשלמו; במקביל העניק לבינלאומי ערבות אישית של 5 מיליון שקל
הדס גייפמן | (11)

לאחר דין ודברים בין אקסלנס לאילן בן דב ולטאו תשואות שבשליטתו, בנושא החוב של טאו לאקסלנס בסכום של כ-16.5 מיליון שקל, ולאחר איומים בתביעות משפטיות ומימוש ערבות אישית של 10 מיליון שקל, הסכים היום (ה') בן דב להחזיר את החוב לאקסלנס מכספו הפרטי, כך נודע ל-Bizportal.

עדכון : לאחר פרסום הידיעה, הודיעה טאו לבורסה כי בן דב מעביר באופן מיידי לאקסלנס סכום של 10 מיליון שקל מכספו הפרטי לכיסוי חוב החברה. במקביל העניק בן דב בטוחות אישיות לגבי יתרת החוב בסכום של 6.5 מיליון שקל, בצמוד להתחייבותה של טאו לשלם יתרה זו בעוד חצי שנה. במסגרת זו התחייב בן דב לאקסלנס, כי אם בעוד ששה חודשים טאו לא תשלם לה את יתרת החוב, הוא ישלם סכום זה מכספו הפרטי.

לגיבוי חובה של טאו לבנק הבינלאומי, העניק בן דב לבנק ערבות גיבוי אישית לקו האשראי של החברה בבנק הבינלאומי בסכום של חמישה מיליון שקל. הערבות תשמש כבטוחה נוספת. גם במקרה זה, בן דב ערב לסכום מכספו הפרטי. המשמעות היא שבן דב מעמיד 21.5 מיליון שקל מכספו הפרטי למימון החוב של טאו.

עו"ד ברוריה לקנר, יו"ר ועדת הביקורת של דירקטוריון טאו אמרה בשיחה עם Bizportal כי , "בעקבות פניית ועדת הביקורת אל בעל השליטה בחברה אילן בן דב, שיעמיד לחברה מקורות מימון, כדי שהחברה תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, נעתר בן דב לבקשת החברה באופן שאפשר לה לפתור שתי בעיות בוערות כלפי אקסלנס וכלפי הבנק הבינלאומי. כתוצאה מכך יכולה כעת החברה להמשיך בפעילותה מתוך ראיית אינטרס החברה על כלל נושיה. המצב החדש יוצר תשתית טובה המאפשרת לחברה להגיע להסדר חוב עם בעלי האג"ח לשביעות רצון כל הצדדים".

כזכור, בידי אקסלנס היתה ערבות אישית של בן דב על סך של כ-10 מיליון שקל אותה התכוונה לממש, אם החוב לא יפרע. הנושא החל לצבור תאוצה ביום ב', אז הודיעה אקסלנס לבורסה על כוונתה להעמיד לפרעון מיידי את יתרת האשראי לטאו, בסכום של כ-16.5 מיליון שקל. עוד הודיעה אקסלנס כי אם החוב לא יפרע, בכוונתה לממש את הערבות האישית שניתנה לה על ידי אילן בן דב בעל השליטה. אלא שבתחילת השבוע כלל לא היה בטוח שבן דב אכן יחזיר את החוב על אף העמדת החוב לפרעון מיידי.

עוד נזכיר, כי טרם הודעתה של אקסלנס על כוונתה להעמיד את החוב לפרעון מיידי פורסם כי בעלי האג"ח של טאו ביקשו שלא להעדיף את אקסלנס על פני הנושים האחרים. טאו טענה כי שיעבדה תמורת ההלוואה אג"ח מסדרה ג' בהיקף של כ-64 ערך נקוב ו-13.5 מיליון ערך נקוב של אג"ח מסדרה ב'. בנוסף שיעבדה החברה 130 אלף מניות סאני, והעניקה ערבות אישית של בן דב בסכום של 10 מיליון שקל.

בן דב העדיף להעניק לאקסלנס אופצית מכר על מניות סאני עם מחיר מימוש של 46.5 שקל למניה. על פי הסדר זה היתה אקסלנס מקבלת החזר מיידי של כששה מיליון שקל בלבד. בנוסף, התכוונה טאו לשלם לאקסלנס 500 אלף שקל ובן דב עצמו התכון לשלם את הערבות האישית (כאמור, בסך של 10 מיליון שקל). בתמורה היתה אקסלנס אמור לשחרר את האג"ח של טאו משיעבוד. אלא שלמחרת, כאמור, הודיעה אקסלנס על כוונתה לדרוש פרעון מידי של מלאו הסכום.

בעקבות אקסלנס דרש הבנק הבינלאומי מבן דב לשפר את יחס החוב לבטוחה על ההלוואה, על ידי פירעון חלק מהחוב או הגדלת הביטחונות. בשוק מעריכים כי חובה של טאו לבינלאומי מסתכם בכ-17 מיליון שקל, כנגד שעבוד של כמיליון מניות סאני אלקטרוניקה, החברה האם של סקיילקס והחברה הסבתא של פרטנר. בעקבות צניחת מניית סאני הורע יחס החוב לבטוחה של טאו והבנק דרש מבן דב לשפרו. כאמור, כעת העניק בן דב ערבות אישית לגבי חמישה מיליון שקל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יונה 26/08/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    יש לחייב אותו לחייב את האגחים ולחילופין להכניס את החברה לכינוס נכסים. שישים את היד עמוק בכיס
  • למה אנשים קונים אגחי" ם קונצרנים ללא בטחונות? (ל"ת)
    נכון 26/08/2011 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בלתי ניתפס! 26/08/2011 00:17
    הגב לתגובה זו
    הציבורית.כך התקשורת מלבינה,מסלפת,משתפת פעולה ושותפה לגזל,לפשע מן הסתם כנגד טובות הנאה אישיות לתקשורת הערמומית והתמימה.טייקון שודד מיליונים =תספורת.יהודי סוגר מירפסת=בנייה בלתי חוקית.כל הח"כ בפגרה 8 (שמונה)חודשים.כולם גנבים ברשות החוק
  • 7.
    בן דב כל הכבוד ככה צריך להתנהג (ל"ת)
    יובל 25/08/2011 23:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    סמוראי 25/08/2011 22:29
    הגב לתגובה זו
    שיבקש עזרה מ גקי בן זקן
  • 5.
    פושט רגל לעקל את פרטנר (ל"ת)
    גולדי 25/08/2011 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קרן מיכאלי שלום. הבית שאת גרה בו (ל"ת)
    זה הכסף שלי ! 25/08/2011 17:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כל טייקוני הצעצוע האלה פוטמו על ידי נתניהו. (ל"ת)
    בשוק תחרותי היה נעלם 25/08/2011 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין איך הוא עשה את " כספו הפרטי" (ל"ת)
    יהודי 25/08/2011 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקוב 25/08/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
    המיסטיקן העלוב רצה להעביר את החוב לציבור שהלווה לו כסף...האיש העלוב ביותר מאנשי העסקים בארץ....בגלל דברים כאלו שונאים אותנו בעולם....איכס...
  • איש מגעיל וחמדן (ל"ת)
    לזכור את בן דב לתמיד 25/08/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.