"החששות בשווקים היום - שכשוך בכנרת לעומת שחייה בים שורץ כרישים ב-2008"
הירידות האחרונות בוול סטריט ממשיכות את מגמת השוק הדובי ומעלות שאלות לגביי מצב הכלכלות בעולם. האם הורדת תחזיות הצמיחה העולמיות מראות כי אנחנו בפתח תקופת מיתון נוספת? אורי גרינפלד מפסגות ממפה את הסיכונים בכלכלה העולמית: "הבעיות באירופה גורמות לארה"ב להיראות כל כך טוב עד שהיא מושכת את כל משקיעי העולם המחפשים נכס חסר סיכון"
בשבוע שעבר פגישת מרקל - סרקוזי לא הצליחה להרגיע את השווקים וגררה ירידות שערים אחריה. צרפת וגרמניה דחו את הצעת הנפקת האג"ח הכלל אירופאי המשותף "להערכתנו הנפקת אירו-בונד רק בשביל לתת למדינות הבעייתיות אפשרות לגלגל את החוב היא אכן טעות ושקולה לרכישות האג"ח של קרן הסיוע, כלומר תהליך זמני שיעביר את עלויות ההתפרעות הפיננסית של מדינות ה-PIIGS אל צרפת וגרמניה" כתבו בפסגות.
ההצעה להגדלת קרן הסיוע בחשש כי היא לא גדולה מספיק לתמוך באיטליה וספרד לאורך זמן ע"י רכישות אג"ח, נדחתה. צרפת וגרמניה מתנגדות לכך בשל העובדה כי מרבית העלויות תהינה עליהן, מה שיאיים על דירוג החוב המושלם שלהן. בנוסף הוטל מס אחיד בגוש האירו על העברות פיננסיות שפגעה בסקטור הפיננסים.
לגביי ארה"ב: "להשוות בין החששות בשווקים היום לבין אלו שהיו ב-2008 שקול להשוואה בין שכשוך בכנרת לבין שחייה בים שורץ כרישים". האג"ח ל-10 שנים נסחרת היום בתשואה של 2.06% שמראה על בריחה של המשקיעים מסיכון. להערכת פסגות המשק האמריקני לא יחזור למיתון וגם אם כן התשואות נראות נמוכות בשל הקונצנזוס לצמיחה עתידית איטית בארה"ב וכך שהבעיות באירופה גורמות לארה"ב להיראות מושכת למשקיעי העולם המחפשים נכס חסר סיכון.
לגביי ההרחבה הכמותית: "להערכתנו, הסיכוי שברננקי יודיע על הרחבה כמותית נוספת עדיין נמוך וזאת בשל העלייה בסביבת האינפלציה. רק כדי להמחיש זאת, בשלושת החודשים האחרונים עלתה אינפלציית הליבה בארה"ב בשיעור שנתי של 3.1%, זאת לעומת אינפלציה של 1.4% בלבד בשלושת החודשים המקבילים בשנה שעברה".
לפי חישובים, נכתב כי אם מחיר חבית נפט יישאר ברמתו עד סוף השנה, מדובר בירידה של 20 דולר מהמחיר הממוצע ברבעון השני, כלומר תוספת פוטנציאלית של כ-1.5% לצריכה הפרטית.
"ההרחבות הכמותיות והריבית האפסית לא עבדו עד עכשיו לאו דווקא בגלל שלא הזרימו מספיק כסף אלא בגלל שהכסף לא יצא החוצה למשק. המערכת הפיננסית בארה"ב יושבת כיום על הר מזומנים של 1.6 טריליון דולר (10% מהתמ"ג האמריקאי). אמנם הביקוש לאשראי עדיין נמוך (עסקים וצרכנים לא רוצים או לא יכולים ללוות) אבל מצד הבנקים נרשמת בחודשים האחרונים הקלה בתנאי האשראי. הירידות בתשואות האג"ח והתמתנות עקום התשואות עשויה לתמרץ עוד יותר את המערכת הפיננסית להוציא אשראי למשק ובכך לתמוך בצמיחה".
- 7.סוחר 21/08/2011 17:22הגב לתגובה זוגבוהים מאד תיקנו מכל הבא ליד זה ניגמר
- 6.מור 21/08/2011 17:10הגב לתגובה זוברבעון האחרון ,עליה חדה בתשואות של אגרות החוב ל 10-20 שנה וקריסה של מחיר הזהב אל מתחת ל 1000$ ובמקביל ריצת אמוק אל מניות החברות הגדולות שנסחרות במכפילים של 7-10 ומחלקות דוידנדים של 2-4% בשנה
- 5.יש עוד הרבה לאן לרדת, הבעיות עצומות !! (ל"ת)LLL 21/08/2011 15:16הגב לתגובה זו
- תמיד יש לאן לרדת ותמיד גם יש לאן לעלות ...... (ל"ת)22 21/08/2011 16:35הגב לתגובה זו
- 4.30 עד 40 אחוז ירידות , זה שכשוך בכנרת? קשקשן (ל"ת)דייג הכנרת 21/08/2011 15:04הגב לתגובה זו
- 3.עידו 21/08/2011 14:54הגב לתגובה זויפה!
- יפה אבל לא קשור לקונספט (ל"ת)סבבה, סיפורי מעשיות 21/08/2011 14:59הגב לתגובה זו
- 2.מה אתה אומר? ספר לסבתא (ל"ת)סבא 21/08/2011 14:43הגב לתגובה זו
- 1.מה אתה אומר??? אני לא חושב ככה (ל"ת)נראה מי צודק 21/08/2011 14:40הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
