"החששות בשווקים היום - שכשוך בכנרת לעומת שחייה בים שורץ כרישים ב-2008"
הירידות האחרונות בוול סטריט ממשיכות את מגמת השוק הדובי ומעלות שאלות לגביי מצב הכלכלות בעולם. האם הורדת תחזיות הצמיחה העולמיות מראות כי אנחנו בפתח תקופת מיתון נוספת? אורי גרינפלד מפסגות ממפה את הסיכונים בכלכלה העולמית: "הבעיות באירופה גורמות לארה"ב להיראות כל כך טוב עד שהיא מושכת את כל משקיעי העולם המחפשים נכס חסר סיכון"
בשבוע שעבר פגישת מרקל - סרקוזי לא הצליחה להרגיע את השווקים וגררה ירידות שערים אחריה. צרפת וגרמניה דחו את הצעת הנפקת האג"ח הכלל אירופאי המשותף "להערכתנו הנפקת אירו-בונד רק בשביל לתת למדינות הבעייתיות אפשרות לגלגל את החוב היא אכן טעות ושקולה לרכישות האג"ח של קרן הסיוע, כלומר תהליך זמני שיעביר את עלויות ההתפרעות הפיננסית של מדינות ה-PIIGS אל צרפת וגרמניה" כתבו בפסגות.
ההצעה להגדלת קרן הסיוע בחשש כי היא לא גדולה מספיק לתמוך באיטליה וספרד לאורך זמן ע"י רכישות אג"ח, נדחתה. צרפת וגרמניה מתנגדות לכך בשל העובדה כי מרבית העלויות תהינה עליהן, מה שיאיים על דירוג החוב המושלם שלהן. בנוסף הוטל מס אחיד בגוש האירו על העברות פיננסיות שפגעה בסקטור הפיננסים.
לגביי ארה"ב: "להשוות בין החששות בשווקים היום לבין אלו שהיו ב-2008 שקול להשוואה בין שכשוך בכנרת לבין שחייה בים שורץ כרישים". האג"ח ל-10 שנים נסחרת היום בתשואה של 2.06% שמראה על בריחה של המשקיעים מסיכון. להערכת פסגות המשק האמריקני לא יחזור למיתון וגם אם כן התשואות נראות נמוכות בשל הקונצנזוס לצמיחה עתידית איטית בארה"ב וכך שהבעיות באירופה גורמות לארה"ב להיראות מושכת למשקיעי העולם המחפשים נכס חסר סיכון.
לגביי ההרחבה הכמותית: "להערכתנו, הסיכוי שברננקי יודיע על הרחבה כמותית נוספת עדיין נמוך וזאת בשל העלייה בסביבת האינפלציה. רק כדי להמחיש זאת, בשלושת החודשים האחרונים עלתה אינפלציית הליבה בארה"ב בשיעור שנתי של 3.1%, זאת לעומת אינפלציה של 1.4% בלבד בשלושת החודשים המקבילים בשנה שעברה".
לפי חישובים, נכתב כי אם מחיר חבית נפט יישאר ברמתו עד סוף השנה, מדובר בירידה של 20 דולר מהמחיר הממוצע ברבעון השני, כלומר תוספת פוטנציאלית של כ-1.5% לצריכה הפרטית.
"ההרחבות הכמותיות והריבית האפסית לא עבדו עד עכשיו לאו דווקא בגלל שלא הזרימו מספיק כסף אלא בגלל שהכסף לא יצא החוצה למשק. המערכת הפיננסית בארה"ב יושבת כיום על הר מזומנים של 1.6 טריליון דולר (10% מהתמ"ג האמריקאי). אמנם הביקוש לאשראי עדיין נמוך (עסקים וצרכנים לא רוצים או לא יכולים ללוות) אבל מצד הבנקים נרשמת בחודשים האחרונים הקלה בתנאי האשראי. הירידות בתשואות האג"ח והתמתנות עקום התשואות עשויה לתמרץ עוד יותר את המערכת הפיננסית להוציא אשראי למשק ובכך לתמוך בצמיחה".
- 7.סוחר 21/08/2011 17:22הגב לתגובה זוגבוהים מאד תיקנו מכל הבא ליד זה ניגמר
- 6.מור 21/08/2011 17:10הגב לתגובה זוברבעון האחרון ,עליה חדה בתשואות של אגרות החוב ל 10-20 שנה וקריסה של מחיר הזהב אל מתחת ל 1000$ ובמקביל ריצת אמוק אל מניות החברות הגדולות שנסחרות במכפילים של 7-10 ומחלקות דוידנדים של 2-4% בשנה
- 5.יש עוד הרבה לאן לרדת, הבעיות עצומות !! (ל"ת)LLL 21/08/2011 15:16הגב לתגובה זו
- תמיד יש לאן לרדת ותמיד גם יש לאן לעלות ...... (ל"ת)22 21/08/2011 16:35הגב לתגובה זו
- 4.30 עד 40 אחוז ירידות , זה שכשוך בכנרת? קשקשן (ל"ת)דייג הכנרת 21/08/2011 15:04הגב לתגובה זו
- 3.עידו 21/08/2011 14:54הגב לתגובה זויפה!
- יפה אבל לא קשור לקונספט (ל"ת)סבבה, סיפורי מעשיות 21/08/2011 14:59הגב לתגובה זו
- 2.מה אתה אומר? ספר לסבתא (ל"ת)סבא 21/08/2011 14:43הגב לתגובה זו
- 1.מה אתה אומר??? אני לא חושב ככה (ל"ת)נראה מי צודק 21/08/2011 14:40הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
