אומ"ץ פנתה למבקר המדינה: לחקור את היעדר המידע הפומבי על 17 מיליארד שקל בחשבונות רדומים
כ-15-17 מיליארד שקל מעלים אבק בחשבונות רדומים, בחברות המנהלות קופות גמל, פנסיה וקרנות השתלמות, כך עולה ממחקר שנערך בכנסת. תנועת אומ"ץ פנתה למבקר המדינה לחקור את הנושא. באומ"ץ מתריעים כי מדובר בגניבה לכאורה בסדר גודל ענק מכספי המדינה. "איננו רוצים להעלות על הדעת שפקידי מדינה בכירים הדואגים ליום המחר ומחפשים מישרות לאחר סיום שירותם במדינה, פועלים בפרשה זו לטובת נותני שכר פוטנציאליים בעתיד", נמסר מאומ"ץ.
על בסיס הערכה זו של היקף החשבונות הרדומים הוגשה לכנסת לפני כחודשיים הצעת חוק פרטית, המחייבת את הממונה על שוק ההון באוצר להקים מאגר מידע פומבי של החשבונות, שיהיה נגיש לציבור ויאפשר לאתר את הזכאים לכספים הרדומים. מאגר מסוג זה קיים במדינות רבות בעולם, אך לא קיים בישראל.
הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח"כ מאיר שטרית, גורסת, כי יש להקים יחידה מיוחדת באגף שוק ההון, שתהיה אחראית לרכז במאגר את החשבונות שאין להם דורש. עוד עולה מהצעת החוק, כי המוסדות הפיננסיים יחויבו לדווח ליחידה זו על קיום החשבונות, פעמיים בשנה במועדים קבועים. היחידה תעדכן כל חצי שנה את נתוני החשבונות שיפורסמו ברבים.
בחשבונות אלה אמורים להצטבר כספים שהופרשו לקרנות פנסיה קופות גמל, קרנות השתלמות, ולפוליסות ביטוח מנהלים וביטוח חיים. המאגר יקיף גם חשבונות בנקים של תוכניות חיסכון, כספי פיצויים, ניירות ערך ודיבידנדים שאין בהם תנועה במשך תקופה ארוכה (שטרם הוגדרה) או שלא נפדו במועדם. "בישראל אין כיום נתונים בדוקים על היקף הכספים שאין להם דורש ועל מיקומם", אומר ח"כ שטרית. הוא מתייחס לחשבונות שבעליהם נפטרו ושאריהם אינם מודעים לקיומם, כמו גם לכספים שבעליהם עזבו את הארץ, נשכחו מסיבה כלשהי, וכאלה שזהותה לא ידועה או לא אותרה.
ח"כ שטרית מדגיש, כי למרות הנחיות האוצר לטיפול בכספים ללא דורש, הרי שברוב המקרים המוסדות הפיננסיים לא עושים מאמצים לדווח על הכספים לבעלי החשבונות או למוטבים שלהם. מצב זה מוליד לדבריו טענות וחשדות לכאורה, שהמוסדות הכספיים מעוניינים להחזיק בכספים שנשכחו ומגלגלים אותם בעסקאותיהם.
יש לציין, כי יהודה דרורי, ששירת כחמש שנים בתפקיד דירקטור מהציבור בחברת אסיף שניהלה 16 קופות גמל של בנק הפועלים, ושלוש שנים בכלל גמל שניהלה 20 קופות גמל וקרנות השתלמות בסכום כולל של כ-23 מיליארד שקל, החל להתריע כבר לפני כשלוש שנים על תופעת החשבונות הרדומים. אלא שדרורי לא הצליח להניע את הגורמים הרלוונטים לפעולה בנושא.
בעבר נחלצה גם תנועת אומ"ץ לטפל בנושא ובעקבות טיפולה הגיש ח"כ משה כחלון (ליכוד), שכיום הוא שר התקשורת, הצעת חוק אבל לא הספיק להעבירה בקריאה ראשונה בגלל הקדמת הבחירות והיא נגנזה. יתרה מכך, אחת מקרנות הפנסיה הודיעה לתקשורת שהיא תחלק את הכספים הרדומים בין עמיתי הקרן, אלא שצעד זה מנוגד לחוק. למרות זאת, ההכרזה עברה ללא תגובת המדינה.
הפגם בהצעתו של ח"כ שיטרית טמון בכך שאין בה התייחסות לגורל הכספים שבעליהם לא אותרו. ההצעה גם אינה מגדירה מתי נכנסים הכספים לקטגוריה המחייבת לדווח עליהם ולפרסם את דבר קיומם. החסרים יושלמו בהמשך תהליך החקיקה.
- 3.טוב 21/08/2011 13:10הגב לתגובה זובשנת 1994 טיפלתי בירושה של לקוח-חבר, וגיליתי, כי בבנק לאומי " נעלמו" תוכניות חסכון של המוריש, אדם כבן 80, בסדר גודל של עשרות אלפי ש" ח. לאחר שבל" ל שלח אותי לכל הרוחות פניתי לפיקוח על הבנקים, וכעבור מספר הודיעני בל" ל " בשמחה" , כי הכסף האבוד נמצא...... לאחר שדרשתי לדעת כיצד " נעלם" , הסבירו בבל" ל, שהם החליפו מערכת מיחשוב ומספרי חשבון, ותוכניות חסכון " נפלו כנראה בדרך" ...... מתשובה זו למשתי, שאם לאחד זה " קרה" , אז נעלמו פה עשרות או מאות מיליונים של כפי חוסכים, שאינם יודעים לעשות חישובים ולעקוב אחרי חסכונות לשנים ארוכות. הנתונים הועברו לגברות נורית מור ושולה מישלי בבנק ישראל-הפיקוח על הבנקים. עד היום אני מחכה שיספרו לי מה קרה.
- 2.יהויכין 21/08/2011 12:54הגב לתגובה זומדוע " גניבה מכספי המדינה" ? אם ישנה גניבה היא מכספי העמיתים - אזרחי מדינת ישראל !!!
- 1.החוק מחיוב המציאות ועדיף יום קודם. (ל"ת)עמך 21/08/2011 12:47הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
