כבכל משבר המלווה בירידות חדות בשוקי המניות, כך גם בזה הנוכחי מתגלים שלושה סוגי משקיעים: האופטימיים הנצחיים, אלו שרוכשים עוד ועוד מניות עם כל ירידה של השווקים ומחכים בקוצר רוח לשינוי מצב הרוח בשווקים. האופורטוניסטים, שהורידו הילוך בהשקעותיהם ומנצלים הזדמנויות באג"ח ובמניות מעת לעת. הפסימיים, אלו שהחליפו או יחליפו בקרוב את כל תיק ההשקעות שלהם לפק"מ בבנק. במאמר זה אתייחס דווקא לסוג השלישי, הפסימיים או לכל מי ששוקל מכירת כל תיק ההשקעות והפיכתו למזומן (פסימי בפוטנציה).

הרעיון של מכירת כל תיק השקעות (מניות, אג"ח ממשלתי וקונצרני) והפיכתו לפק"מ רגע לפני הירידות הגדולות, הוא משאת נפשו של משקיע ממוצע בשוק הון באשר הוא. אולם לצערנו, אין בעולם פעמון המצלצל רגע לפני הירידות בבורסה. לכן ישנם בעולם משקיעים המנסים לתזמן את השוק (נכנסים ויוצאים לעיתים תכופות, לעיתם צודקים ולעיתים לא). לעומתם, ישנם כאלו המודים מראש שאין ביכולתם לחזות את מועדי הזינוקים והנפילות בשוק במניות ולכן נוקטים בשיטה המכונה "קנה והחזק".

פעילות ההנזלה המוחלטת של תיק העומדת בבסיס המחשבה של הפסימיים המשתייכים לרוב גם לזן המתזמן, היא התשובה המוחלטת (במידה ומתבצעת בזמן) למשבר "קלאסי". אולם מה שאנו חווים בתקופה האחרונה אינו משבר "קלאסי". לכן כדאי שגם המשקיע הפסימי ייבחן את הדברים היטב לפני שהופך את כל תיק ההשקעות למזומן.

לרוב, משבר כלכלי קלאסי נובע מהתפוצצות בועה זו או אחרת (כמו בועת האינטרנט בתחילת העשור הקודם או משבר LTCM ב-1997). משם אנו רואים עלייה בגירעון, הדפסת כסף, אינפלציה, הורדת דירוג של מדינות, העלאת ריבית, חוסר יכולת של ממשלות לגייס כספים. כל אלה מביאים לשיממון בגיוסי החוב וההון של הפירמות, פיטורין, ירידה ברווחיות החברות וכן הלאה. בפועל, מחירי המניות צונחים, המגזר העסקי משותק ומתכווץ.

אם נסתכל על משבר ההיי טק בתחילת העשור הקודם נזכיר ששיעור האבטלה בישראל עלה ל-10.3%, התשואה לפדיון של השחרים נסקה לכ-12%, מדינת ישראל לא יכולה הייתה לבצע גיוסי הון בחו"ל, המטבע המקומי נחלש (הדולר טיפס לכיוון ה-5 שקלים לדולר), ריבית בנק ישראל עלתה ל-9.1% והאינפלציה ב-2002 עלתה ב-6.5%. במקרה כזה של "משבר קלאסי" החלופה של מזומן היא אכן עדיפה בלי שום ספק על מניות, אג"ח קונצרניות (מצב החברות מורע והתשואה לפדיון עולה) ואג"ח ממשלתיות, שמחירן יורד בשל העלייה בתשואה לפדיון.

עם זאת, כפי שאמרנו, המשבר הנוכחי שונה במספר נושאים מהותיים ממשברים קודמים. אמנם גם במשבר זה נמצאות מדינות בגירעונות ענק שאפילו הביאו להפחתת דירוג לארה"ב וכעת מזרימים נזילות לשווקים בארה"ב ואירופה. אבל בשונה מהשאר, במקרה זה אין אנו רואים גידול באבטלה הנוכחית, אינפלציה או ריבית גבוהה.

מרכיב הריבית הוא הפרמטר חשוב ביותר, בארה"ב נגיד הבנק המרכזי האמריקני נמצא ב"מלכודת הנזילות" (מושג כלכלי המתאר מצב שבריבית אפסית מאבד הנגיד את הנשק של הריבית שכן לא קיימת ריבית שלילית), ובלית ברירה הודיע שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן - סוג של תחליף להורדת ריבית שכאמור בלתי אפשרית.

לפיכך, המשבר הנוכחי מתאפיין ברמה גבוהה של נזילות בשווקים. זהו אחד הלקחים מנפילת ליהמן ברדרס וכדאי למשקיעים הפסימיים מבינינו לשקול להמיר את הרצון להפוך את תיק ההשקעות שלהם למזומן להשקעה בתיק מותאם משבר נוכחי.

אם כן, מהי לדעתנו הדרך המומלצת להשקעה עבור המשקיע הפסימי?

מניות - בראש ובראשונה בתרחישים הפסימיים, לא ירשמו עליות בשוק המניות. לכן, למרות מחירן הנוח של מניות רבות המשקיע הפסימי צריך להימנע מהשקעה במניות.

אג"ח ממשלתי - במידה ויתקיימו התרחישים הפסימיים, הריבית בארץ תרד ותישאר נמוכה לאורך זמן. מיתון יביא עמו גם ירידה בשווי הנכסים (בעיקר נדל"ן) ולכן מומלץ למשקיעים הצופים מיתון שייארך מספר שנים, להשקיע באג"ח ממשלתי שקלי בטווח בינוני, דהיינו 4-6 שנים. הריבית הנמוכה שתשרור במקרה זה תביא לרווחים שוטפים נאים באג"חים.

בנוסף, ניתן לשלב רכיב של אג"ח ממשלתית צמודה בטווחים ארוכים יותר 6-8 שנים, מכיוון שבטווחים הארוכים, האינפלציה העתידית המגולמת היא כ-2.5% לשנה. במידה והמשקיע הפסימי צופה תקופה ארוכה של הזרמת נזילות לשווקים כדאי להגן מהתפרצות אינפלציונית בטווח הארוך.

אג"ח קונצרנית - להערכתנו, המשקיע הפסימי צריך לשלב מרכיב קונצרני בתיק ההשקעות שלו, בעיקר בשל התשואות הגבוהות והשפעתן על התשואה הממוצעת שתנבע מתיק ההשקעות. אם אמרנו שבמשבר קלאסי התשואות לפדיון מזנקות והשוק נחסם בפני גיוסי חוב של מדינות, על אחת כמה וכמה גיוסי חוב של חברות. במשבר מסוג זה, כללי המשחק שונים. על המשקיע הפסימי לקחת בחשבון תרחישים של הפחתה משמעותית בגיוסי החוב בחברות החלשות וגיוסי חוב בחברות האיכותיות והחזקות.

לפיכך, את הרכיב הקונצרני יש לפצל לשני חלקים: הראשון, אגרות חוב של בנקים, חברות ביטוח וחברות תזרימיות איכותיות (בזק, שופרסל, שטראוס) במח"מ בינוני ארוך. החלק השני הוא אגרות חוב במח"מ קצר (עד שנתיים), הנסחרות בתשואות גבוהות יחסית בשל הירידות האחרונות. אנו מציעים למשקיע הפסימי להתרכז באג"ח של חברות בעלות יתרות מזומנים גבוהות שביצעו גיוסי הון לאחרונה. במקרה זה באות בחשבון גם אגרות חוב של חברות בדירוג נמוך כגון: אדגר ד', אלבר ח', קבוצת דלק ל', אלרוב נדל"ן 1 (שתי האחרונות אג"ח להמרה).

לסיכום, אנו ממליצים למשקיע הפסימי שחושב בזמנים אלו רק על מזומן ופק"מ, לשקול שנית ולחשוב על הדרך המוצעת המשלבת אג"ח ממשלתית שקלית במח"מ 4-6, אג"ח ממשלתית צמודה במח"מ 6 ומעלה, אג"ח קונצרנית בסיכון נמוך עם מח"מ ארוך ובתוספת אג"ח בסיכון גבוה יותר למח"מ קצר. בסה"כ, להערכתנו, מדובר באלטרנטיבה עדיפה על מזומן וזאת במידה ואנו נכנסים לתקופה ארוכה של האטה.

הכותב, קובי שגב, מנכ"ל, יובנק קרנות נאמנות