האם טרכטנברג יביא לשיפור הכלכלי המיוחל?

עו"ד דוד לוי סוקר את השיח הציבורי המתרחש בימים אלה בקשר למחאת האוהלים והמאיים להחניק את המחאה ולמנוע את המהפכה הנדרשת בתפישת כלכלת השוק החופשי במדינה
דוד לוי | (8)

דומה כי השאלה המסקרנת ביותר הנשאלת בימים אלו במחוזותינו, היא האם מחאת האוהלים תרשם בהיסטוריה הישראלית כמהפכה עממית, אשר תשנה את מצבו הכלכלי והחברתי של הציבור הרחב בישראל? יש להניח כי במידה וכן יעלה, יחד איתו, מדד האושר של הישראלי הממוצע וזהותה של ישראל כמדינת רווחה תחזור. מאידך, יש הגורסים כי מחאה זו תלך ותתפוגג כפי שחוששים רבים מהצעירים נושאי דגל המחאה וחלק מאנשי האקדמיה המייצגים אותם.

לדעתנו יש מקום לחשש שאפקט המחאה יתמסמס שכן כבר מימיה הראשונים של המחאה, ניתבה הממשלה כמו גם פקידי האוצר בעבר ובהווה את הדיון בצעדים הכלכליים הנדרשים, לשאלה על חלוקת העוגה הציבורית. כך למשל, התומכים בבחינה מחדש של סדר העדיפויות ובשינוי בחלוקת העוגה טוענים, כי יש לשנות את סדרי העדיפויות במדינה.

יחד עם זאת, הם מעודדים סקטורים שונים בציבור להעלות את דרישותיהם, אשר מן הסתם מתנגחות זו בזו, ובלבד שהדרישות החדשות לא תיפרצנה את מסגרת התקציב. כל זאת כדי לא למוטט את הכלכלה הישראלית שממילא צועדת עתה לעבר ימים לא קלים בעקבות המצב הכלכלי הקשה בעולם.

עם כל הכבוד לדיון על שמירת מסגרת תקציבית, העברת הדיון מסדר הכלכלי והחברתי החדש שנדרש בישראל, לדיון על שינוי בחלוקת העוגה התקציבית, היא לא רק תרגיל פוליטי שדוף של הממשלה, אלא חוסר הבנה בסיסי של מהות השינויים הכלכליים והחברתיים הנדרשים במדינת ישראל ובכלכלתה.

ממשלת ישראל אשר רוממות כלכלת השוק החופשי בגרונה, מתנגדת לקיום מונופולים כדי להגן על הציבור (מונופול בתחום מסוים מוגדר בחוק כמצב בו מרוכז בידי בעל המונופול למעלה מ-50% מכלל אספקת הנכסים באותו תחום).

למרות זאת, הממשלה עצמה מחזיקה במונופול על קרקעות המדינה (יותר מ-90% מהשוק), תוך שהיא מרשה לעצמה במדיניות שיווק הקרקעות, לגרום לעליה של 50% במחירי הדירות במדינת ישראל בתוך 3 שנים. האם הממונה על ההגבלים העסקיים היה מתיר למונופול כלשהו להעלות מחירים בצורה כה חדה? ודאי שלא. אם כך מדוע לממשלה מותר?

אם נטען כנגד הממשלה עקב פעולתה זו, כי בתוך 3 שנים הפכה את הדור הצעיר ומעמד הביניים במדינה, למשועבדים לכל חייהם במרוץ מטורף אחר משכנתא בסכום שבין חצי מיליון למיליון ש', תשובת הממשלה תהיה כי התשלום עבור הקרקעות הולך לקופת המדינה ובכך מתאפשרת הקמת בתי חולים, שמירה על הביטחון, החינוך, סיוע לשכבות חלשות וכד'.

אנו סבורים בכל הכבוד, שבעלות המדינה על הקרקע לא נועדה כדי לממן בתי חולים, שמירה על ביטחון או סעיפים אחרים בתקציב המדינה. בעלות המדינה על הקרקע מיועדת בראש ובראשונה כדי לאפשר לממשלה לשלוט במחירי השוק של הקרקעות למגורים כדי לאפשר לאזרחיה קורת גג במחירים אפשריים.

כשם שממשלת ישראל הנוכחית גילתה חוסר רגישות וניצלה את מעמדה המונופוליסטי בשוק הקרקעות כדי להעשיר את קופתה על גבו הקורס של הרוב הדומם. כך גם התרשלה ממשלה זו, כמו קודמותיה, בפיקוח על גופים ותאגידים פרטיים אשר העדר תחרות, ריכוזיות יתר ואחוזי רווח בשיעור של "תפוש כפי יכולתך" היו נר לרגליהם. הכל כמובן בסיוע ממשלתי של הטלת מכסים, מיסי קניה והגבלות על הייבוא.

גם הטיעון כי כספי המכסים ומיסי הקניה למיניהם נועדו לממן סיוע לשכבות חלשות, עזרה לחולים קשישים ומובטלים, הינו דמגוגיה לשמה. שכן היא עומדת בניגוד מוחלט לכלכלת השוק החופשי. לדעתנו בחברה צודקת ומתוקנת, להבדיל מאוליגרכיה שלטונית, לא מתקנים עוול לציבור אחד (סיוע לשכבות חלשות למשל) באמצעות גרימת עוול (הפקעת מחירים למשל) לציבור אחר או לכלל הציבור.

המהפך החברתי - כלכלי אשר הציבור כיום בישראל משווע לו, הוא הפסקת המונופוליזציה, הריכוזיות והעדר התחרות במדינת ישראל, המאפשרים לחלוב את כספו של הציבור הרחב באין מפריע. אם ממשלת ישראל וועדת טרכטנברג ישכילו להבין זאת, מצבו הכלכלי ואופק חייו של הרוב הדומם במדינת ישראל ישתנו ללא ספק, באופן מהותי ובקרוב מאוד.

אכן, אפשר לנסות ולהסיט את השיח הציבורי בקשר למחאה, לאופן חלוקת עוגת התקציב, על ידי כך למסמס את המחאה ואת המהפכה הרדיקלית הנדרשת בכלכלה הישראלית. אפשר גם לתת לקבוצות לחץ בציבור לריב ביניהן - מעמד הביניים נגד העשירים, העניים נגד מעמד הביניים, החילוניים נגד החרדים וכך הלאה.

בסופו של דבר, אם הממשלה תאמץ גישה שלילית זו ,יחככו ראש הממשלה ושר האוצר את ידיהם בהנאה, שכן כל מה שהציבור יבקש בסופו של יום (לאחר שיותש ממאבקים פנימיים ומהתנגחויות זה בזה) הוא דבר אחד בלבד, "השאירו לנו את המצב כמות שהוא. עדיף עוול מוכר וידוע מכל שינוי שיביא עמו עוול חדש שאינו מוכר ואינו ידוע". כך תחלוף לה תהילת עולם של המהפכה החברתית והעממית הראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל.

עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    הממשל הולך הביתה זה לא איך אלה מתי (ל"ת)
    מילטון פירדמן 07/09/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גנית 22/08/2011 13:11
    הגב לתגובה זו
    נהנתי לקרוא ולהתרשם מהעומק והידע הנרחב.בהחלט מסכימה עם הגישה שהממשלה יכולה הרבה מאוד לעשות כדי לשנות המצב הקיים.כתבה עינינית וממצא את הנושא- נהנתי..
  • 6.
    יוסי 22/08/2011 01:18
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא לא תקציב בטחון,מלחמות.- מעולם הצמיחה בישראל לא הושפעה ממלחמות ישראל.הבעיה היא לא ציבור שאיננו עובד(חרדים, ערבים)-שוק העבודה בישראל איננו יכול להכיל 600 אלף משרות חדשות. הבעיה היא חוסר תחרות וריכוזיות - שגורמים להיחלשות כוח הקניה וכוח העבודה. כשההון נמצא בידיי מספר משפחות(שכמובן מקבלות הקלות מס שערוריתיות) וללא תחרות, הן פשוט מצמצמות את ההצע(צמצום כוח העבודה) ומעלות מחירים. כך יוצא שכוח הקניה נחלש-מה שגורם להאטה במשק(לא קונים,אין צמיחה). הצמיחה מורגשת רק אצל אותן משפחות ששולטות בהון,בעיתונות ובפוליטיקאים. אז שלא יעבדו עליכם :-)
  • 5.
    דיי מספיק.תבטלו אותו 22/08/2011 00:15
    הגב לתגובה זו
    לטביה?מזי*ן את המוח כבר שנתיים על ירידת מחירים בענף הנדל" ן ומאז רק עליות. תזהר שלא יגישו נגדך תביעה יצוגית בשם כל חסרי הבית בישראל!
  • 4.
    חזי 21/08/2011 19:52
    הגב לתגובה זו
    משלמי המיסים ונושאים בנטל. צריך להוסיף כמובן את דיכוי היוזמה החופשית ועושק העסקים הקטנים דבר שלא השתנה בכל ימי המדינה. שני אחים שלי ירדו וחיים בארהב לא יחזרו לכאן וגם ילדיהם לא ישלמו כאן מיסים ולא יקנו בסופר כי כשהם השתחררו מהצבא לא היה לאיש איכפת מהם העסקים שהקימו התמוטטו בגלל התעללות פקידים שונים. היום יש להם עסקים מצליחים ופורחים. עצוב לי, הפקידים הצליחו.
  • 3.
    מה לא ישתנה 21/08/2011 10:39
    הגב לתגובה זו
    זה לא ישפר כלום פשוט הפכו את המורים לעובדים חסרי זכויות במשרד ממשלתי בשביל זה לא צריך להתאמץ וללמוד ולהיות עם תואר אפשר להיות סתם פקיד במשרד הרישוי המורים מטומטמים שהסכימו ומכרו אותם בזול הם לא מבינים שהם מנוצלים וגם לתלמידים זה לא יעזור להורים יש ביביסיטר חינם למופרעים הקטנים שלהם
  • 2.
    ירושלמי 21/08/2011 10:17
    הגב לתגובה זו
    נעים לראות חשיבה כללית יותר, ולא רק ניתוח נתונים יבשים, דבר שאתה מצטיין בו. אולם כאן אתה נכנס לשדה חדש. המסקנות מעט נמהרות. אכן יש תצורך בשינוי דיסקט חשיבתי לגבי תפקידה של הממשלה כגוף ריבון, אולם ישנם המון דרכים להגיע לכך. גם חלוקה אחרת של העוגה היא פתרון, וגם ויכוח על הדרך בא העוגה נוצרת. השינוי המתבקש חייב להחיל את שני האלמנטים.
  • 1.
    הרטוב 21/08/2011 09:51
    הגב לתגובה זו
    קורא אני אותך בכל מאמרך ,למד ומשכיל מהם. אלה שכאן פנית למגרש זר לך...ללא נתונים,ללא מחירים ללא תמיכתם. העוגה מתחלקת באי צדק שיוויוני.המחאה לא ממוקדת ...כך ניראת היא ...אלה שהבטן בפנים מתהפכת לה....והשקט יבוא לה רק בשינוי שיטת מימשל..כשכל הסחטנים במפלגות הקטנות יעלמו מהנוף. לשם היא מכוונת..זה לא קורה היום אחד...הזרע ניטע...מכה שורשים..וינבוט לו השתיל. מאומה לא יעצור את השינוי. לאט לאט אותו חוסר בהירות יהפוך למשהו ממוקד והוא שינוי וצדק חברתי לשינוי שיטת שלטון
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי