האם טרכטנברג יביא לשיפור הכלכלי המיוחל?
דומה כי השאלה המסקרנת ביותר הנשאלת בימים אלו במחוזותינו, היא האם מחאת האוהלים תרשם בהיסטוריה הישראלית כמהפכה עממית, אשר תשנה את מצבו הכלכלי והחברתי של הציבור הרחב בישראל? יש להניח כי במידה וכן יעלה, יחד איתו, מדד האושר של הישראלי הממוצע וזהותה של ישראל כמדינת רווחה תחזור. מאידך, יש הגורסים כי מחאה זו תלך ותתפוגג כפי שחוששים רבים מהצעירים נושאי דגל המחאה וחלק מאנשי האקדמיה המייצגים אותם.
לדעתנו יש מקום לחשש שאפקט המחאה יתמסמס שכן כבר מימיה הראשונים של המחאה, ניתבה הממשלה כמו גם פקידי האוצר בעבר ובהווה את הדיון בצעדים הכלכליים הנדרשים, לשאלה על חלוקת העוגה הציבורית. כך למשל, התומכים בבחינה מחדש של סדר העדיפויות ובשינוי בחלוקת העוגה טוענים, כי יש לשנות את סדרי העדיפויות במדינה.
יחד עם זאת, הם מעודדים סקטורים שונים בציבור להעלות את דרישותיהם, אשר מן הסתם מתנגחות זו בזו, ובלבד שהדרישות החדשות לא תיפרצנה את מסגרת התקציב. כל זאת כדי לא למוטט את הכלכלה הישראלית שממילא צועדת עתה לעבר ימים לא קלים בעקבות המצב הכלכלי הקשה בעולם.
עם כל הכבוד לדיון על שמירת מסגרת תקציבית, העברת הדיון מסדר הכלכלי והחברתי החדש שנדרש בישראל, לדיון על שינוי בחלוקת העוגה התקציבית, היא לא רק תרגיל פוליטי שדוף של הממשלה, אלא חוסר הבנה בסיסי של מהות השינויים הכלכליים והחברתיים הנדרשים במדינת ישראל ובכלכלתה.
ממשלת ישראל אשר רוממות כלכלת השוק החופשי בגרונה, מתנגדת לקיום מונופולים כדי להגן על הציבור (מונופול בתחום מסוים מוגדר בחוק כמצב בו מרוכז בידי בעל המונופול למעלה מ-50% מכלל אספקת הנכסים באותו תחום).
למרות זאת, הממשלה עצמה מחזיקה במונופול על קרקעות המדינה (יותר מ-90% מהשוק), תוך שהיא מרשה לעצמה במדיניות שיווק הקרקעות, לגרום לעליה של 50% במחירי הדירות במדינת ישראל בתוך 3 שנים. האם הממונה על ההגבלים העסקיים היה מתיר למונופול כלשהו להעלות מחירים בצורה כה חדה? ודאי שלא. אם כך מדוע לממשלה מותר?
אם נטען כנגד הממשלה עקב פעולתה זו, כי בתוך 3 שנים הפכה את הדור הצעיר ומעמד הביניים במדינה, למשועבדים לכל חייהם במרוץ מטורף אחר משכנתא בסכום שבין חצי מיליון למיליון ש', תשובת הממשלה תהיה כי התשלום עבור הקרקעות הולך לקופת המדינה ובכך מתאפשרת הקמת בתי חולים, שמירה על הביטחון, החינוך, סיוע לשכבות חלשות וכד'.
אנו סבורים בכל הכבוד, שבעלות המדינה על הקרקע לא נועדה כדי לממן בתי חולים, שמירה על ביטחון או סעיפים אחרים בתקציב המדינה. בעלות המדינה על הקרקע מיועדת בראש ובראשונה כדי לאפשר לממשלה לשלוט במחירי השוק של הקרקעות למגורים כדי לאפשר לאזרחיה קורת גג במחירים אפשריים.
כשם שממשלת ישראל הנוכחית גילתה חוסר רגישות וניצלה את מעמדה המונופוליסטי בשוק הקרקעות כדי להעשיר את קופתה על גבו הקורס של הרוב הדומם. כך גם התרשלה ממשלה זו, כמו קודמותיה, בפיקוח על גופים ותאגידים פרטיים אשר העדר תחרות, ריכוזיות יתר ואחוזי רווח בשיעור של "תפוש כפי יכולתך" היו נר לרגליהם. הכל כמובן בסיוע ממשלתי של הטלת מכסים, מיסי קניה והגבלות על הייבוא.
גם הטיעון כי כספי המכסים ומיסי הקניה למיניהם נועדו לממן סיוע לשכבות חלשות, עזרה לחולים קשישים ומובטלים, הינו דמגוגיה לשמה. שכן היא עומדת בניגוד מוחלט לכלכלת השוק החופשי. לדעתנו בחברה צודקת ומתוקנת, להבדיל מאוליגרכיה שלטונית, לא מתקנים עוול לציבור אחד (סיוע לשכבות חלשות למשל) באמצעות גרימת עוול (הפקעת מחירים למשל) לציבור אחר או לכלל הציבור.
המהפך החברתי - כלכלי אשר הציבור כיום בישראל משווע לו, הוא הפסקת המונופוליזציה, הריכוזיות והעדר התחרות במדינת ישראל, המאפשרים לחלוב את כספו של הציבור הרחב באין מפריע. אם ממשלת ישראל וועדת טרכטנברג ישכילו להבין זאת, מצבו הכלכלי ואופק חייו של הרוב הדומם במדינת ישראל ישתנו ללא ספק, באופן מהותי ובקרוב מאוד.
אכן, אפשר לנסות ולהסיט את השיח הציבורי בקשר למחאה, לאופן חלוקת עוגת התקציב, על ידי כך למסמס את המחאה ואת המהפכה הרדיקלית הנדרשת בכלכלה הישראלית. אפשר גם לתת לקבוצות לחץ בציבור לריב ביניהן - מעמד הביניים נגד העשירים, העניים נגד מעמד הביניים, החילוניים נגד החרדים וכך הלאה.
בסופו של דבר, אם הממשלה תאמץ גישה שלילית זו ,יחככו ראש הממשלה ושר האוצר את ידיהם בהנאה, שכן כל מה שהציבור יבקש בסופו של יום (לאחר שיותש ממאבקים פנימיים ומהתנגחויות זה בזה) הוא דבר אחד בלבד, "השאירו לנו את המצב כמות שהוא. עדיף עוול מוכר וידוע מכל שינוי שיביא עמו עוול חדש שאינו מוכר ואינו ידוע". כך תחלוף לה תהילת עולם של המהפכה החברתית והעממית הראשונה בתולדותיה של מדינת ישראל.
עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין"
- 8.הממשל הולך הביתה זה לא איך אלה מתי (ל"ת)מילטון פירדמן 07/09/2011 12:41הגב לתגובה זו
- 7.גנית 22/08/2011 13:11הגב לתגובה זונהנתי לקרוא ולהתרשם מהעומק והידע הנרחב.בהחלט מסכימה עם הגישה שהממשלה יכולה הרבה מאוד לעשות כדי לשנות המצב הקיים.כתבה עינינית וממצא את הנושא- נהנתי..
- 6.יוסי 22/08/2011 01:18הגב לתגובה זוהבעיה היא לא תקציב בטחון,מלחמות.- מעולם הצמיחה בישראל לא הושפעה ממלחמות ישראל.הבעיה היא לא ציבור שאיננו עובד(חרדים, ערבים)-שוק העבודה בישראל איננו יכול להכיל 600 אלף משרות חדשות. הבעיה היא חוסר תחרות וריכוזיות - שגורמים להיחלשות כוח הקניה וכוח העבודה. כשההון נמצא בידיי מספר משפחות(שכמובן מקבלות הקלות מס שערוריתיות) וללא תחרות, הן פשוט מצמצמות את ההצע(צמצום כוח העבודה) ומעלות מחירים. כך יוצא שכוח הקניה נחלש-מה שגורם להאטה במשק(לא קונים,אין צמיחה). הצמיחה מורגשת רק אצל אותן משפחות ששולטות בהון,בעיתונות ובפוליטיקאים. אז שלא יעבדו עליכם :-)
- 5.דיי מספיק.תבטלו אותו 22/08/2011 00:15הגב לתגובה זולטביה?מזי*ן את המוח כבר שנתיים על ירידת מחירים בענף הנדל" ן ומאז רק עליות. תזהר שלא יגישו נגדך תביעה יצוגית בשם כל חסרי הבית בישראל!
- 4.חזי 21/08/2011 19:52הגב לתגובה זומשלמי המיסים ונושאים בנטל. צריך להוסיף כמובן את דיכוי היוזמה החופשית ועושק העסקים הקטנים דבר שלא השתנה בכל ימי המדינה. שני אחים שלי ירדו וחיים בארהב לא יחזרו לכאן וגם ילדיהם לא ישלמו כאן מיסים ולא יקנו בסופר כי כשהם השתחררו מהצבא לא היה לאיש איכפת מהם העסקים שהקימו התמוטטו בגלל התעללות פקידים שונים. היום יש להם עסקים מצליחים ופורחים. עצוב לי, הפקידים הצליחו.
- 3.מה לא ישתנה 21/08/2011 10:39הגב לתגובה זוזה לא ישפר כלום פשוט הפכו את המורים לעובדים חסרי זכויות במשרד ממשלתי בשביל זה לא צריך להתאמץ וללמוד ולהיות עם תואר אפשר להיות סתם פקיד במשרד הרישוי המורים מטומטמים שהסכימו ומכרו אותם בזול הם לא מבינים שהם מנוצלים וגם לתלמידים זה לא יעזור להורים יש ביביסיטר חינם למופרעים הקטנים שלהם
- 2.ירושלמי 21/08/2011 10:17הגב לתגובה זונעים לראות חשיבה כללית יותר, ולא רק ניתוח נתונים יבשים, דבר שאתה מצטיין בו. אולם כאן אתה נכנס לשדה חדש. המסקנות מעט נמהרות. אכן יש תצורך בשינוי דיסקט חשיבתי לגבי תפקידה של הממשלה כגוף ריבון, אולם ישנם המון דרכים להגיע לכך. גם חלוקה אחרת של העוגה היא פתרון, וגם ויכוח על הדרך בא העוגה נוצרת. השינוי המתבקש חייב להחיל את שני האלמנטים.
- 1.הרטוב 21/08/2011 09:51הגב לתגובה זוקורא אני אותך בכל מאמרך ,למד ומשכיל מהם. אלה שכאן פנית למגרש זר לך...ללא נתונים,ללא מחירים ללא תמיכתם. העוגה מתחלקת באי צדק שיוויוני.המחאה לא ממוקדת ...כך ניראת היא ...אלה שהבטן בפנים מתהפכת לה....והשקט יבוא לה רק בשינוי שיטת מימשל..כשכל הסחטנים במפלגות הקטנות יעלמו מהנוף. לשם היא מכוונת..זה לא קורה היום אחד...הזרע ניטע...מכה שורשים..וינבוט לו השתיל. מאומה לא יעצור את השינוי. לאט לאט אותו חוסר בהירות יהפוך למשהו ממוקד והוא שינוי וצדק חברתי לשינוי שיטת שלטון
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
