"שנים שצה"ל לא משחרר שטחים נטושים ומשלם ארנונה כדי לא לטהרם"

כך אמר היום רוני בר - און, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה. "קיים שפע של קרקעות זמינות לבניה, במרכז ובפריפריה, אך פיקוח ובקרה רשלנית ובזבזנית מעכבות את שיווקן לציבור כבר עשרות שנים"
לירן סהר | (14)

"קיים שפע של קרקעות זמינות לבניה, במרכז ובפריפריה, אך פיקוח ובקרה רשלנית ובזבזנית מעכבות את שיווקן לציבור כבר עשרות שנים. צה"ל לא משחרר לבניה בסיסים שנטש מזמן", כך קבע הבוקר (ג') יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ רוני בר און (קדימה). בדיון הבוקר בוועדה, התגלה בין היתר כי כדי להימנע מתשלום מיליון שקל עלות טיהור קרקע של מחנה נטוש - המשיך צה"ל לשלם ארנונה בסך עשרה וחצי מיליון שקל.

בר-און הדגיש כי "קרקעות המדינה הן משאב לאומי חיוני לפיתוח המדינה ובנייתה, והמחסור בהן רק הולך ומחריף. צה"ל משתמש ב40% מקרקעות המדינה לבסיסים ולשטחי אימונים. הוא גם מטיל מגבלות שימוש אזרחי על 40% נוספים משטחי המדינה. חלק מהמחנות הם בשטחים עירוניים צפופי אוכלוסין. תפקיד הגורמים האזרחיים, משרד הביטחון ומינהל מקרקעי ישראל הוא לקיים פיקוח ובקרה ולהבטיח הקצאת קרקעות מיטבית, בין צרכי המגזר האזרחי וצרכיו של צה"ל".

מדו"ח מבקר המדינה בעניין, שפורסם לפני כחצי שנה, עולה כי לא רק שצה"ל מונע את החזרתם של עשרות-אלפי דונמים של מחנות נטושים למינהל מקרקעי ישראל, אלא ייתכן מאד שמחנות נוספים ננטשו -ובמטכ"ל כלל לא יודעים על כך. בר - און ציין כי בנוסף מתרשל צה"ל בטיפול במחנות הנטושים על ידי השארת פסולת, תשתיות חשופות, מפגעים סביבתיים ובטיחותיים, זיהום קרקע ועוד.

בר-און הדגיש כי צה"ל משתמש בתואנת "תהליך הורדת צה"ל לנגב" - כדי להצדיק עיכוב בפינוי מחנות שאינם קשורים כלל לתהליך. הוא ציין כי התנהלות מינהל מקרקעי ישראל וצה"ל בעניין - גם לאחר שפורסם הדו"ח החריף של המבקר היא עגומה ואיננה מספקת, ומתח ביקורת חריפה על התעלמותו של המינהל מפניות המבקר ומשרד ראש הממשלה אליו לתשובות על התנהלותו. ח"כ בר און הדגיש כי הועדה תרכז בתוך חודש את תשובות משרדי הביטחון והמינהל, ותקיים מדי שלושה חודשים דיון-מעקב כדי לזרז את התהליך ולא להרפות ממנו.

בדיון התברר עוד כי למרות התחייבותו של שר הביטחון להקמת צוות לטיפול בסוגיה חצי שנה לאחר דו"ח המבקר - גם צעד זה לא בוצע. המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, האלוף (מיל.) יעקב אור גילה עוד כי בשנים 2008-9 בלבד, שילם צה"ל 25 מיליון שקל דמי ארנונה על מחנות שכלל לא השתמש בהם.

ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) האשים את מינהל מקרקעי ישראל ב"פגיעה אנושה, חמורה וחריפה באמון הציבור. המינהל הוא מונופול, שקנה ביושר את איבת הציבור אליו". סמנכ"ל משרד הביטחון בצלאל טרייבר טען כי בעקבות הדו"ח שונו סדרי עדיפויות, וכי מתחילת שנת 2011 פונו כבר 8-5 מחנות, אך הודה כי הצוות המטפל בעניין, התכנס רק פעם אחת. רונן כהן, ממלא-מקום מנכ"ל המינהל, הבטיח כי בשנת 2012 יוגבר המעקב על מחנות צה"ל, וכי בשטחי מחנות תל השומר ושמונים כבר מתוכננות שכונות לבניה.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ככל שהם יותר עלוקות, אנחנו נצצים יותר (ל"ת)
    טפילים בירוק 17/08/2011 21:04
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    עינת 17/08/2011 09:49
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שלנו שכל גנראל בצבא נהפך לפוליטיקאי ודואג לאלו שנשארו בצבא ולכן הכספים זורמים אליהם. יש לצמצם את ביזבוז הצבא שנעשה על חשבון המיסים שלנו ויש להוציא את הגנראלים מהפוליטיקה ,אנחנו לא מדינת בננות.
  • 9.
    בנטוב 17/08/2011 08:11
    הגב לתגובה זו
    צבא הקבע כול מדברים על חברת חשמל זה בערך אותו מצב כמו בחברת חשמל פשוט ניתן לצמצם בדברים לא הכרחיים שיוצרים לחץ תמידי על התקציב ומבקש שקיפות על עלויות כספיות כשאין שקיפות לא נתן לעקוב אחר הוצאות ולצממצם כי הכל נעשה בהחבא
  • 8.
    יורם מראשון 16/08/2011 22:39
    הגב לתגובה זו
    בסיס קסטינה נטוש ... בסיס קורדני נטוש ... בסיס בית דגן נטוש ...
  • 7.
    מירי 16/08/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    ישנו מחנה צבאי נטוש מזה שנים רבות, היה שם בעבר בסיס קורדני, והיום זה גל חורבה ומפגע תברואתי, שלא לדבר על שטח שאין לו שימוש או טיפוח.
  • 6.
    כדי לחסוך מיליון מבזבזים 10 מליון -חלם זה כאן (ל"ת)
    מישהו צריך לנער אותם 16/08/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    להעלות את שכר המינימום דחוף לא ניתן להתקיים (ל"ת)
    עני עובד 16/08/2011 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רן 16/08/2011 16:18
    הגב לתגובה זו
    צה" ל משלם למדינה, זה לא כאילו אני מעביר כסף מכיס אחד שלי לכיס אחר. מה הקטע.
  • אזרח נעלב 16/08/2011 16:50
    הגב לתגובה זו
    הבנת ברוך! במקום שישראל תהיה מדינה שיש לה צבא זה הפך לצבא שיש לו מדינה. אנחנו מתנהלים כמו מדינת עולם שלישי אבל אנחנו קצת יותר מתוחכמים כי אנחנו יהודים ואנחנו העם הנבחר.
  • 3.
    גיל 16/08/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
    לבדוק את הבזבזנות הקיימת בצה" ל , לשחוט עוד פרה קדושה על חשבון הציבור
  • בנטוב 17/08/2011 08:02
    הגב לתגובה זו
    חשבון תקציב הביטחון ולפרסם כמה עולה כל שנה הנוהג הזה להאריך שנות עבודה ולהוציא לפנסייה מאוחר יותר יש עוד הטבות כמו טיפוליי שיניים לכל המישפחה זה מקומם יש פה אנשים מורמים מעם ואני עים שכר נמוך משלם הכל לבד יש לי בני מישפחה בקבע אבל צדק קודם לכל
  • 2.
    ` 16/08/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    יש לי זכות להגיד לו את כל מה שעברתי ומה שאני חושב. אני דורש נקמה באנשים שפגעו בי ובמשפחתי ולא אוותר על כך. לא תצליחו להתעלם ממני בסוף הסיפור שלי ייחשף לעולם. אני דורש צדק ונקמה.
  • ס' 16/08/2011 17:26
    הגב לתגובה זו
    אני מעוניין לספק לך את מה שאתה דורש, אנא השאר מספר טלפון ואחזור אליך... שבכ" ניק לשעבר, יש לי קשרים רמי דרג...
  • 1.
    ` 16/08/2011 15:51
    הגב לתגובה זו
    בימים האחרונים אני מרגיש פחות את העינויים אולי הרופאים באמת עזרו לי בזה ואני מודה להם.זה עדיין לא מנקה ולא מכפר על כל מה שעברתי ואני לא אשתוק. אני דורש התנצלות ופיצויים של לא פחות מ50 מליון דולר (למרות שמגיע לי יותר). וזה המעט שיכול קצת לתקן ולפצות חומרית את מה שעברתי למרות שנפשית כלום לא יפצה אותי.אם לא יתנצלו ולא יפצו אותי כנל אני דורש נקמה אני דורש להיפגש עם ראשי השלטון וראש הממשלה יש לי זכות לומר להם את מה שאני חושב ולספר להם מה עברתי.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי