סרגון הפסידה 1.6 מיליון דולר ברבעון, אך זינקה ב-81% בשורה הראשונה
חברת סרגון נטוורקס, המספקת פתרונות Backhaul (תקשורת אלחוטית בין אנטנות למתג הראשי) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה, מהן עולה, כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-110.4 מיליון דולר, זינוק של כ-81% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וצמיחה של כ-10% לעומת הרבעון הקודם. ממוצע תחזיות האנליסטים עמד על הכנסות של 106.26 מיליון דולר. במהלך המסחר בתל אביב עלתה היום המניה בכ-2%. עם פתיחת המסחר בוול סטריט נופלת המניה כ-6.2%.
החברה מסרה כי בעקבות רכישת חברת נרה (Nera Networks), היא חיזקה את מעמדה בתחום ה-Backhaul ומיצבה עצמה כחברה הרביעית בגודלה בשוק ולאחת מעשר חברות ההייטק הישראליות הגדולות הנסחרות בנאסד"ק, מבחינת היקפי מכירות שנתיים. אמנם רכישת נרה העבירה את סרגון להפסד אבל הנהלת החברה מסרה לאנליסטים כי ברבעונים הקרובים היא תחזור לרווח.
ההפסד הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות והוצאות לא מוחשיות (Non-GAAP) הסתכם בכ-1.6 מיליון דולר, או 4 סנט למניה, ללעומת רווח נקי של כ-4.6 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד גבוה בסנט אחד מממוצע תחזיות האנליסטים, שעמד על 3 סנט למניה. ההוצאות החד פעמיות בגין אופציות לעובדים הסתכמו בכ-1.4 מיליון דולר וההוצאות הקשורות לרכישת נרה הסתכמו בכ-14.4 מיליון דולר.
ההפסד הנקי על בסיס GAAP (על פי עקרונות החשבונאות המקובלים בארה"ב) הסתכם בכ-17.4 מיליון דולר, או 48 סנט למניה, לעומת רווח נקי של 2.6 מיליון דולר או 7 סנט למניה ברבעון המקביל.
במהלך הרבעון השני שרפה החברה מזומנים בשווי של כ-11 מיליון דולר מפעילות שוטפת וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים והשקעות לטווח קצר בסכום של כ-44.6 מיליון דולר. בצירוף השקעות בניירות ערך והשקעות לטווח ארוך סגרה החברה את הרבעון עם נכסים נזילים בסכום של כ-64.4 מיליון דולר.
"הכנסות ברבעון השני עלו על ההערכות הגבוהות ביותר של החברה", אמר עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון נטוורקס עם פרסום הדו"חות. "יחס ההזמנות למשלוחים (Book-to-Bill) היה גבוה מ-1. לחברה יש כיום חשיפה גיאוגרפית מאוזנת, בסיס לקוחות רחב ואפשרות מלאה להגיב להזדמנויות חדשות בכל אזור בעולם".
מכירות החברה לאירופה היוו כ-28% מההכנסות, מכירות החברה לאפריקה היוו כ-9% מההכנסות מכירות החברה לצפון אמריקה היוו כ-9%, המכירות לאמריקה הלטינית היוו כ-32% מההכנסות, המכירות להודו היוו כ-3% מההכנסות והמכירות לכלל אסיה פאסיפיק היוו כ-19% מההכנסות.
סרגון נטוורקס מספקת פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים לדור הבא של רשתות אלחוטיות. עם לקוחותיה נמנים מפעילי תקשורת וספקי תקשורת מהגדולים בעולם, בהם נוקיה האצ'יסון,AT&T, , טלנור,האצ'יסון-3, קיי.פי.אן, בלגאקום וטלסל. בינואר רכשה החברה את חברת נרה נטוורקס הנורבגית, יצרנית מובילה של מערכות מיקרוגל. בעקבות הרכישה מעסיקה סרגון כ-1200 עובדים.
- 1.מוטי 08/08/2011 19:26הגב לתגובה זואלא נרה הצילה את סרגון
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
