טבע צללה ב-7%: הניסוי בלקווינימוד לא השיג את היעד המרכזי
אכזבה לחברת טבע במאמציה להגיע לשוק עם תרופה אוראלית מתקדמת לטיפול בטרשת הנפוצה. חברת התרופות הישראלית פרסמה היום התוצאות קליניות רעות לניסוי השני Phase III בתרופת הלקווינימוד האוראלית הנקרא גם ניסוי BRAVO. בשורה התחתונה מציינת טבע כי התוצאות הקליניות של התרופה לא הצליחו להשיג את היעד המרכזי של הניסוי. לאחר הדיווחים השותפה השבדית בפיתוח התרופה אקטיב ביוטק צנחה במסחר בבורסת שוודיה ב-48%. המסחר במניית טבע נעצר וחודש בשלב הנעילה. המניה צנחה 7%. הניסוי שערכה טבע נועד להשוות את הביצועים של תרופת הלקווינימוד לזו של תרופת האבונקס הנמכרת היום על ידי ביוג'ן. תוצאות הניסוי הראו שהתרופה של טבע הצליחו להוריד את שיעור ההתקפים ב-21.3% אך הביצועים של התרופה לא הצליחו להוכיח יעילות טובה יותר מאשר האבונקס. תוצאות הניסוי שפרסמה חברת טבע מיוחסות לניסוי פיבוטאלי שני בתרופה האוראלית לטרשת נפוצה. בדצמבר 2010 פרסמה טבע תוצאות ראשוניות של הניסוי, אולם המשקיעים לא היו מרוצים משיעור ההפחתה של שיעור ההתקפים בחולי טרשת נפוצה ומניית החברה הגיבה בירידות. למרות התוצאות המאכזבות, בחברת טבע מתכננים בכל זאת להגיש לרשויות באירופה ובארה"ב בקשה לשיווק התרופה. "אנו מעודדים מהתוצאות שהושגו הכוללת בתוכנית הפיתוח הקליני שלב 3 בתרופת הלקווינימוד", כך אמר פרופ 'יצחק פטרבורג, סגן נשיא של קבוצת טבע, מוצרים ממותגים גלובלי. "טבע מחויבת לפיתוח הקליני של התרופה ומדובר באפשרות ייחודית לטיפול במחלה". שוק הטרשת הנפוצה נמצא בתקופה האחרונה בשלבים של מהפך שבו יותר ויותר חברות מנסות לפתח תרופות אוראליות (בבליעה) למחלה אשר יחליפו את התרופות המסורתיות הניתנות בזריקה. כיום יש רק תרופה אחת המאושרת על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הנקראת גילניה אשר פותחה על ידי חברת נוברטיס. תרופה נוספת שעשויה להגיע לשוק היא של חברת ביוג'ן (סימול: BIIB) אשר הציגה תוצאות חיוביות בניסוי קליני. "הלקווינימוד מת, אם לא רגולטורית אז מסחרית" יונתן קרייזמן מכלל פיננסים ציין בשיחה עם Bizportal: "התוצאות של טבע לא השיגו את המטרה העיקרית. טבע תצטרך להסתפק בכך שתרופת הלקווינימוד תהיה מוצר קו שני בלבד". נתלי גוטליב מ-IBI ציינה בשיחה עם Bizportal: "יש פה אכזבה, כי אתה מצפה מהחברה שמובילה את שוק הטרשת שתדע לתכנן את צעדיה כך שתשמור על זה. בתחום של פיתוח תרופות ישנם סיכונים וזו דוגמא שכזו". גוטליב מציינת בצד החיובי כי "מוצר הלקווינימוד אינו נמצא כמעט במודלים של האנליסטים ולכן ההשפעה שולית. קרוב לוודאי שטבע תנסה לקדם את הלקווינימוד כמוצר קומבינציה יחד עם תרופות נוספות, אך התרופה לבדה לא תצליח לשמור על המעמד של טבע בשוק הטרשת". האנליסט אורי הרשקוביץ מקרן ספרה בשיחה עם Bizportal: "הלקווינימוד מת. אם לא רגולטורית, אז מסחרית". הוא הוסיף כי "ציפיות האנליסטים היו שהתרופה תשיג מכירות של חצי מיליארד דולר בשנת 2012 וכעת זה יורד לכיוון האפס. להערכתי ההשפעה של כישלון הניסוי על מניית טבע צריכה לעמוד על 3% אולם קרוב לוודאי שנראה תגובת יתר". טבע קיימה בשעה 15:30 שיחת משקיעים שבה התייחס לתוצאות הניסוי. בשיחת המשקיעים השתתפו בכירי טבע ובהם מנכ"ל טבע צפון אמריקה ביל מארת' וד"ר רבקה קרייטמן, מנכ"ל למחקר ופיתוח ייחודי בחברה. בשיחת המשקיעים הסביר מארת' כי טבע ממשיכה להיות מחויבת לתרופת הלקווינימוד למרות התוצאות. קרייטמן ציינה כי טבע ממשיכה לנתח את התוצאות הקליניות של הניסוי.
- 20.סולימן הגדול 02/08/2011 11:41הגב לתגובה זונראה איזה תספורת מכינים לנו בטבע.האג" ח בדרך וההנפקות יהיו על הפנים.והרווחים על הקרשים.והמנהלים אובדי עיצות קונים חברות בלי יכולת לנהלן.וטבע הולכת להיות מתחת ל-9000 תוך כמה חודשים.
- 19.כהן צילה 02/08/2011 06:21הגב לתגובה זומר ינאי נכשלת אנא לך הביתה!!!!!!התפקיד גדול מידי או כובע גדול לראש קטן
- 18.עובד מכתשים 01/08/2011 19:14הגב לתגובה זובתקופה של שלמה ינאי במכתשים המנייה התרסקה....רבותי ההסטוריה חוזרת.
- מה ציפית משמאלני ? (ל"ת)שמעון פרסקי 01/08/2011 22:01הגב לתגובה זו
- 17.ינאי לך הבייתה ויפה שעה אחת קודם (ל"ת)לך הבייתה 01/08/2011 18:02הגב לתגובה זו
- 16.משקיע 01/08/2011 17:12הגב לתגובה זומראש ניתן לראות שהחברה לא כלכלית למשקיע.
- 15.משה 01/08/2011 17:01הגב לתגובה זובתקופת ניהולו המניה יורדת ללא הרף תוך גרימת נזקים כבדים למשקיעים בחברה ישירות ובעקיפין דרך קרנות הנאמנות ,הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. בכל מערכת שנכשלת על ההנהלה לשלם המחיר ויפה שעה אחת קודם.
- 14.גדי 01/08/2011 16:46הגב לתגובה זוטבע עד סוף השנה חזרה ב - 200 ש" ח למניה. עשתה רכישות טובות. הניסוי היום יישכח והיא תחזור לעלות, תקנו לא תצטערו.
- 13.אר 01/08/2011 16:37הגב לתגובה זוהקמצנות הזו
- 12.למה אתם גודלים וגודלים ? מטומטמים. (ל"ת)למה ? 01/08/2011 16:33הגב לתגובה זו
- 11.טבע מינוס 10% היום בניו-יורק (ל"ת)משה 01/08/2011 16:27הגב לתגובה זו
- טבעון 01/08/2011 16:36הגב לתגובה זואפשר להגיד עליה שעבר זמנה אפילו לא אגח זבל
- 10.אמרתי לכם 01/08/2011 16:22הגב לתגובה זומתי כבר יעוף ינאי הלוזר הביתה?
- 9.גובה 01/08/2011 16:22הגב לתגובה זואת ההלואות צריך להחזיר
- 8.מריל לינץ 01/08/2011 16:11הגב לתגובה זוטבע תגייסו את האנליסטים מטעם
- 7.משגבניק 01/08/2011 15:54הגב לתגובה זוזה הזמן לקנות פרוטליקס, לפני אישור FDA והודעה על תרופה חדשה לדלקת מפרקים. מדובר על תרופות על בסיס צמחי כך שאין הפרת פטנטים. יכולה בקלות להתחרות עם טבע
- 6.לחלח 01/08/2011 15:26הגב לתגובה זוהגישה הבקשה לאפ די אי-הולכת להירכש מאד מהר..
- 5.מיינרום הולכת לטוס באלפי אחוזים בהצלחה ענבל (ל"ת)מיינרום הולכת לטוס ב 01/08/2011 15:17הגב לתגובה זו
- 4.גילי 01/08/2011 15:11הגב לתגובה זותרד היום ב25 אחוז!!!!!11!!!!111!!!!!111!!!!!!111!!!!!!1111 יששששששששש
- 3.עכשיו מובן למה פטרבורג הולך הביתה... (ל"ת)אלון 01/08/2011 15:10הגב לתגובה זו
- 2.דורונה הדרן 01/08/2011 14:49הגב לתגובה זובארה" ב יסגרו היום אדום. וטבע תירק דםםםםםםםםםם
- ברמן הזיזי 01/08/2011 15:39הגב לתגובה זוחייבתתתתתתתתתתתת עיוניייייייייייייייייי
- נסים קוויתי 01/08/2011 18:12כבר ב14:49 נתת תחזית בולללללללללללל פגיעהההההההההההההה אין אין עלייך דורונהההההההההההההההההההההההההההה
- 1.מוטי 01/08/2011 14:49הגב לתגובה זותתחילו להתעורר אנשים , חברות התרופות מונעות מאיתנו את התרופה הכי טובה שהטבע מייצר ללא תופעות לוואי וכימיכלים והיא מתאימה להכל אבל הם מפחדים שהרווחים שלהם ירדו ויעשו הכל כדי שלא נצליח להשיג למי שלא הבין מדובר במריחואנה רפואית
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
