TV

רפי גוזלן: "הבורסה לא מתמחרת את שינוי התפיסה החברתי - יש סיכון למניות"

אסטרטג השווקים הראשי בלידר בראיון ל-Bizportal. "ההתפטרות של חיים שני היא סיגנל שלילי". על פרמיית הסיכון של ישראל: "בטווח הקצר היא עולה"
יוסי פינק | (17)

גל המחאות בישראל הגיע אתמול לשיא כאשר 150 אלף איש צעדו במרכזי הערים בדרישה לשינוי סדר היום החברתי בישראל. על רקע הדברים נפגשנו עם רפי גוזלן, אסטרטג השווקים הראשי בלידר, לראיון מצולם.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    משקיע ממוצע 01/08/2011 08:55
    הגב לתגובה זו
    אם לא היה נגרם זעזוע באוצר בעקבות המחאה, הכלכלה הישראלית היתה מתמוטטת באופן טבעי, ללא כל אזהרה ובמכה אחת. ההתפטרות של שני היא סימן להתחדשות וצמיחה. המחאה הבריאה את הכלכלה והבורסה ולא להיפך.
  • 14.
    שלה דוד 01/08/2011 07:50
    הגב לתגובה זו
    הגיע התור של מודיעין והכשרה-לטוס..........
  • 13.
    נישמע כמו עוד פוזיציונר לא רציני בעיני... (ל"ת)
    מי זה הגוזלן הזה?... 31/07/2011 22:54
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    זליג 31/07/2011 22:52
    הגב לתגובה זו
    פסגות בהמלצה: אם תצליח המחאה, " גידול בהתחלות הבנייה, יתרום לצמיחה בישראל, יותר מקיטון בצריכה. לפחות היית קורא קצת חומר מקצועי, גוזלן.
  • 11.
    T 31/07/2011 21:49
    הגב לתגובה זו
    ג.נ. איני אוהב את נתניהו לא כמנהיג המתיימר לייצג את הימין הכלכלי או הפוליטי כי הוא לא!!!!!!!!!!! הוא לא בונה בירושלים יחידות דיור והעיר סובלת מכך קל וחומר שטחי יו" ש וגם הישובים סובלים מכך-יש איפה ואיפה בין הערבים ליהודים גם בקו הירוק הן משפטית והן חוקית-עד כאן נושא דיור. בנושא הכלכלי הוא יותר סוציאליסט מכל הקודמים אליו -ראו שישינסקי וראו את התנהלותו נגד הטייקונים על מנת לפרק את המונופולים שהשאירו אחריהם דורות של ממשלות עלק סוציאליסטיות שהיום מפגינות -נ.ב. לא ראיתי את " הצדיקים" מפגינים למען הדיור של המגורשים מגוש קטיף כך שאם הם יישארו מחוסרי דיור שילחו אותם לגור בקרוילות שיפונו אחרי השתכנותם מחדש של המגורשים בעוד כך וכך זמן.....
  • 10.
    דני 31/07/2011 21:49
    הגב לתגובה זו
    פוזיציה
  • מה זה תישאן??? (ל"ת)
    אבי 31/07/2011 23:13
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    פורש בזמן 31/07/2011 20:55
    הגב לתגובה זו
    זה = יותר הוצאות יותר צריכה ועליה ברמת החיים
  • 8.
    אבי.א 31/07/2011 20:43
    הגב לתגובה זו
    עם שטויות שאתה מדבר אתה משתין בבאר שאתה שותה ממנו.אם לא יפטרו אותך מלידר, נראה לי שלידר יאבדו לקוחות רבים.יתכן שלידר בשורט חזק על השוק ושלחו אותך לדבר שטויות, אך בכל מקרה פגעת בחברה שאתה מתפרנס ממנה.
  • 7.
    עמי242 31/07/2011 20:08
    הגב לתגובה זו
    הבורסה עומדת לקרוס בפעם השניה בשלוש השנים האחרונות, כך המלצתי לחברים קרובים,שניים יצאו בזמן. הארבעה האחרים עדיין מלקלקים את הפצעים.עד אוקטובר מפולת,אזרח פשוט
  • 6.
    moshe 31/07/2011 20:01
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ישקיע בישראל על סף מהפכה חברתית-כלכלית-בטחונית. בנוסף, המצב לא ישתפר ברבעון השלישי בשל סיבות גיאו-פוליטיות
  • 5.
    מחירי הדירות ירדו 31/07/2011 19:37
    הגב לתגובה זו
    השקעה בדירות תהייה בתשואה נמוכה לכן הכסף לשוק ההון ולבורסה תהיה חגיגיה
  • 4.
    the protest is positive for the nation but ne (ל"ת)
    gative for stock mar 31/07/2011 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    זאב 31/07/2011 19:26
    הגב לתגובה זו
    חבל מאוד
  • הוא תותח... (ל"ת)
    עמוס 31/07/2011 23:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין שינוי---יש שיפור חיובי בכלכלה (ל"ת)
    גד 31/07/2011 19:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הבורסה מתמחרת רק מה שבעל העניין רוצה (ל"ת)
    דוד הכי טוב 31/07/2011 19:20
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מטוס קרב (דובר צהל)מטוס קרב (דובר צהל)

מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון

משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה

מנדי הניג |

מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל,  האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם. 

לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים.  רה-ארגון שם הוא קריטי.  

הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.

"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.  


ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".