מרתון עתרה לבית המשפט שיאסור על משרד התקשורת להעניק רישיון לגולן טלקום

מרתון מובייל מבקשת מבית המשפט להחזיר לה את הרישיון למפעיל הסלולר החמישי בטענה כי הציעה את המחיר הגבוה ביותר וכי תנאי המכרז היו בלתי אפשריים ליישום
הדס גייפמן |

ענף התקשורת שוב גועש סביב מכרז הסלולר: חברת מרתון מובייל מקבוצת התקשורת של חזי בצלאל פנתה היום (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להוציא צו ביניים דחוף לבחינת התנהלות מכרז התדרים במשרד התקשורת. מרתון היא הקבוצה שזכתה במכרז למפעיל הסלולר החמישי יחד עם חברת מירס, אולם לא הצליחה להגיש בזמן ערבות מבנק ישראלי בסכום של 705 מיליון שקל, כנדרש במכרז ולכן נפסלה.

ממרתון נמסר, כי בהמשך להחלטת ועדת המכרזים, שלא להאריך את מועד הגשת הערבות של קבוצת מרתון מובייל, וסירובה להעביר לקבוצה את פרוטוקול הדיון בוועדה, פנתה היום הקבוצה לבית המשפט באמצעות עוה"ד יורם בונן, עודד רביבו, מיכל תמר ואביהו זפט ממשרד עוה"ד משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', במטרה לפסול את מתן רישיון המפעיל הסלולרי לחברת גולן טלקום. עד להכרעה בעתירה, ביקשה מרתון מבית המשפט להוציא צו-ביניים, שיאסור על משרד התקשורת להעניק לגולן טלקום את הרישיון.

במרכז העתירה עומדת הטענה כי "החלטות ועדת המכרזים מתעלמות מכל חלופה סבירה שעמדה בפניה, והעובדה כי בחרה בדרך פעולה נעדרת היגיון או הצדקה כלכליים, ונוכח הנזק העצום שהיא גורמת, הן כשלעצמה, והן בהשוואה לאפשרויות שעמדו בפני הוועדה לפי הוראות המכרז והדין".

אחד המכרזים החשובים

בעתירה נכתב עוד, כי "מכרז התדרים שפרסם משרד התקשורת הוא אחד המכרזים החשובים והמשמעותיים ביותר שפורסמו בישראל בשנים האחרונות. בנסיבות אלו יש לתת צו ביניים עד לבירור העתירה". עוד עולה מהעתירה, כי בשלב התיחור הכספי, שנוהל בדרך של תיחור אינטרנטי דינמי, בו זוכה במכרז המציע בעל ההצעה הגבוהה ביותר בכל רצועה, הציעה מרתון את ההצעה הגבוהה ביותר. בעקבות זאת הכריז משרד התקשורת על מרתון כזוכה במכרז ברצועה ב', ועל מירס כזוכה במכרז ברצועה א'. על פי הוראות המכרז נדרשו הזוכים להפקיד במשרד התקשורת ערבות בנקאית בסכום עתק של 700 מיליון שקל בתוך 45 יום. בקשת הערבות היתה מוגבלת לשלושה בנקים בלבד בישראל, שכבר חשופים במידה ניכרת לשוק התקשורת בישראל. למרתון מובייל היו למעשה 25 ימי עבודה בלבד להתמודד עם המורכבות הזו בשוק מצומצם.

בנסיבות שנוצרו, פנתה מרתון לוועדת המכרזים וביקשה ארכה של ימים בודדים לשם העמדת הערבות הבנקאית. במקביל, העבירה מרתון למשרד התקשורת סכום של 10 מיליון שקל, כחלק מהוראות מימוש הזכייה. העברה זו מעידה לטענתה של מרתון על כוונותיה להעמיד את הערבות הנדרשת.

אולם, ביום 31.5.2011, החליטה ועדת המכרזים לדחות את בקשת ההארכה, לפסול את הצעתה של מרתון, ולבחור בסלקט כזוכה ברצועה ב' בסכום של 705 מיליון שקל. כעת נדרשה סלקט להעמיד, בתוך 45 ימים, ערבות בנקאית בסכום של 695 מיליון שקל, וגם היא לא הצליחה להעמיד את הערבות הבנקאית עד תום המועד.

מתנגדים לבחירת גולן טלקום

"למרבה התדהמה", נטען בעתירה, "ועדת המכרזים החליטה לבחור בגולן טלקום כזוכה במכרז, אף שגולן פרשה מהליך התיחור הכספי, עוד בשלביו המוקדמים. סכום זכייתה של גולן טלקום הועמד על 360 מיליון שקל, כמחצית מהסכום שהציעו שלוש המציעות האחרות במכרז".

לטענתה של מרתון העתירה מכוונת כנגד החלטתה של ועדת המכרזים לבחור בגולן טלקום כזוכה במכרז, במחיר מגוחך זה. החלטה זו אינה סבירה נוכח מגוון אפשרויות הפעולה האחרות שעמדו בפני הוועדה. עוד טוענת מרתון מובייל, כי "עקרון העל במכרז מסוג מכרז מכירה פומבית, הוא כי יש להעדיף תמיד ובכל הנסיבות, את המציע את המחיר הגבוה ביותר".

עוה"ד ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות טוענים, כי הוועדה פנתה באופן אוטומטי לכלל מיושן מדיני המכרזים הרגילים, של מעבר למציע הבא בתור, אף שכלל זה אינו ניתן להחלה מכאנית במכרז הנוכחי. בנוסף טוענת מרתון מובייל כי גם הוראות המכרז עצמן אפשרו במפורש לוועדת המכרזים שלא להפעיל אוטומטית את הכלל האמור, ולא לבחור בגולן טלקום.

עוד נאמר בעתירה, כי החלטתה של ועדת המכרזים יצרה עיוות מוחלט בתוצאות המכרז, שעה שזוכה אחד משלם מחצית מתשלום הזוכה השני על אותו רישיון. הפרשנות אותה מציעה מרתון להוראות המכרז, ולפיה היה על ועדת המכרזים להכריז על הצעתה בסכום של 700 מיליון שקל כהצעה הזוכה במכרז, ולא על הצעתה של גולן טלקום הנמוכה בכ-340 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.