מרתון עתרה לבית המשפט שיאסור על משרד התקשורת להעניק רישיון לגולן טלקום

מרתון מובייל מבקשת מבית המשפט להחזיר לה את הרישיון למפעיל הסלולר החמישי בטענה כי הציעה את המחיר הגבוה ביותר וכי תנאי המכרז היו בלתי אפשריים ליישום
הדס גייפמן |

ענף התקשורת שוב גועש סביב מכרז הסלולר: חברת מרתון מובייל מקבוצת התקשורת של חזי בצלאל פנתה היום (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להוציא צו ביניים דחוף לבחינת התנהלות מכרז התדרים במשרד התקשורת. מרתון היא הקבוצה שזכתה במכרז למפעיל הסלולר החמישי יחד עם חברת מירס, אולם לא הצליחה להגיש בזמן ערבות מבנק ישראלי בסכום של 705 מיליון שקל, כנדרש במכרז ולכן נפסלה.

ממרתון נמסר, כי בהמשך להחלטת ועדת המכרזים, שלא להאריך את מועד הגשת הערבות של קבוצת מרתון מובייל, וסירובה להעביר לקבוצה את פרוטוקול הדיון בוועדה, פנתה היום הקבוצה לבית המשפט באמצעות עוה"ד יורם בונן, עודד רביבו, מיכל תמר ואביהו זפט ממשרד עוה"ד משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', במטרה לפסול את מתן רישיון המפעיל הסלולרי לחברת גולן טלקום. עד להכרעה בעתירה, ביקשה מרתון מבית המשפט להוציא צו-ביניים, שיאסור על משרד התקשורת להעניק לגולן טלקום את הרישיון.

במרכז העתירה עומדת הטענה כי "החלטות ועדת המכרזים מתעלמות מכל חלופה סבירה שעמדה בפניה, והעובדה כי בחרה בדרך פעולה נעדרת היגיון או הצדקה כלכליים, ונוכח הנזק העצום שהיא גורמת, הן כשלעצמה, והן בהשוואה לאפשרויות שעמדו בפני הוועדה לפי הוראות המכרז והדין".

אחד המכרזים החשובים

בעתירה נכתב עוד, כי "מכרז התדרים שפרסם משרד התקשורת הוא אחד המכרזים החשובים והמשמעותיים ביותר שפורסמו בישראל בשנים האחרונות. בנסיבות אלו יש לתת צו ביניים עד לבירור העתירה". עוד עולה מהעתירה, כי בשלב התיחור הכספי, שנוהל בדרך של תיחור אינטרנטי דינמי, בו זוכה במכרז המציע בעל ההצעה הגבוהה ביותר בכל רצועה, הציעה מרתון את ההצעה הגבוהה ביותר. בעקבות זאת הכריז משרד התקשורת על מרתון כזוכה במכרז ברצועה ב', ועל מירס כזוכה במכרז ברצועה א'. על פי הוראות המכרז נדרשו הזוכים להפקיד במשרד התקשורת ערבות בנקאית בסכום עתק של 700 מיליון שקל בתוך 45 יום. בקשת הערבות היתה מוגבלת לשלושה בנקים בלבד בישראל, שכבר חשופים במידה ניכרת לשוק התקשורת בישראל. למרתון מובייל היו למעשה 25 ימי עבודה בלבד להתמודד עם המורכבות הזו בשוק מצומצם.

בנסיבות שנוצרו, פנתה מרתון לוועדת המכרזים וביקשה ארכה של ימים בודדים לשם העמדת הערבות הבנקאית. במקביל, העבירה מרתון למשרד התקשורת סכום של 10 מיליון שקל, כחלק מהוראות מימוש הזכייה. העברה זו מעידה לטענתה של מרתון על כוונותיה להעמיד את הערבות הנדרשת.

אולם, ביום 31.5.2011, החליטה ועדת המכרזים לדחות את בקשת ההארכה, לפסול את הצעתה של מרתון, ולבחור בסלקט כזוכה ברצועה ב' בסכום של 705 מיליון שקל. כעת נדרשה סלקט להעמיד, בתוך 45 ימים, ערבות בנקאית בסכום של 695 מיליון שקל, וגם היא לא הצליחה להעמיד את הערבות הבנקאית עד תום המועד.

מתנגדים לבחירת גולן טלקום

"למרבה התדהמה", נטען בעתירה, "ועדת המכרזים החליטה לבחור בגולן טלקום כזוכה במכרז, אף שגולן פרשה מהליך התיחור הכספי, עוד בשלביו המוקדמים. סכום זכייתה של גולן טלקום הועמד על 360 מיליון שקל, כמחצית מהסכום שהציעו שלוש המציעות האחרות במכרז".

לטענתה של מרתון העתירה מכוונת כנגד החלטתה של ועדת המכרזים לבחור בגולן טלקום כזוכה במכרז, במחיר מגוחך זה. החלטה זו אינה סבירה נוכח מגוון אפשרויות הפעולה האחרות שעמדו בפני הוועדה. עוד טוענת מרתון מובייל, כי "עקרון העל במכרז מסוג מכרז מכירה פומבית, הוא כי יש להעדיף תמיד ובכל הנסיבות, את המציע את המחיר הגבוה ביותר".

עוה"ד ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות טוענים, כי הוועדה פנתה באופן אוטומטי לכלל מיושן מדיני המכרזים הרגילים, של מעבר למציע הבא בתור, אף שכלל זה אינו ניתן להחלה מכאנית במכרז הנוכחי. בנוסף טוענת מרתון מובייל כי גם הוראות המכרז עצמן אפשרו במפורש לוועדת המכרזים שלא להפעיל אוטומטית את הכלל האמור, ולא לבחור בגולן טלקום.

עוד נאמר בעתירה, כי החלטתה של ועדת המכרזים יצרה עיוות מוחלט בתוצאות המכרז, שעה שזוכה אחד משלם מחצית מתשלום הזוכה השני על אותו רישיון. הפרשנות אותה מציעה מרתון להוראות המכרז, ולפיה היה על ועדת המכרזים להכריז על הצעתה בסכום של 700 מיליון שקל כהצעה הזוכה במכרז, ולא על הצעתה של גולן טלקום הנמוכה בכ-340 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.