מרתון עתרה לבית המשפט שיאסור על משרד התקשורת להעניק רישיון לגולן טלקום
ענף התקשורת שוב גועש סביב מכרז הסלולר: חברת מרתון מובייל מקבוצת התקשורת של חזי בצלאל פנתה היום (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להוציא צו ביניים דחוף לבחינת התנהלות מכרז התדרים במשרד התקשורת. מרתון היא הקבוצה שזכתה במכרז למפעיל הסלולר החמישי יחד עם חברת מירס, אולם לא הצליחה להגיש בזמן ערבות מבנק ישראלי בסכום של 705 מיליון שקל, כנדרש במכרז ולכן נפסלה. ממרתון נמסר, כי בהמשך להחלטת ועדת המכרזים, שלא להאריך את מועד הגשת הערבות של קבוצת מרתון מובייל, וסירובה להעביר לקבוצה את פרוטוקול הדיון בוועדה, פנתה היום הקבוצה לבית המשפט באמצעות עוה"ד יורם בונן, עודד רביבו, מיכל תמר ואביהו זפט ממשרד עוה"ד משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', במטרה לפסול את מתן רישיון המפעיל הסלולרי לחברת גולן טלקום. עד להכרעה בעתירה, ביקשה מרתון מבית המשפט להוציא צו-ביניים, שיאסור על משרד התקשורת להעניק לגולן טלקום את הרישיון. במרכז העתירה עומדת הטענה כי "החלטות ועדת המכרזים מתעלמות מכל חלופה סבירה שעמדה בפניה, והעובדה כי בחרה בדרך פעולה נעדרת היגיון או הצדקה כלכליים, ונוכח הנזק העצום שהיא גורמת, הן כשלעצמה, והן בהשוואה לאפשרויות שעמדו בפני הוועדה לפי הוראות המכרז והדין". אחד המכרזים החשובים בעתירה נכתב עוד, כי "מכרז התדרים שפרסם משרד התקשורת הוא אחד המכרזים החשובים והמשמעותיים ביותר שפורסמו בישראל בשנים האחרונות. בנסיבות אלו יש לתת צו ביניים עד לבירור העתירה". עוד עולה מהעתירה, כי בשלב התיחור הכספי, שנוהל בדרך של תיחור אינטרנטי דינמי, בו זוכה במכרז המציע בעל ההצעה הגבוהה ביותר בכל רצועה, הציעה מרתון את ההצעה הגבוהה ביותר. בעקבות זאת הכריז משרד התקשורת על מרתון כזוכה במכרז ברצועה ב', ועל מירס כזוכה במכרז ברצועה א'. על פי הוראות המכרז נדרשו הזוכים להפקיד במשרד התקשורת ערבות בנקאית בסכום עתק של 700 מיליון שקל בתוך 45 יום. בקשת הערבות היתה מוגבלת לשלושה בנקים בלבד בישראל, שכבר חשופים במידה ניכרת לשוק התקשורת בישראל. למרתון מובייל היו למעשה 25 ימי עבודה בלבד להתמודד עם המורכבות הזו בשוק מצומצם. בנסיבות שנוצרו, פנתה מרתון לוועדת המכרזים וביקשה ארכה של ימים בודדים לשם העמדת הערבות הבנקאית. במקביל, העבירה מרתון למשרד התקשורת סכום של 10 מיליון שקל, כחלק מהוראות מימוש הזכייה. העברה זו מעידה לטענתה של מרתון על כוונותיה להעמיד את הערבות הנדרשת. אולם, ביום 31.5.2011, החליטה ועדת המכרזים לדחות את בקשת ההארכה, לפסול את הצעתה של מרתון, ולבחור בסלקט כזוכה ברצועה ב' בסכום של 705 מיליון שקל. כעת נדרשה סלקט להעמיד, בתוך 45 ימים, ערבות בנקאית בסכום של 695 מיליון שקל, וגם היא לא הצליחה להעמיד את הערבות הבנקאית עד תום המועד. מתנגדים לבחירת גולן טלקום "למרבה התדהמה", נטען בעתירה, "ועדת המכרזים החליטה לבחור בגולן טלקום כזוכה במכרז, אף שגולן פרשה מהליך התיחור הכספי, עוד בשלביו המוקדמים. סכום זכייתה של גולן טלקום הועמד על 360 מיליון שקל, כמחצית מהסכום שהציעו שלוש המציעות האחרות במכרז". לטענתה של מרתון העתירה מכוונת כנגד החלטתה של ועדת המכרזים לבחור בגולן טלקום כזוכה במכרז, במחיר מגוחך זה. החלטה זו אינה סבירה נוכח מגוון אפשרויות הפעולה האחרות שעמדו בפני הוועדה. עוד טוענת מרתון מובייל, כי "עקרון העל במכרז מסוג מכרז מכירה פומבית, הוא כי יש להעדיף תמיד ובכל הנסיבות, את המציע את המחיר הגבוה ביותר". עוה"ד ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות טוענים, כי הוועדה פנתה באופן אוטומטי לכלל מיושן מדיני המכרזים הרגילים, של מעבר למציע הבא בתור, אף שכלל זה אינו ניתן להחלה מכאנית במכרז הנוכחי. בנוסף טוענת מרתון מובייל כי גם הוראות המכרז עצמן אפשרו במפורש לוועדת המכרזים שלא להפעיל אוטומטית את הכלל האמור, ולא לבחור בגולן טלקום. עוד נאמר בעתירה, כי החלטתה של ועדת המכרזים יצרה עיוות מוחלט בתוצאות המכרז, שעה שזוכה אחד משלם מחצית מתשלום הזוכה השני על אותו רישיון. הפרשנות אותה מציעה מרתון להוראות המכרז, ולפיה היה על ועדת המכרזים להכריז על הצעתה בסכום של 700 מיליון שקל כהצעה הזוכה במכרז, ולא על הצעתה של גולן טלקום הנמוכה בכ-340 מיליון שקל.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"
ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?
בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי.
בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015
בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,
והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.
"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו, והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.
"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.
- החברה של ראש המוסד לשעבר עשתה אקזיט של 700 מיליון דולר
- מנכ"ל וויקס, תמיר פרדו, יוחנן דנינו ושותפות המו"פ שתונפק בקרוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.
"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.
