נתניהו מאיץ בוועדה לבחינת הריכוזיות לגבש את מסקנותיה עד סוף אוגוסט

המועד המקורי לפרסום המסקנות היה נובמבר; טרם הושלם השימוע לתאגידים; הוועדה תמליץ לאסור אחזקה צולבת בתאגידים ריאלים ופיננסים
שרות Bizportal | (9)

ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה היום (א') את חברי הוועדה להגברת התחרותיות במשק, להאיץ את השלמת גיבוש המסקנות עד סוף אוגוסט, במקום במועד במקורי בנובמבר.

הוועדה בראשותם של מנכ"ל משרד ראש הממשלה איל גבאי ומנכ"ל משרד האוצר חיים שני בוחנת את העיוותים הקיימים במשק, במטרה למצוא להם פתרונות. ראש הממשלה אמר, כי הוועדה להגברת התחרותיות במשק, חייבת לפעול להגברת התחרות ולהורדת המחירים.

גבאי ושני ממשיכים את העבודה בוועדה למרות ששניהם הגישו את התפטרותם. איל גבאי התפטר לפני כחודשיים ואמור לעזוב את תפקידו בסוף החודש, בעוד שני הגיש את התפטרותו הבוקר.

נכון לעכשיו, טרם הושלם הליך השימוע מול התאגידים ועדיין לא הושלמה ההערכה לגבי ההשלכות הצפויות ממסקנות הוועדה. נתניהו מאמין, כי המחירים הגבוהים במשק נובעים מריכוזיות, בעוד שפתיחת המשק לתחרות והורדת חסמי כניסה למתחרים תסייע להורדתם.

הוועדה לבחינת הריכוזיות ממליצה לאסור אחזקה צולבת בתאגידים שמשקיעים בנכסים ריאלים ובתאגידים שמשקיעים בנכסים פיננסיים ולאסור על דירקטוריון אחד לנהל תאגידים המשקיעים בנכסים ריאלים ופיננסים כאחת. עוד מציעה הוועדה לקבוע תנאים לרכישת נכסים ממשלתיים, בהם בחינת תהליכי הפרטה, הקצאת זכויות ומכירת נכסים מידי המדינה לגורמים פרטיים, ובחינת מידת הריכוזיות של השליטה בתשתיות חיוניות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שוב ספין 31/07/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
    בוא נודה על האמת. לביבי ולכל הממשלות יש בעיה קשה, מצד אחד חוששים להעלות את מס ההכנסה כי אז זה בניגוד לתפיסת העולם של ביבי, מצד שני יש המון המון " שחור" ולא נפרט, לכן איך סוגרים את " החור" , מעלים את המיסוי העקיף על כל דבר, על חשמל, על מים, על מזון על הכל. מי נדפק ? נכון כל מי שלא עובד בחברה מממשלית מי שלא עובד מדינה מי שלא עובד בקרטלים למיניהם, וכך ביבי מרוויח כל הציפורים במכה אחת גם לא רב עם הוועדים רבי העוצמה מצד אחד שרובם אגב מצביעי ליכוד, וגם סותם את החור בתקציב וגם מחלק את הכסף הזה לחרדים. הבעיה היא שבאיזשהו שלב לפריירים ממעמד הביניים, שאינם עובדים בחברות ממשלתיות שמוגנות על ידי ועדים חזקים נשבר כי פשוט הם לא יכולים לשלם גם עבור מיסוי עקיף במזון, בחשמל במים, וכן הלאה. עכשיו אתם מבינים למה פתאום עיני רוצה לתווך בין המפגינים לממשלה כדי שהוא וביבי ירקחו איזה דיל, כדי לזרוק להם איזה עצם וכך ישמר הסדר הקדוש, ועדים חזקים מוגנים על ידי עיני, ומימון התקציב ימשיך להיות על ידי המיסוי העקיף. ואז גם מתפלאים שכל מי ששיך למעמד הביניים, (שוב אלא שלא עובדים בחברות ממשלתיות/קרטלים/עובדי מדינה) עובד כמה שיותר בשחור. אז מה עושים האדונים ביבי ועיני, הם מצאו את האשם החדש וזה הטייקונים, ואל תדאגו הטייקונים תרמו את חלקם, אבל אנו בספינים כנגד את מי שונאים יותר ואז ביבי מאינטרס שלו כדי להסיט את האש כנגד המחדלים שלו ועיני מסיבה שלא רוצה שידברו על השכר המופקע של הוועדים החזקים שניהם יתאמו ביחד לתקוף ולהאשים את הטייקונים. לכן למחוללי ומנהיגי המחאה שימו לב לתרגיל הזה ושימו למה שכתבתי למעלה.
  • 3.
    בנימין 31/07/2011 16:08
    הגב לתגובה זו
    http://bytheweb.info/websites_files/500000/index2.html
  • אזרח 31/07/2011 16:52
    הגב לתגובה זו
    אני נשוי פלוס אחד מרוויח 6500 שח נטו ואישתי מרוויחה 4500 שח. ההוצאות שלי הם כ15 אלף שח= גרעון של 4000 שח בחודש ולצערי אין ברשותי נכסים. 48000 שח בשנה זה יותר מידי.אין לי מאיפה להכניס עוד כסף וגם אין לי מאיפה לקצץ. מה אני אגיד לאישתי אם היא תרצה עוד ילד?מה אגיד לעצמי עכשיו?אולי נחכה לירושה מעכשיו?הבנק מטריד אותי מה לעשות?
  • יועץ כלכלי 31/07/2011 19:58
    שום ממשלה לא תתן לך 4000 שקל בחודש, אפילו לא הקרן החדשה-היא נותנת רק 1000 שקל לחודש אם אתה מתגורר במאהל. לכן פשוט תבזבז פחות. 11000 בחודש לזוג ילד הם די והותר
  • 2.
    פול 31/07/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
    על ביבי להתחיל מבית. לטפל בריכוזיות האוצר במשק. לבציע רפורמה בחשמל(כמה זמן עלינו להמתין עד שרואים אפילו תחילת הרפורמה?), בנמלי המדינה, אצל מקורות. הביורוקרטיה בכל מקום, פועלת נגד אזרחי המדינה אבל פוחדת מהחזקים ומאורגנים. גם הפופוליסטים פוחדים לגעת בהם. כרגיל, הכל דיבורים ומטרות קש. מי שבאמת שולט כאן חסין אש.
  • 1.
    אחרי ששינסקי 31/07/2011 15:35
    הגב לתגובה זו
    לא סתם התקשורת מפציצה כותרות על המחאונת הזו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.