מנועי הצמיחה החדשים של אלווריון: מגדילה את סל המוצרים ושוקי היעד

החברה תגביר את פעילותה באמצעות מפיצים וחברות אינטגרציה; בחודשים הקרובים תפגש ההנהלה עם אנליסטים ומשקיעים פוטנציאלים כדי להסביר את האסטרטגיה החדשה
הדס גייפמן | (4)

בעקבות פרסום הדו"חות המעודדים של ספקית התקשורת האלחוטית אלווריון לרבעון השני של השנה, הציגה היום הנהלת החברה במסיבת עיתונאים את האסטרטגיה החדשה שלה וכיווני השוק שלה לשנים הקרובות.

הבוקר הציגה אלווריון את הדו"חות הכספיים שלה לרבעון השני של השנה מהם עולה, כי לראשונה מזה כמה שנים עברה החברה מהפסדים רצופים לרווח של כ-1.5 מיליון דולר (בנטרול הוצאות חד פעמיות). זאת, לעומת הפסד של כ-6.5 מיליון דולר ברבעון הראשון. הרווח נבע מהתייעלות שכללה פיטורים מאסיבים. הכנסות החברה ברבעון צמחו בכ-19% לעומת הרבעון הראשון, לרמה של כ-55.4 מיליון דולר. לכתבה בהרחבה

התוצאות הטובות נבעו במידה לא מעטה מפרויקט גדול בהודו, בהיקף של כ-10 מיליון דולר. הנהלת החברה אמרה כי היא מרוצה מהראות קדימה. עם זאת, ברבעונים הקרובים אין פרויקטים בהיקפים דרמטים כמו זה שבוצע בהודו.

בחודשים הקרובים תפגש הנהלת אלווריון עם אנליסטים ומשקיעים פוטנציאלים כדי להסביר את האסטרטגיה והכיוונים החדשים אליהם פונה החברה. ברקע יש לזכור, כי בעוד שבסוף 2008 היה מספר העובדים באלווריון 1100 איש, כיום, לאחר סבבי פיטורים מאסיבים, מועסקים בחברה 600 עובדים. בלבד.

"הרווחיות הגולמית היתה חשובה עבורנו ברבעון הנוכחי והעידה על תמהיל מכירות טוב יותר", אמר ערן גורב, מנכ"ל החברה. "הרווחיות הגולמית עלתה מכ-30% לכ-35%. התוכנית לשנים הקרובות היא להמשיך להראות שיפור ברווחיות הגולמית ולהתקדם לרף העליון של ה-30%. תזרים מזומנים חיובי היה חשוב מאוד עבורנו בשנתיים האחרונות. במבט קדימה למחצית השנייה אנחנו צופים רמת מכירות דומה למחצית הראשונה ומעריכים שנסיים את המחצית השנייה עם רווח ותזרים מזומנים חיובי".

גורב העריך כי "הרבעון השלישי יהיה חלש יותר בגלל סיבות של עונתיות ויתכן אף מעבר להפסד צנוע, אבל הרבעון הרביעי יהיה חזק יותר ויקזז את תזמון המשלוחים של הרבעון השלישי. בסך הכול אנחנו מעריכים, כי במחצית השנייה נספק תוצאות טובות. ההכנסות המחצית השנייה יהיו בסדר גודל דומה לזה של המחצית הראשונה ואנחנו צופים שהן יסתכמו בכ-100 מיליון דולר".

מעלים הילוך בשוק הגופים הארגוניים

במסגרת האסטרטגיה החדשה, מתכננת הנהלת אלווריון להרחיב את פעילותה בתחום הגופים הגדולים דוגמת צבאות, משטרות, מכרות, מוסדות אקדמיה, חברות חשמל, גז, מים, מוסדות בתחום החינוך, הבריאות וכו. לדברי גורב, "כל הגופים האלה צריכים לפרוס רשתות תקשורת לחיבור קמפוסים וסניפים. בתחומים אלה אנחנו מבצעים כיום השקעות" הוא הוסיף, כי היקף השוק הזה מסתכם בכ-1-2 מיליארד דולר.

בתשובה לשאלת Bizportal אמר גורב כי "נתח השוק של אלווריון עומד כיום על כ-15%-20%. פרט לשווקים בהודו ובאפריקה, אלווריון פועלת גם באירופה, בדרום אמריקה, ובצפון אמריקה. ספקי הציוד הסינים הם אמנם מתחרים חזקים ברוב האזורים, אבל בצפון אמריקה הם פחות חזקים".

בנוגע למנועי הצמיחה אמר גורב, כי "בשוק מפעילי התקשורת ביצענו מיקוד מחדש ואנחנו כבר רואים פירות לעמלנו. אנחנו זוכים הפרויקטים אם כי לא גדולים. למעט הפרויקט הגדול בהודו שמאוד סייע ברבעון השני, לא היתה לנו בינתיים הזדמנות לפרויקט ענק מהסוג של אופנריינג' (בקנדה)".

במקביל לשוק היעד של מפעילי התקשורת, מתכוונת אלווריון להגביר את פעילותה בתחום נגזרי שוק שבהם הרשת האלחוטית היא רק חלק מפתרון תקשורת כולל, ובדרך כלל אינה המרכיב היחיד. "הפעילות בתחומים אלה שונה מהפעילות בשוק מפעילי התקשורת, בעיקר במובן של החשיבות הרבה שיש לשותפויות עם אינטגרטורים ומפיצים".

נציין, כי בשווקים בהם המכירות נעשות באמצעות מפיצים ואינטגרטורים, מערכת יחסים טובה בינם לבין ספק המערכות הטכנולוגיות (דוגמת אלווריון) היא בדרך כלל ההבדל בין הצלחה לכישלון, במילים אחרות, לאחר שנים רבות בהן התמקדה אלווריון בשוק מפעילי התקשורת, הופך כיום תחום השווקים הורטיקלים (נגזרי שוק הגופים הגדולים) לתחום העיקרי בו מתמקדת החברה.

"ב-2011 ביצענו השקעות גדולות בשוק זה ואת התוצאות נראה בעיקר ב-2012", אמר גורב. "תחום זה הינו מנוע צמיחה חשוב. יש בו מכלול טכנולוגיות, כולל Wi-Fi בשטחים פתוחים. כל אלו דורשים התמחות בטיפול ברעשים והפרעות. האתגר הגדול ביותר בתחום הווי-פיי בשטחים פתוחים טמון בטיפול בהפרעות ויש כאן הרבה מקום לחדשנות ויצירתיות. זה שוק גדל וצומח, וגם הווימאקס רלוונטי בו".

גורב הוסיף, כי "בעולם הנגזרים יש לנו סל פתרונות ובחלק מהמקומות אנחנו משקיעים בשיפור הפתרונות שאנחנו מציעים למפיצים, כמו גם ללקוחות הקצה. במבט ל-5-6 השנים הקרובות, אנחנו רואים כאן שוק בעל צמיחה אורגנית".

בשוק הגופים הגדולים (האנטרפירייז) פועלים כ-30-40 שחקנים קטנים והתחרות בו היא שונה מאוד מזו שבשוק מפעילי התקשורת. בשוק הזה אין עדיין שחקן דומיננטי משמעותי ואלווריון היא אחת מחמש-שש החברות היותר גדולות הפועלות בו.

גורב מאמין, כי לאלווריון יש הזדמנות להפוך לשחקן משמעותי בתחום הזה. "אנחנו מעריכים שעם השקעות בהיקפים סבירים נוכל לצמוח מהר יותר מקצב הצמיחה של השוק שעומד על כ-10%-15% בשנה", הוא אומר. "אנחנו רואים את החברה צומחת בקצב מהיר יותר מ-2012. החברה המובילה בתחום זה היא כיום מוטורולה סולושנס. בעקבות ההשקעות שלנו כיום, נוכל ליצור יתרון תחרותי. החזון שלנו הוא להפוך בשלוש-חמש השנים הקרובות לשחקן משמעותי בעולם הפתרונות ללקוחות שאינן מפעילי תקשורת".

הקלת עומסי תקשורת

במקביל להתפתחויות אלה, מתחילה אלווריון לפעול בשני תחומים נוספים. אחד מהם הוא תחום הקלת עומסי התקשורת בתוך מבנים דוגמת אצטדיונים, תחנות רכבת, חניונים ומבנים גדולים אחרים. "אחת הבעיות המרכזיות של רשתות סלולר היא באספקת תקשורת במבנים בהם התקשורת לא מצליחה לחדור דרך קירות", מסביר גורב. "בתחום זה מספקת אלווריון פתרון בשם DAS Distributed Antenna Sytem. טכנולוגיה זו משפרת במידה משמעותית את הכיסוי הסלולרי וזמינות הרשת בתוך מבנים ובמקומות עתירי משתמשים. זהו שוק צומח שטומן פוטנציאל טוב לאלווריון".

את המוצרים המבוססים על טכנולוגיית ה-DAS תתחיל אלווריון למכור כבר במחצית השנייה של השנה. בשלב זה היא מסיימת את הפיתוח ומקווה להשלים בקרוב את העסקה הראשונה. עם זאת, המכירות בהיקפים משמעותיים יותר של מערכת זו צפויות רק ב-2012.

תחום נוסף שאלווריון נכנסת אליו בימים אלה הוא תחום ה-Mobile Off Load להקלה בעומסי רשתות הסלולר הקיימות, באמצעות טכנולוגיה אלטרנטיבית, בצורה שקופה למשתמש. "שוק זה הוא עדיין קטן", אומר גורב, "אבל מעריכים שב-2012-2013 הוא יראה צמיחה משמעותית".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אלוויריון=חברה מצויינת שחזרה למסלול=השקעה!!! (ל"ת)
    משקיע 26/07/2011 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הבעיה היא לא הטכנולוגיה אבל האנשים שבחברה (ל"ת)
    הבעיה 26/07/2011 13:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האדם הסביר 26/07/2011 12:11
    הגב לתגובה זו
    הדס גייפמן - תודה רבה על הכתבה!! יישר כוח.
  • 1.
    דוד 26/07/2011 12:06
    הגב לתגובה זו
    קניתי בשערים 549 ו 552. מקווה להרוויח. אין בזאת כל המלצה לרכוש או למכור בנייר הערך הנ" ל
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.