שוק המניות הישראלי: מה צפוי פה במחצית השנייה של 2011?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מנתח את הצפוי לנו במחצית השנייה של שנת 2011 בשוק המניות הישראלי על רקע ההתרחשויות המקומיות והגלובליות
סיון ליימן | (7)

המחצית הראשונה של שנת 2011 בשוק המניות הישראלי תיזכר כמחצית השנה הגרועה ביותר למשקיעים בשוק ההון הישראלי מתחילת שנת 2009. סיבות לירידות השערים החדות במדדי המניות לא חסרו: חוסר ביציבות השלטונית במדינות השכנות לנו במזרח התיכון, הצונאמי ביפן, חשש הציבור הישראלי מפני ההכרזה הצפויה על מדינה פלסטינית באו"ם בחודש ספטמבר הקרוב, משבר החובות ביוון שאיים לפגוע בגוש האירו בפרט ובכלכלה העולמית בכלל וכן החשש מפני האטה כלכלית בארה"ב.

מדדי המניות המובילים בישראל הגיבו בירידות שערים חדות - מדד ת"א 25 ירד במחצית הראשונה של 2011 ב-7.7%, מדד ת"א 75 צנח ב-13% בעוד מדד התל דיב צלל ב-20%. חודש יולי לעומת זאת, מסתמן כחודש חיובי לאחר ירידות השערים החדות במדדי המניות במחצית הראשונה של 2011 היות ומדדי המניות עלו בממוצע מתחילתו ב-2.25%. להלן טבלת נתונים הממחישה במספרים את השינויים שאירעו במדדי המניות בישראל הן מתחילת חודש יולי 2011 והן מתחילת ינואר 2011:

אם כך, במהלך חודש יולי אנו עדים לעליות במדדי המניות. האם מדובר בתיקון לפני המשך ירידות השערים או אולי בשינוי מגמה בשוק המניות? על שאלה זו אשיב בהמשך. ראשית, יש לשקלל מספר נתונים כלכליים חשובים, הן מקומיים והן גלובליים:

נתונים במשק הישראלי:

גם החודש, כמו בתחילת שנת 2011, נרשמו מספר נתונים חיוביים חשובים בכלכלה הישראלית:

- המדד המשולב למשק המתפרסם ע"י בנק ישראל ומאפיין את הפעילות הריאלית של המשק עלה בחודש יוני 2011 ב-0.2%. נתוני המדד מצביעים על המשך התרחבות הפעילות במשק, אם כי בקצב מתון יותר ברבעון השני של 2011 בהשוואה לרבעונים הקודמים.

- עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור האבטלה במשק ממשיך לרדת והסתכם בחודש מאי 2011 ב-5.7% בלבד - שפל של כל הזמנים.

- בנק ישראל אמנם הפחית את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2011 למשק הישראלי ל-4.5% לעומת 5.2% בחודש שעבר, אך עדיין מדובר בשיעור צמיחה מרשים מול כלכלות העולם.

- בענף קרנות הנאמנות אנו רואים רגיעה בפדיונות מהקרנות המנייתיות. לאחר שבמחצית הראשונה של שנת 2011 נפדה מקרנות אלו סכום עתק של כ-2 מיליארד שקלים, נפדה מקרנות אלו בחודש יולי סכום זניח יחסית של 130 מיליון שקלים. פדיונות אלו נקלטו בקלות בשוק המניות והתוצאה הינה עליות שערים החודש.

נתונים כלכליים מהעולם:

אירופה:

- לאחר מספר חודשים בהם העיבה על השווקים באירופה ובעולם בעיית החובות של יוון, ולאחר שהממשלה היוונית העבירה ברוב דחוק את תכנית הצנע - גובשה בימים האחרונים ע"י האיחוד האירופי תוכנית חילוץ שנייה ליוון בהיקף של 169 מיליארד אירו. העברת תכנית החילוץ ליוון הביאה לעליות שערים במדדי המניות בעולם.

- סיום משבר החובות ביוון נתפס על-ידי המשקיעים באופן חיובי ביותר משום שבכך הופחתה רמת החששות מפני התפשטות משבר החוב למדינות נוספות דוגמת ספרד ואיטליה.

ארה"ב:

עונת הדוחות בארה"ב נמצאת בעיצומה כאשר מרבית החברות מפרסמות דוחות חיוביים לרבעון השני של שנת 2011 ומצליחות להכות את תחזיות האנליסטים.

בנוסף, פורסמו בשבוע שעבר נתונים חיוביים במשק האמריקני. כך נתוני שוק הנדל"ן העידו להתחלות הבנייה ביוני 2011 זינקו ב-14.6%, מעל לתחזיות האנליסטים. הם הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מחודש ינואר השנה. בנוסף, חלה עלייה בבקשות לאישורי בנייה ולמשכנתאות.

לעומת זאת, עדיין לא התקבלה החלטה בעניין הגדלת תקרת החוב בארה"ב כאשר תאריך הדד ליין - 2.8.11 - הולך ומתקרב. אובמה מנהל משא ומתן אינטנסיבי בנושא עם הרפובליקנים, כאשר החשש הוא שאי הגדלת תקרת החוב תוביל להורדת דירוג האשראי המושלם של ארה"ב ולפאניקה בשווקי המניות.

מהי המגמה הצפויה במחצית השנייה של שנת 2011 בשוק המניות?

בשקלול סך הנתונים החיוביים שפורטו, הן לגבי המתרחש במשק הישראלי והן לגבי המתרחש בזירה הגלובלית, הערכתי היא שהעליות בחודש יולי מבשרות על חזרת העליות לשווקי המניות בארץ ובעולם. אני סבור שבכל הנוגע לתקרת החוב של ארה"ב (הסוגיה ה"בוערת" כעת בזירה הכלכלית) ימצא הפתרון הדרוש ותקרת החוב תועלה, גם אם באופן זמני. דבר אשר יפחית במידה ניכרת את רמת אי-הוודאות השוררת בשווקים ויוביל לעליות שערים בשווקי המניות בעולם ובישראל בהמשך השנה.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טעית בגדול!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    מבין עניין 15/12/2011 23:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רון 26/07/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    כיבו את השריפה הנוכחית עד לבאה בתור?
  • 5.
    עזוב אותך גבר תביא עוד איזה טיפ על אגח שווה (ל"ת)
    יורם 26/07/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שאול השואל 26/07/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
    איזה מניות יותר פייבוריטיות מבחינתך?
  • 3.
    גמרת אותנו עם ההמלצה על האגח של משביר לצרכן (ל"ת)
    ליימן 26/07/2011 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלון 26/07/2011 11:55
    הגב לתגובה זו
    בבורסות כי גם האופטימים יודעים שהכל על כרעי תרנגולת,השאלה כמה זמן יהיה פיק כזה אם בכלל ועד לאן יגיע מדדית.לכתוב שיוון או מדינות אחרות הגיעו אל הגאולה זו שטות מוחלטת
  • 1.
    אופטימיות זה דבר חשוב, הזמן יוכיח אם אתה צודק (ל"ת)
    אחד שמבין 26/07/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.