מפעיל הסלולר החמישי יוצא לדרך: גולן טלקום זכתה במכרז, סלקט נפסלה
קיץ חם בשוק הסלולר. קבוצת גולן טלקום, שהצעת המחיר שלה במכרז הסלולר היתה הרביעית בגודלה, זכתה במכרז הסלולר ותהיה מפעילת הסלולר החמישית בישראל.
אחרי שתי פסילות, של שתי קבוצות תקשורת שלא הצליחו לעמוד בתנאי המכרז של משרד התקשורת ולגייס ערבויות בנקאיות להצעות המחיר שהן עצמן הגישו, החליטה ועדת המכרזים להעביר את הזכייה לגולן טלקום, שהציעה מחיר של 360 מיליון שקל. בכך תחליף גולן טלקום את קבוצת סלקט שבעצמה החליפה את קבוצת מרתון.
בראש קבוצת גולן טלקום עומד מיכאל גולן, היזם והמנכ"ל, המחזיק בכ-50% מהמיזם. גזבייה ניאל, שהינו בעל השליטה בחברת התקשורת הצרפתית איליאד פרי, מחברות התקשורת הגדולות בצרפת מחזיק בכ-30% מהמיזם, והאחים פריינטה, הבעלים לשעבר של מותג האופנה נפנף מחזיקים בכ-20%. אורן מוסט הוא הנשיא הקבוצה ומנהל התפעול הראשי.
כזכור, בסוף השבוע שעבר הגישה קבוצת סלקט לועדת המכרזים צ'ק דחוי בצד הבטחה של בנק ההשקעות גולדמן זאקס לספק ערבות בנקאית. אלא שתנאי המכרז דיברו בפירוש על ערבות בנקאית מבנק ישראל.
באותה עת אמרו גורמים בשוק ההון ל-Bizportal: "זה הזוי. יש תנאי מכרז וצריך לעמוד בהם. כל אופציה אחרת תגרור תביעות משפטיות". גורמים אלה העריכו כי קבוצת גולן טלקום תצליח לעמוד בתנאי המכרז ולגייס ערבות בנקאית מבנק ישראלי, משום שבניגוד לשני המתמודדים הקודמים, שהתחייבו ל-700 מיליון שקל, גולן טלקום הגישה הצעת מחיר של 360 מיליון שקל בלבד.
בין שני המפעילים החדשים לא צפויה לשרור ידידות רבה. נזכיר, כי חברת מירס, שהיתה החברה הראשונה שזכתה במכרז, הפכה למפעיל הרביעי, לאחר שהצליחה לגייס ערבות בנקאית של 705 מיליון שקל. לסכום זה יש להוסיף עוד כ-1-1.5 מיליארד שקל עבור פריסת התשתיות, השיווק וכו'.
בינתיים מירס כבר בחרה בנוקיה סימנס לספק את התשתיות והחלה להקים אתרים, מה שמספק לה יתרון בכל הקשור להשתלטות על נתח שוק. גולן טלקום, שנכנסת אחרונה לשוק, תאלץ להזדרז עם מכרז התשתיות ולהציע למשתמשים הצעה אטרקטיבית כדי לקחת נתחי שוק מהמפעילים הקיימים.
נציין, כי בהליך המכרז הסתייעה גולן טלקום בספקית תשתיות התקשורת נוקיה סימנס, שבימים אלה בונה את רשת הסלולר הרביעית בצרפת עבור מפעילת התקשורת הצרפתית איליאד. ניתן לשער שהיא גם תבנה עבור גולן טלקום את התשתיות בישראל. על פי לוח הזמנים המתוכנן, גולן טלקום תחל לשווק שירותים למשתמשים הסופיים ב-2012.
עתה נותר להמתין ולראות האם מירס תמחה על העובדה שהיא משלמת מחיר כפול מזה של גולן טלקום עבור הרישיון. אילו משרד התקשורת היה בודק היטב את המתמודדים שנגשו למכרז יתכן שהוא לא היה מאפשר לסלקט ולמרתון להשתתף ולהציע מחירים שאינם יכולים לעמוד בהם. במקרה כזה, מירס היתה יכולה לזכות עם הצעה של 365 מיליון שקל (5 מיליון שקל מעל ההצעה של גולן טלקום).
השאלה הגדולה כעת היא, האם מירס תגיש עתירה לבג"צ, במחאה על כך שהשתתפותם של שני המתמודדים שלא הצליחו לעמוד במחירים שהציעו, עלתה לה 350 מיליון שקל.
בתוך כך נזכיר כי, מירס ניסתה למנוע מגולן טלקום מלהשתתף במכרז ולפסול את מיכל גולן ואורן מוסט, במסגרת הליך משפטי, אולם סגן נשיא בית המשפט המחוזי, יהודה זפט, דחה את טענותיה.
כמו כן יש להמתין ולראות האם כניסת המתחרים החדשים אכן תגביר את התחרות. בעבר אמר ניאל כי מחירי הסלולר בישראל גבוהים מאד, והצהיר על כוונתו להציע למשתמשי הסלולר מחיר קבוע תמורת חבילת שירותים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
