מפלס הפחד באמפל מזנק: מחיר האג"ח צונח והתשואה מטפסת ל-25% - צפו בגרף
התשואה לפדיון על אגרות החוב של אמפל אמריקן זינקה בשבוע החולף בצורה משמעותית בעקבות פיצוץ נוסף במסוף הגז בסיני וכן ברקע להערכות פסימיות בנוגע לחידוש אספקת הגז ממצרים. איגרות החוב של החברה נסחרות כעת בתשואה לפדיון של 25% - רמה של אג"ח זבל. המשמעות: המשקיעים חושבים כי ישנו חשש משמעותי להחזר החוב.
סיבה נוספת לדאגת המשקיעים היא התחזית הקודרת מצד חברת החשמל לפיה מחירי החשמל ימשיכו לעלות בעקבות הצפי כי הגז הטבעי ממצרים ישוב לזרום לישראל רק בסוף אוגוסט, ובשיעור ממוצע של 25% מנפח ההזרמה החוזי. עם זאת, חברת הגז המצרית הודיעה בסוף השבוע כי עבודות תיקון צינור הגז לישראל יושלמו בתוך שבעה עד עשרה ימים.
עוד נציין כי דאגת המשקיעים נעוצה בהערכות כי הממשל החדש במצרים ירצה לשנות את תנאי החוזה למכירת הגז לישראל ולהשוות את המחיר למחיר השוק.
לחברת אמפל ישנן שלוש סדרות אג"ח בהיקף כולל כמיליארד שקל - אמפל אמרי אגח א, אמפל אמרי אגח ב, אמפל אמרי אגח ג. נכון לסוף הרבען הראשון קופת המזומנים של החברה כללה כ-460 מיליון שקל (בניכוי 22 מיליון דולר הלוואה המירה לפרויקט בקולומביה) בעוד שהתחחייבויות לבעלי האג"ח והבנקים הסתכמה בכ-1.12 מיליארד שקל.
בחודש פברואר כאשר החלו רק המהומות במצרים ובטרם הופסקה זרימת הגז נסחרו איגרות החוב של אמפל מסדרה בתשואה של 3%. אלא שמאז זינקו התשואות בסדרות ב' ו-ג' לרמה של כ-25% ואילו אגרות החוב מסדרה ג' נסחרות כעת בתשואה של 16%, בעוד שבשבוע שעבר נסחרו אגרות החוב בתשואה של 15% בלבד.
מפלס הפחד עולה והתשואות מזנקות - צפו בגרפים
*הגרף הורוד- אג"ח סדרה א'
*הגרף הכחול- אג"ח סדרה ב'
נציין כי בתקופה האחרונה ביצעה אמפל מספר רכישות חוזרות של אגרות החוב במספר מיליוני שקלים לאחר שדירקטוריון החברה אישר הגדלה של המסגרת לרכישה עצמית של איגרות חוב של החברה מ-10 מיליון דולר ל-30 מיליון דולר, אולם צעד זה לא עזר בלמנוע את המפולת במחיר הנייר.
- 9.על בטוח 18/07/2011 17:57הגב לתגובה זוגם אם יתקנו את הצינור הזרמת הגז תהיה ב- 20% מהכמות החוזית ותמיד יהיה סיכון של פיגוע נוסף. הרי אם המצרים היו מעונינים יכלו לשמור על הצינור ושום בדואי או חמסניק עם מטען לא היה מתקרב.
- לקנות כסף על הריצפה 19/07/2011 08:39הגב לתגובה זותוך זמן קצר הגז ישוב לזרום והאג,ח יקפוץ חוץ מזה יש כסף בקופה לשלם את התשלומים הראשונים וחוץ מזה אמפל עושה כסף ברכישה חוזרת של האג" חים מה שמוסיף ערך למניה עצמה.
- 8.אליק 18/07/2011 16:40הגב לתגובה זוהתשואה עולה,כי רוב הסיכויים שהוא לא יוכל לשלם.
- סווטלנה 18/07/2011 17:00הגב לתגובה זוהרי המניה יורדת אז למה התשואה עולה?
- אביב 18/07/2011 17:13סווטלנה, עקרונית, אין קשר בין המניה לאג" ח. בואי לרגע נעשה הפרדה. הקשר הוא בין התשואה לבין מחיר האג" ח, זאת מכיוון שבפקיעה הסופית (התאריך האחרון בו קיים האג" ח) הוא יהיה שווה בדיוק 100 נקודות. אם את קונה אותו ב-95 נקודות, את בעצם מבטיחה לעצמך בפקיעה הסופית שלו (בהנחה שמשלמים את האג" ח ושאין איזה בעיה של פשיטת רגל) תשואה של קצת יותר מ-5%. אם מחיר האג" ח יורד, המרחק מ-100 גדל, כלומר התשואה על האג" ח גדלה. הבעיה היא שככל שהתשואה עולה, כנראה שיש פה איזהשהי בעיה שהמשקיעים לא סומכים על החברה שתוכל לשלם את האג" ח בזמן (למשל האג" חים של דלק נדלן שמתנדנדים כל הזמן מעלה ומטה). בנוגע למניה, בד" כ מניות לא מזיזות אג" חים, אלא אם במקרים מאוד קיצוניים - בדיוק כמו בדלק נדל" ן שיש חשש לחדלות פרעון (פשיטת רגל) כלומר שהם לא יוכלו לשלם. בהצלחה, אביב
- סווטלנה 18/07/2011 17:10הרי המניה יורדת אז למה התשואה עולה? ותודה רבה
- 7.שאלה מסווטלנה 18/07/2011 16:19הגב לתגובה זותודה רבה מראש, אשמח לקבל הסבר. רב תודות לכם חברים יקרים מפז...............
- 6.משקיע תוהה 18/07/2011 15:50הגב לתגובה זולמה הוא לא שם עוד 100 מליון ש" :ח בקניית אג" ח, הרי זה רווח נקי עבורו? בחיים הוא לא ירוויח מגז כמה שהוא יכול להרוויח מקניית אג" ח של עצמו בזול
- 5.soon ---a haircut (ל"ת)benny 18/07/2011 15:45הגב לתגובה זו
- 4.אוףףףףףףףףףףףףףף 18/07/2011 15:37הגב לתגובה זולהראות את הפרצוף תחת הזה. סתם נוכל שלא יחזיר שקל.
- 3.מגיע להם- גנבים מושחתים (ל"ת)דנה 18/07/2011 15:29הגב לתגובה זו
- 2.אותו סיפור כמו של אלביט לא? (ל"ת)רובין הוד 18/07/2011 15:29הגב לתגובה זו
- 1.הלך על דלק נדלן? 18/07/2011 15:24הגב לתגובה זואו ההיפך
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
