הנדל"ן מתקרר: לפי בנק ישראל היקף המשכנתאות שניטלו ירד ב-15% ביוני
בנק ישראל פרסם היום נתונים אודות היקף המשכנתאות לחודש יוני, מהם ניכר כי חלה ירידה של 15% בסך המשכנתאות שנאמדו בכ-4 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לנתוני חודש מאי במהלכו נרשם סך של כ-4.8 מיליארד שקל, נתון הקרוב לשיא שנרשם בחודש יוני 2010 שעמד על 4.82 מיליארד שקל. הנתון המעניין יותר הוא סך המשכנתאות בריבית משתנה שירד בכ-20% ל-3.35 מיליארד שקל, זאת לעומת 4.225 מיליארד שקל בחודש מאי.
היקף המשכנתאות ביוני היה אף נמוך מהיקף המשכנתא הממוצא בשנה האחרונה שעמד על כ-4.2 מיליארד שקל. הירידה בסך המשכנתאות נובעת בין היתר מההגבלות החדשות של בנק ישראל שנכנסו לפני כחודשיים וחצי, במטרה לצנן את בועת הנדל"ן, לפיהן רכיב המשכנתא בריבית משתנה הוגבל לשליש מהיקף המשכנתא.
שיעור האשראי בריבית משתנה עדיין שמר על דומיננטיות ביוני ועמד על 82%, והיקפו עמד על ירידה של 6% בהשוואה לחודש מאי, אולם שיעור האשראי בריבית הפריים ירד לראשונה מתחת ל-33% אחוזים ועמד על 32%. זאת ועוד, סכום האשראי בריבית קבועה זינק 25% ל- 737 מיליון שקל, זאת לעומת 588 מיליון שקל בחודש מאי. יצוין כי השיא סכום האשראי בריבית קבועה השנה נרשם בדצמבר 2010 ועמד על כ-815 מיליון שקל.
מבנק ישראל היקף המשכנתאות ברכיב ריבית המשתנה עדיין לא יורד משמעותית מכיוון שהדיווחים חלים גם על משכנתאות בריבית משתנה שניטלו לתקופות של 5 שנים ומעלה עליהן לא חלה הוראת ההגבלה על הרכיב המשתנה. נוסף לכך, הנתונים מתייחסים גם למשכנתאות שניטלו ערב כניסת ההגבלה לתוקף. להערכת בנק ישראל תוך שנתיים נראה ירידה משמעותית יותר בהיקף המשכנתאות בריבית משתנה.
ערן כרמל, מנהל תחום משכנתאות בטאבו ישיר - קו מנחה, אומר כי "ללא צל של ספק רוכשי דירות רבים כעת חוששים וממתינים לירידת מחירים, עם זאת עליית הריביות מעלה את ההחזר החודשי דבר המקשה על יותר לווים. יש להבדיל בריביות המשתנות לתקופות הקצרות (עד 5 שנים) שחשופות להצמדה למדד ועתידיות לעלות בנקודת ההשתנות, למסלול הפריים שאינו צמוד למדד ויוצר חיסכון בהחזר הכולל, למרות התנודות בהחזרים החודשיים".
כרמל מוסיף כי "לווים רבים בוחרים בריביות המשתנות לתקופה שמעל 5 שנים ולא בריביות הקבועות צמודות מדד וזאת עקב האטרקטיביות במשתנות מעל 5 שיכול להגיע להפרש של 1% בממוצע. החשש מעליית הריבית בתקופה הגדולה מ 5 שנים פחותה יחסית מהמשתנות הקצרות מועד".
- 4.3 לא מובן מה כתבת... (ל"ת)שמואל הנביא 12/07/2011 15:33הגב לתגובה זו
- 3.משה,אשדוד 12/07/2011 13:51הגב לתגובה זולעשות כסף מהיר,איך ? פרטי המפרסם דירה בסכום מסויים,קופצים ישר מהעץ מתווכים ויועצים,שזה אותו דבר,מבטיחים " לתת לו יותר ב 10-20 אחוז" ואת השאר-אתה נותן לי (למתווך) ,רק הקונים הצעירים ישלמו את המחיר כל חייהם .
- 2.מאיר 12/07/2011 12:35הגב לתגובה זוככה פותרים בעיות בישראל. מכאן גם שאין בעייה במשק המיים של ישראל: אם הקו האדום הוא 4- מטר, אז כדי לפתור את הבעייה משנים אותו ל 5- והבעייה נפתרה. כך גם לגבי אבטלה: אחרי שהמובטלים מסיימים לקבל דמי אבטלה, ועדיין לא עובדים, מפסיקים לספור אותם... אכן, מדינה נפלאה. מדהים שהביקוש נפסק - כנראה זוגות צעירים הפסיקו להתחתן או שגרים בבית של ההורים. נפגש בבועה הבאה. או במדינה אחרת...
- 1.סער 12/07/2011 11:47הגב לתגובה זואין עסקאות הקונים על הגדר, המוכרים עדיין עם האף למעלה מקשיבים לסתומים כמו ענבל אור שהחליטה שהדירות ישובו לעלות בספטמבר (רק לא אמרה ב10 או ב20 לספטמבר ), מי שלא שם לב קורה משהו בשוק הדירות
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
