חופש ביום ראשון? ישראל תקבל על זה המלצת 'מכירה'
יוזמתו של השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, לשינוי מערך שבוע העבודה בישראל כך שיום ראשון יהיה יום חופש תופסת תאוצה. הבסיס עליו עומדת יוזמתו של השר, השוואת ימי העבודה בארץ לנהוג בעולם הינו טוב, אך בסיס טוב זה לא מספיק. השר שלום תולה תקוות כי זמן מנוחה ארוך יותר יוריד מהלחץ אותו חש כל אזרח במדינת ישראל. מה שיוביל לירידה בתאונות ועליה בתפוקתו של העובד. בנוסף, על פי גרסת השר, יום חופש אשר בו בתי עסק, מקומות בילוי ותחבורה פתוחים לציבור יעודד צריכה.
לדעתי, ישנן מספר בעיות ביוזמתו של כבוד השר ולהלן אביא 3 מהעיקריות שבהן:
הראשונה, מדינת ישראל הינה ביתו של העם היהודי מכוח מגילת העצמאות וחוקי המדינה. משכך, אין המדינה ערוכה להחלת יום עבודה מלא ביום שישי כי אם יום חלקי בלבד. אנשים צריכים להגיע בזמן לביתם לקבל את השבת.
בחו"ל (ארה"ב, אנגליה ומדינות מערביות נוספות) לעומת זאת, יהודי אשר מצהיר על היותו שומר שבת לא מחויב ע"י המעסיק (במיוחד בחברות גדולות) להגיע ליום עבודה מלא ביום שישי והעובד משלים את מכסת שעות העבודה שלו בשאר ימי השבוע.
הבעיה השנייה הינה היקש ישיר של ההשלכה על יום עבודה חלקי ביום שישי. מכיוון שיום שישי יהיה רק חצי יום עבודה אזי בכל מקרה לא תהיה הקבלה משמעותית בימי העבודה האפקטיביים מול חו"ל. בכל הקשור לזווית של שוק ההון, סוחרים מעבר לים בכל מקרה לא יוכלו לפעול בבורסה בת"א גם אם זאת תפעל ביום שישי עד השעה 12:00 או 13:00.
נוסיף לכך את הפרשי השעות בין המדינות - 7 שעות מול ניו-יורק ושעתיים מול לונדון (שני המרכזים הפיננסים הרלוונטיים העיקריים לישראל). התוצאה היא כי סביר שהסוחרים מחו"ל לא יעבדו ישירות מול הבורסה בת"א, וימשיכו להשתמש בשירותיהם של עמיתיהם בישראל כפי שנהוג היום.
בנוגע לשאר החברות הישראליות אשר עובדות מול חו"ל, הרי שגם כך בחלקן הגדול (אם לא בכולן) עובדים חצי יום ביום שישי או לכל הפחות ישנה נציגות המטפלת בלקוחות מעבר לים. כלומר, גם החלק במשק הישראלי שעובד מול חו"ל לא באמת יפיק תועלת ממעבר לימי עבודה בדומה לחו"ל.
הבעיה השלישית הינה הנזק המשמעותי שעשוי להיווצר למשק בעקבות הארכת שעות הפעילות בימי השבוע. יותר שעות עבודה ביום משמעו פחות שעות פנאי במהלך ימי השבוע אשר מתורגמות לפעילויות צריכה שתומכת בצמיחת המשק. כלומר, יותר שעות במקום העבודה שווה פחות שעות בצריכה - מה שעשוי להוביל להאטה ואולי אף למיתון - בכך אני בטוח שהשר לא חפץ.
התייחסותו של השר לשינויים הנדרשים במערכת החינוך הינה מצומצמת ולא עונה על שאלות רבות. עד איזו שעה יהיו הילדים בבית הספר? מאיזה גיל יהיה יום לימודים ארוך, כולל מפעל הזנה? האם כבוד השר שכח במה כרוך גידול ילדים קטנים במדינת ישראל?
נכון להיום, ברוב המקרים צהרונים, מטפלות וכל סידור אחר אשר שומר על ילדינו אחרי סיום הגן פועלים עד השעה 4 אחה"צ. הארכת יום העבודה יחייב את הגדלת שעות הפעילות של מוסדות אלו. כמובן, שלהארכת משך הפעילות יש מחיר כלכלי שיתבטא בירידה בהכנסה הפנויה של המשפחה הממוצעת בישראל. מה שיוביל לירידה נוספת בצריכה ומכאן הדרך להאטה כלכלית במשק קצרה.
לחילופין, קיימת האפשרות לפיה, אחד מבני הזוג יעבוד במשרה חלקית על מנת שיוכל לאסוף את יורש/ת העצר בשעה 4 אחה"צ כנהוג היום. על מנת שזמן האיכות המועט שיש להורה במדינת ישראל עם ילדיו לא יפחת עוד יותר. גם במקרה שכזה המשמעות המיידית הינה הפחתה בהכנסה הפנויה של משקי הבית בישראל.
אם נבחן את הצעתו של השר שלום בעיניים של שוק ההון, יש "אפסייד" מועט מאוד עבור המשק הישראלי כאשר חלקו מבוסס על משאלות לב (מוטיבציה...) ואילו ההשלכות הכלכליות השליליות ממהלך שכזה הינן גבוהות. בנוסף, ההסתברות להשלכה פיננסית שלילית של המהלך, כפי שהוא נראה כיום, גדולה יותר מהסתברות להשפעה חיובית. כלומר, אם מדינת ישראל הייתה מניה, אזי לאור ההצעה לסופ"ש ארוך המלצתי הינה sell.
לדעתי, קיים חשש אמיתי כי מעבר לסופ"ש ארוך ללא הכנת תשתית שתענה על השאלות שעלו כאן ואחרות, עלול להביא לאסון כלכלי, שחיקה בכ"א עקב שעות עבודה מרובות בכל יום, ירידה בהכנסה הפנויה וירידה בצריכה הפרטית.
- 10.צחי 13/07/2011 08:45הגב לתגובה זוסוף סוף מאמר לענין ןלא כמו הילדים שרוצים רק חופש ואיך לברוח מהכיתה
- 9.טל 12/07/2011 23:19הגב לתגובה זו" נוסיף לכך את הפרשי השעות בין המדינות - 7 שעות מול ניו-יורק ושעתיים מול לונדון (שני המרכזים הפיננסים הרלוונטיים העיקריים לישראל). התוצאה היא כי סביר שהסוחרים מחו" ל לא יעבדו ישירות מול הבורסה בת" א, וימשיכו להשתמש בשירותיהם של עמיתיהם בישראל כפי שנהוג היום. " בקיצור - בתי ההשקעות כנראה חוששים שהזרים יזדקקו פחות לשירותיהם לאחר שתיעשה התאמת זמנים טובה יותר לימי העבודה בחו" ל. במילים אחרות, פחות כסף על ייעוץ וביצוע פעולות לאנשי שוק ההון בישראל.
- אבי 13/07/2011 09:06הגב לתגובה זוהטיעון שלך נכון, העניין הוא שהלמן אלדובי לא נותנים שירותי מסחר לחברות או לפרטיים. אז ככה שמה שכותב המאמר רשם לא מגיע מתוך אינטרס, אלא עובדה.
- 8.בלי קשר ליום המנוחה 12/07/2011 22:43הגב לתגובה זוממילא מעט האנשים שכן עובדים בארץ - עובדים יותר מדי. חובה לאזן את שעות העבודה, אנחנו לא עבדים
- 7.דרומי 12/07/2011 16:51הגב לתגובה זוכמו הציבור החרידי. כך לא תיהיה ויקוח לגבי ערכת שעות עבודה.
- 6.חזי 12/07/2011 16:10הגב לתגובה זוככה היה בימי ההסתדרות העליזים והמסורת נשמרת עד היום כאילו שום דבר לא קרה.
- 5.יריב 12/07/2011 15:00הגב לתגובה זושנים רבות עבדו יהודים בישראל ביום שישי, על תוספת של חצי שעה ביום אני לא רואה מעבר למיתון בגלל ירידה בצריכה, שתשתפר בקניות ביום ראשון המלא, בקיצור בכוח הכותב מנסה להציג מצג שווא.
- אתה שוכח שהם עבדו גם בשישי וגם בראשון... (ל"ת)בן 13/07/2011 00:05הגב לתגובה זו
- צודק! (ל"ת)טל 12/07/2011 16:21הגב לתגובה זו
- 4.עזוב אותך פוליטיקה 12/07/2011 14:07הגב לתגובה זונקודה, צריכה או מיתון זה עניין אחר. נפש האדם זקוקה ליום מנוחה חוץ משבת.
- 3.גל 12/07/2011 13:54הגב לתגובה זואז לא למכור את ישראל?
- 2.בן 12/07/2011 13:16הגב לתגובה זוספין בשביל להסיט את דעת הציבור מהקוטג' ושות...
- 1.ישראל 12/07/2011 13:00הגב לתגובה זוצודק הכותב. אני מציע להנהיג שיום העבודה ביום ראשון מתחיל בשעה יותר מאוחרת. דוקא ביום ראשון בבוקר כולם עייפים, או בגלל בילויים בסוף השבוע, או שכיוון שנחים בשבת לא ישנים טוב בלילה שבין שבת לראשון. כולם מכירים את התופעה של עייפות ביום ראשון בבוקר, אך חייבים לקום מוקדם לעבודה או ללימודים, להקדים לפקקים כדי לא לאחר, ובסופו של דבר למשוך את העייפות עד יום ראשון בערב על כל המשתמע מבחינת פריון עבודה , בטיחות בדרכים, בריאות וכו. התחלת השבוע מספר שעות מאוחר יותר תועיל לכולם, ולא תבטל את תפוקת העבודה של יום ראשון.
- הצעתך התקבלה (ל"ת)חזי 12/07/2011 16:11הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
