חופש ביום ראשון? ישראל תקבל על זה המלצת 'מכירה'
יוזמתו של השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, לשינוי מערך שבוע העבודה בישראל כך שיום ראשון יהיה יום חופש תופסת תאוצה. הבסיס עליו עומדת יוזמתו של השר, השוואת ימי העבודה בארץ לנהוג בעולם הינו טוב, אך בסיס טוב זה לא מספיק. השר שלום תולה תקוות כי זמן מנוחה ארוך יותר יוריד מהלחץ אותו חש כל אזרח במדינת ישראל. מה שיוביל לירידה בתאונות ועליה בתפוקתו של העובד. בנוסף, על פי גרסת השר, יום חופש אשר בו בתי עסק, מקומות בילוי ותחבורה פתוחים לציבור יעודד צריכה.
לדעתי, ישנן מספר בעיות ביוזמתו של כבוד השר ולהלן אביא 3 מהעיקריות שבהן:
הראשונה, מדינת ישראל הינה ביתו של העם היהודי מכוח מגילת העצמאות וחוקי המדינה. משכך, אין המדינה ערוכה להחלת יום עבודה מלא ביום שישי כי אם יום חלקי בלבד. אנשים צריכים להגיע בזמן לביתם לקבל את השבת.
בחו"ל (ארה"ב, אנגליה ומדינות מערביות נוספות) לעומת זאת, יהודי אשר מצהיר על היותו שומר שבת לא מחויב ע"י המעסיק (במיוחד בחברות גדולות) להגיע ליום עבודה מלא ביום שישי והעובד משלים את מכסת שעות העבודה שלו בשאר ימי השבוע.
הבעיה השנייה הינה היקש ישיר של ההשלכה על יום עבודה חלקי ביום שישי. מכיוון שיום שישי יהיה רק חצי יום עבודה אזי בכל מקרה לא תהיה הקבלה משמעותית בימי העבודה האפקטיביים מול חו"ל. בכל הקשור לזווית של שוק ההון, סוחרים מעבר לים בכל מקרה לא יוכלו לפעול בבורסה בת"א גם אם זאת תפעל ביום שישי עד השעה 12:00 או 13:00.
נוסיף לכך את הפרשי השעות בין המדינות - 7 שעות מול ניו-יורק ושעתיים מול לונדון (שני המרכזים הפיננסים הרלוונטיים העיקריים לישראל). התוצאה היא כי סביר שהסוחרים מחו"ל לא יעבדו ישירות מול הבורסה בת"א, וימשיכו להשתמש בשירותיהם של עמיתיהם בישראל כפי שנהוג היום.
בנוגע לשאר החברות הישראליות אשר עובדות מול חו"ל, הרי שגם כך בחלקן הגדול (אם לא בכולן) עובדים חצי יום ביום שישי או לכל הפחות ישנה נציגות המטפלת בלקוחות מעבר לים. כלומר, גם החלק במשק הישראלי שעובד מול חו"ל לא באמת יפיק תועלת ממעבר לימי עבודה בדומה לחו"ל.
הבעיה השלישית הינה הנזק המשמעותי שעשוי להיווצר למשק בעקבות הארכת שעות הפעילות בימי השבוע. יותר שעות עבודה ביום משמעו פחות שעות פנאי במהלך ימי השבוע אשר מתורגמות לפעילויות צריכה שתומכת בצמיחת המשק. כלומר, יותר שעות במקום העבודה שווה פחות שעות בצריכה - מה שעשוי להוביל להאטה ואולי אף למיתון - בכך אני בטוח שהשר לא חפץ.
התייחסותו של השר לשינויים הנדרשים במערכת החינוך הינה מצומצמת ולא עונה על שאלות רבות. עד איזו שעה יהיו הילדים בבית הספר? מאיזה גיל יהיה יום לימודים ארוך, כולל מפעל הזנה? האם כבוד השר שכח במה כרוך גידול ילדים קטנים במדינת ישראל?
נכון להיום, ברוב המקרים צהרונים, מטפלות וכל סידור אחר אשר שומר על ילדינו אחרי סיום הגן פועלים עד השעה 4 אחה"צ. הארכת יום העבודה יחייב את הגדלת שעות הפעילות של מוסדות אלו. כמובן, שלהארכת משך הפעילות יש מחיר כלכלי שיתבטא בירידה בהכנסה הפנויה של המשפחה הממוצעת בישראל. מה שיוביל לירידה נוספת בצריכה ומכאן הדרך להאטה כלכלית במשק קצרה.
לחילופין, קיימת האפשרות לפיה, אחד מבני הזוג יעבוד במשרה חלקית על מנת שיוכל לאסוף את יורש/ת העצר בשעה 4 אחה"צ כנהוג היום. על מנת שזמן האיכות המועט שיש להורה במדינת ישראל עם ילדיו לא יפחת עוד יותר. גם במקרה שכזה המשמעות המיידית הינה הפחתה בהכנסה הפנויה של משקי הבית בישראל.
אם נבחן את הצעתו של השר שלום בעיניים של שוק ההון, יש "אפסייד" מועט מאוד עבור המשק הישראלי כאשר חלקו מבוסס על משאלות לב (מוטיבציה...) ואילו ההשלכות הכלכליות השליליות ממהלך שכזה הינן גבוהות. בנוסף, ההסתברות להשלכה פיננסית שלילית של המהלך, כפי שהוא נראה כיום, גדולה יותר מהסתברות להשפעה חיובית. כלומר, אם מדינת ישראל הייתה מניה, אזי לאור ההצעה לסופ"ש ארוך המלצתי הינה sell.
לדעתי, קיים חשש אמיתי כי מעבר לסופ"ש ארוך ללא הכנת תשתית שתענה על השאלות שעלו כאן ואחרות, עלול להביא לאסון כלכלי, שחיקה בכ"א עקב שעות עבודה מרובות בכל יום, ירידה בהכנסה הפנויה וירידה בצריכה הפרטית.
- 10.צחי 13/07/2011 08:45הגב לתגובה זוסוף סוף מאמר לענין ןלא כמו הילדים שרוצים רק חופש ואיך לברוח מהכיתה
- 9.טל 12/07/2011 23:19הגב לתגובה זו" נוסיף לכך את הפרשי השעות בין המדינות - 7 שעות מול ניו-יורק ושעתיים מול לונדון (שני המרכזים הפיננסים הרלוונטיים העיקריים לישראל). התוצאה היא כי סביר שהסוחרים מחו" ל לא יעבדו ישירות מול הבורסה בת" א, וימשיכו להשתמש בשירותיהם של עמיתיהם בישראל כפי שנהוג היום. " בקיצור - בתי ההשקעות כנראה חוששים שהזרים יזדקקו פחות לשירותיהם לאחר שתיעשה התאמת זמנים טובה יותר לימי העבודה בחו" ל. במילים אחרות, פחות כסף על ייעוץ וביצוע פעולות לאנשי שוק ההון בישראל.
- אבי 13/07/2011 09:06הגב לתגובה זוהטיעון שלך נכון, העניין הוא שהלמן אלדובי לא נותנים שירותי מסחר לחברות או לפרטיים. אז ככה שמה שכותב המאמר רשם לא מגיע מתוך אינטרס, אלא עובדה.
- 8.בלי קשר ליום המנוחה 12/07/2011 22:43הגב לתגובה זוממילא מעט האנשים שכן עובדים בארץ - עובדים יותר מדי. חובה לאזן את שעות העבודה, אנחנו לא עבדים
- 7.דרומי 12/07/2011 16:51הגב לתגובה זוכמו הציבור החרידי. כך לא תיהיה ויקוח לגבי ערכת שעות עבודה.
- 6.חזי 12/07/2011 16:10הגב לתגובה זוככה היה בימי ההסתדרות העליזים והמסורת נשמרת עד היום כאילו שום דבר לא קרה.
- 5.יריב 12/07/2011 15:00הגב לתגובה זושנים רבות עבדו יהודים בישראל ביום שישי, על תוספת של חצי שעה ביום אני לא רואה מעבר למיתון בגלל ירידה בצריכה, שתשתפר בקניות ביום ראשון המלא, בקיצור בכוח הכותב מנסה להציג מצג שווא.
- אתה שוכח שהם עבדו גם בשישי וגם בראשון... (ל"ת)בן 13/07/2011 00:05הגב לתגובה זו
- צודק! (ל"ת)טל 12/07/2011 16:21הגב לתגובה זו
- 4.עזוב אותך פוליטיקה 12/07/2011 14:07הגב לתגובה זונקודה, צריכה או מיתון זה עניין אחר. נפש האדם זקוקה ליום מנוחה חוץ משבת.
- 3.גל 12/07/2011 13:54הגב לתגובה זואז לא למכור את ישראל?
- 2.בן 12/07/2011 13:16הגב לתגובה זוספין בשביל להסיט את דעת הציבור מהקוטג' ושות...
- 1.ישראל 12/07/2011 13:00הגב לתגובה זוצודק הכותב. אני מציע להנהיג שיום העבודה ביום ראשון מתחיל בשעה יותר מאוחרת. דוקא ביום ראשון בבוקר כולם עייפים, או בגלל בילויים בסוף השבוע, או שכיוון שנחים בשבת לא ישנים טוב בלילה שבין שבת לראשון. כולם מכירים את התופעה של עייפות ביום ראשון בבוקר, אך חייבים לקום מוקדם לעבודה או ללימודים, להקדים לפקקים כדי לא לאחר, ובסופו של דבר למשוך את העייפות עד יום ראשון בערב על כל המשתמע מבחינת פריון עבודה , בטיחות בדרכים, בריאות וכו. התחלת השבוע מספר שעות מאוחר יותר תועיל לכולם, ולא תבטל את תפוקת העבודה של יום ראשון.
- הצעתך התקבלה (ל"ת)חזי 12/07/2011 16:11הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
