להעלות ריביות: ה-BIS דורש מהבנקים המרכזיים במדינות מפותחות לשלוט באינפלציה
האם הבנקים המרכזיים במדינות המערב לוקחים סיכונים מיותרים ביחס לאינפלציה בכך שאינם מעלים ריביות? בדו"ח השנתי שפירסם הבוקר (ב') בנק ה-International Settlements) BIS) המתפקד כבנק-על מרכזי מעל כל הבנקים המרכזיים בעולם הוא מתריע, כי הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות יצטרכו להתחיל להעלות ריביות כדי לשלוט ברמת האינפלציה. לדברי הבנק, יתכן שהם יצטרכו לפעול כיום מהר יותר מאשר בתקופות בעבר, בהן היה צורך במדיניות מוניטרית מצמצמת.
ה-BIS סבור שמדיניות מוניטרית גלובלית מהודקת יותר הינה חיונית כיום כדי לשלוט בלחצים האינפלציוניים ולהקטין את הסיכונים ליציבות הפיננסית.
לדברי הבנק, בעוד מחוקקים באסיה ובאמריקה הלאטינית מייקרים את ההלוואות כדי לנטרל לחצים לעליות מחירים, הרי שבמדינות המפותחות הגדולות בעולם נותרו שיעורי הריבית בשיא השפל.
יתר על כן, הבנקים המרכזיים של ארה"ב, בריטניה ויפן מסמנים שבכוונתם להמשיך בקו זה עוד זמן רב, כאשר רק הבנקים המרכזיים באירופה נוקטים צעדים לקראת הידוק האשראי במטרה לשלוט בגידול הסיכון לאינפלציה.
עוד טוען הבנק, כי הלחצים האינפלציוניים בעולם גדלים במהירות עם הנסיקה במחירי הקומודיטי וככל שההתאוששות העולמית מגיעה למיצוי קיבולת ההיצע. עליות מחירים אלו מגבירות את הסיכונים לאינפלציה ומחייבים העלאת ריביות.
לדברי הבנק, האינפלציה בבריטניה כבר מגיעה לכ-4.5%, שיעור הגבוה ביותר מפי שניים מיעד האינפלציה של הבנק המרכזי. אנחנו תוהים עד מתי תוכל המדיניות המוניטרית של בריטניה להחזיק מעמד.
נזכיר, כי בסוף השבוע החליטה ועדת באזל לפיקוח על הבנקים, כי בנקים המוגדרים כגדולים מכדי ליפול יחזיקו יתרות הון נוספות כדי לבטח את יציבותם ולהמנע ממשבר פיננסי נוסף. הועדה הציעה שהבנקים הגדולים ביותר יחזיקו רזרבות הון של 1%-2.5% מנכסיהם. בנוסף, נדרשים כל הבנקים המקיימים פעילות בינלאומית, להחזיק ביתרות הון המהוות כ-7% מהנכסים (משוקללי סיכון).
בשורה התחתונה יחזיקו הבנקים בין 1%-2.5% על פי גודלם, מורכבותם וקרבתם לגופי מסחר עסקיים בעולם. הוועדה העלתה דרישות לקריטריונים נוספים על פי קצב הצמיחה של הבנק וקצב פריסת הסיכון. במקרים מסוימים ידרשו בנקים להחזיק בהון של עד 3.5% מהנכסים.
הנוסח הסופי של ועדת באזל יפורסם ביולי והבנקים ידרשו להתחיל ליישם את הכללים החדשים בין ינואר 2016 לינואר 2019.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
