להעלות ריביות: ה-BIS דורש מהבנקים המרכזיים במדינות מפותחות לשלוט באינפלציה
האם הבנקים המרכזיים במדינות המערב לוקחים סיכונים מיותרים ביחס לאינפלציה בכך שאינם מעלים ריביות? בדו"ח השנתי שפירסם הבוקר (ב') בנק ה-International Settlements) BIS) המתפקד כבנק-על מרכזי מעל כל הבנקים המרכזיים בעולם הוא מתריע, כי הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות יצטרכו להתחיל להעלות ריביות כדי לשלוט ברמת האינפלציה. לדברי הבנק, יתכן שהם יצטרכו לפעול כיום מהר יותר מאשר בתקופות בעבר, בהן היה צורך במדיניות מוניטרית מצמצמת.
ה-BIS סבור שמדיניות מוניטרית גלובלית מהודקת יותר הינה חיונית כיום כדי לשלוט בלחצים האינפלציוניים ולהקטין את הסיכונים ליציבות הפיננסית.
לדברי הבנק, בעוד מחוקקים באסיה ובאמריקה הלאטינית מייקרים את ההלוואות כדי לנטרל לחצים לעליות מחירים, הרי שבמדינות המפותחות הגדולות בעולם נותרו שיעורי הריבית בשיא השפל.
יתר על כן, הבנקים המרכזיים של ארה"ב, בריטניה ויפן מסמנים שבכוונתם להמשיך בקו זה עוד זמן רב, כאשר רק הבנקים המרכזיים באירופה נוקטים צעדים לקראת הידוק האשראי במטרה לשלוט בגידול הסיכון לאינפלציה.
עוד טוען הבנק, כי הלחצים האינפלציוניים בעולם גדלים במהירות עם הנסיקה במחירי הקומודיטי וככל שההתאוששות העולמית מגיעה למיצוי קיבולת ההיצע. עליות מחירים אלו מגבירות את הסיכונים לאינפלציה ומחייבים העלאת ריביות.
לדברי הבנק, האינפלציה בבריטניה כבר מגיעה לכ-4.5%, שיעור הגבוה ביותר מפי שניים מיעד האינפלציה של הבנק המרכזי. אנחנו תוהים עד מתי תוכל המדיניות המוניטרית של בריטניה להחזיק מעמד.
נזכיר, כי בסוף השבוע החליטה ועדת באזל לפיקוח על הבנקים, כי בנקים המוגדרים כגדולים מכדי ליפול יחזיקו יתרות הון נוספות כדי לבטח את יציבותם ולהמנע ממשבר פיננסי נוסף. הועדה הציעה שהבנקים הגדולים ביותר יחזיקו רזרבות הון של 1%-2.5% מנכסיהם. בנוסף, נדרשים כל הבנקים המקיימים פעילות בינלאומית, להחזיק ביתרות הון המהוות כ-7% מהנכסים (משוקללי סיכון).
בשורה התחתונה יחזיקו הבנקים בין 1%-2.5% על פי גודלם, מורכבותם וקרבתם לגופי מסחר עסקיים בעולם. הוועדה העלתה דרישות לקריטריונים נוספים על פי קצב הצמיחה של הבנק וקצב פריסת הסיכון. במקרים מסוימים ידרשו בנקים להחזיק בהון של עד 3.5% מהנכסים.
הנוסח הסופי של ועדת באזל יפורסם ביולי והבנקים ידרשו להתחיל ליישם את הכללים החדשים בין ינואר 2016 לינואר 2019.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
