עול המס המעיק: ההכנסות מדלק זינקו 67% מ-2005 ל-14.6 מיליארד שקל

בעוד ההכנסות מנדל"ן זינקו 36% ל-6.5 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני מנהל הכנסות המדינה עבור השנים 2009-2010. התחזית ל-2011 ו-2012 מנבא המשך גידול בעול התשלום
לירן סהר | (9)

לפי תחזית מנהל הכנסות המדינה, גביית המסים בשנת 2011 תסתכם בכ-213 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-196 מיליארד שקל בשנת 2010, גידול של כ-, 8.6%, בעוד התחזית ל-2012 עומדת על 232.3 מיליארד שקל.

התחזית מנבאת המשך גידול בענף הנדל"ן ותוספת של 200 מיליון שקל מסי נדל"ן ב-2011 ו-300 מיליון שקל ב-2012. כמו כן, מסי הדלק צפויים להסתכם השנה לפי התחזית בכ-16.5 מיליארד שקל וב-2012 בכ-18.8 מיליארד שקל.

ההכנסות ממסי הנדל"ן ב-2010 הסץכצן בכ-6.5 מיליארד שקל, זאת לעומת 4.839 מיליארד שקל בשנת 2005, זינוק של 36%, בעוד ההכנסות ממס הדלק זינקו ח-14.6 מיליארד שקל, לעומת 8.75 מיליארד שקל ב-2005, זינוק של כ-67%.

מהנתונים מתברר כי כ-18% מהאוכלוסיה שילמו כ-78% מסך המסים הישירים: כ-1.7% שהם כ-58 אלף איש השתכרו בחודש כ-39 אלף שקל ומעלה ושילמו כ-35% מסך מס ההכנסה. כ-8% מהיחידים שהשתכרו בין כ-18 אלף שקל ל-39 אלף שקל שילמו כ-37% מסך ההכנסה. כ-8% מהיחידים שהשתכרו בין כ-13 אלף שקל ל-18 אלף שקל שילמו כ-14% ממס ההכנסה.

במנהל הכנסות המדינה אומרים כי המשבר הכלכלי חייב את משרד האוצר להפעיל מדיניות מס בעלת שני יעדים מרכזיים: עידוד הצמיחה ושמירה על משמעת פיסקאלית. בשנים אלו המשיכה להיות מיושמת המדיניות של הפחתת שיעורי המס על הכנסות יחידים וחברות, שהחלה עוד בתחילת

העשור. מאידך, המצב הכלכלי, הירידה בגביית המיסים, ביחד עם הצורך בזהירות פיסקאלית הביאו להחלטות על העלאת מיסים עקיפים, שנחשבים כפחות פוגעים בצמיחה לעומת מיסים ישירים.

הועלו המיסים על דלקים וסיגריות, ובהוראת שעה הועלו גם שיעור המע"מ ודמי הביטוח הלאומי על הכנסות גבוהות. מהלכים אלה הגדילו את הפערים בין ישראל למדינות ה- OECD במשקל המיסים העקיפים בסך גביית המיסים. משקל המיסים העקיפים בישראל חצה ב- 2010 את גבול ה- 50% מסך גביית המיסים, וישראל ניצבה בתחום זה במקום השלישי בין מדינות ה-OECD.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    נטוב 28/06/2011 07:58
    הגב לתגובה זו
    וגרימת יוקר מוצרים חיוניים כמו דלק ומצרים לתעשייה והכל נעשה בהטלת מיסים לא צודקים וגורמים עוול לאזרחים יש צורך היתערבות מבקר המדינה והקמת וועדת חקירה ממלכתית העוול זועק לשמיים הצילו הצילו הצילו
  • 8.
    רפי 27/06/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
    אנחנו משלמים מחיר כבד על שחיתויות של הממשלה והטמטום של השרים
  • 7.
    כולם שודדים אותנו 27/06/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
    ואין מי שישים לזה סוף.
  • 6.
    מדינה למכירה בסוף עונה מטורף (ל"ת)
    אני 27/06/2011 14:39
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דן 27/06/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
    במרומי השלטון יושבים שני קיסרים ועושי דבריהם. הם רודים בעם והופכים את כלל האוכלוסיה לעבדים שלהם. הם מגבילים לנו את חופש התנועה במיסוי מטורף על דלק. שודדים אותנו במחירי מים מופקעים. עושים דילים מאפיונרים עם בעלי עסקים שמרשים לעצמם להעלות מחירי מזון שירותים ותחבורה. הפכנו להיות אחת המדינות היקרות בעולם. וכולנו שותקים ונכנעים. הם לוקחים את האוכל מפי ילדנו והורינו. את כספינו הם מחלקים למקורבים על מנת שיתמכו בהם. הגיע הזמן לשים לזה סוף. לצאת לרחובות ולהוריד את את הקיסרים מהשלטון.
  • 4.
    איכס 27/06/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
    אין גבול לרשע
  • 3.
    תומר 27/06/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
    לצעירים שמנסים לקנות פה דירה אך החלום מתרחק גועל נפש ממשלה
  • 2.
    shimon 27/06/2011 13:36
    הגב לתגובה זו
    חיסלתם את מעמד הבניים אני מקווה שהוא יבוא חשבון איתכם
  • 1.
    לזה קוראים למצוץ את הדם עם קשית! (ל"ת)
    דודו 27/06/2011 13:31
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.