סקר BDI: שיכון ובינוי- המרוויחה ביותר ב-2010, מי קפצה מהמקום ה-33 ל-9?
הפריחה בענף הנדל"ן בשנת 2010 הביאה לגידול של כ- 15.3% בהכנסותיהן של 80 חברות הבנייה והתשתיות מובילות בישראל והן הגיעו לכ- 37.7 מיליארד שקל לעומת 32.7 מיליארד שקל ב- 2009, כך עולה מדרוג חברות הבניה והתשתיות המובילות של Bdi Coface במסגרת דירוגי Bdi Code.
קבוצת שיכון ובינוי, הכוללת את חברת הבת סולל בונה העוסקת בתחום התשתיות, היא חברת הבניה המובילה בישראל עם היקף הכנסות של כ- 4.87 מיליארד שקל ב- 2010. חטיבה הבנייה של אפריקה ישראל עלתה למקום השני מהמקום הרביעי אשתקד עם הכנסות של כ- 3.36 מיליארד שקל . במקום השלישי מדורגת קבוצת אשטרום עם הכנסות של 2.9 מיליארד שקל ובמקום הרביעי חברת אלקטרה עם הכנסות של 2.83 מיליארד שקל. את החמישייה הראשונה סוגרת חברת שפיר העוסקת בעיקר בתחום התשתיות עם הכנסות של 1.84 מיליארד שקל .
דירוג חברות הבנייה והתשתיות המובילות משקלל מספר פרמטרים כמותיים ואיכותיים ביניהם היקפי הכנסות, רווחיות, שיעורי צמיחה לאורך זמן, דרוג הסיכון של החברה ב-BDI ומוסר התשלומים שלה לצד, הערכת מנהלי החברה במשק, ודרוגה בדרוג החברות שהכי כדאי לעבוד בהן
בחמישייה השניה מדורגות בהתאמה קבוצת א. דורי, אורתם סהר, אס ג'י אס חברה לבניין, קבוצת ב. יאיר, וקבוצת תדהר. בעשירייה השניה מדורגות בהתאמה, קבוצת משולם לוינשטיין, אזורים, אלקטרה בניה ( קריב ) , חופרי השרון, י.ח. דמרי , קבוצת בסט , בוני התיכון, מרדכי בנימין ובניו , מנרב וקבוצת י.ש. אחים יעקובי.
אייל ינאי מנכ"ל משותף ב-BDI מציין כי בשנת 2010 נמשכה מגמת ההתרחבות בפעילות ענף הבנייה. "סך התחלות הבנייה גדל בכ- 12% והסתכם בכ- 39,325 דירות. כמו כן, במספר הדירות החדשות שנמכרו נרשמה עליה של כ- 12%, ובסך הכל נמכרו כ- 18,036 דירות חדשות בשנה זו. בנוסף, מספר היתרי הבנייה הסתכם בכ- 47,238, גידול של כ- 14%". לגבי רווחיות הענף מציין ינאי כי הרווחיות של החברות המובילות בענף עמדה ב- 2010 על 6% רווחיות יחסית לא גבוהה בהשוואה ל-500 החברות המובילות על פי דירוג BDICODE שהרווחיות שלהם עומדת על 11%.
בחינת תתי הענף מראה כי הרווחיות גבוהה יותר בקרב חברות הייזום והבניה למגורים שנהנו מביקושים גבוהים לדירות לצד עליית המחירים ואילו בתחום התשתיות וגם בתחום הביצוע הרווחיות של החברות נמוכה יותר לאור בעיות כמו עליית מחירי חומרי הגלם ומחסור בכוח אדם מקצועי. בחינת הסיכון הענפי של חברות הבניה מעלה כי קיימת מגמת שיפור בסיכון הענף . כיום עומד הסיכון בענף על 6.18 ( הסיכון הכללי של החברות במשק עומד על 5.99) מדובר על שיפור של כ- 12% בהשוואה ליוני 2010 שמשמעותו כי ההתקשרות עם חברות הנדל"ן והחשש מקריסת חברות נמוך מבעבר .
את הקפיצות המרשימות בדרוג עשו החברות , ב. יאיר שעלתה מהמקום ה- 33 למקום ה- 9, קבוצת חנן מור קפצה מהמקום ה- 43 למקום ה- 31 , חברת צרפתי שמעון עלתה מהמקום ה- 68 למקום ה- 37 .
אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל שהחברה בניהולו עלתה מהמקום הרביעי לשני ציין כי "ענף הנדל"ן למגורים בישראל מפגין חוזק לאורך השנים האחרונות אשר בא לידי ביטוי בין היתר בהיקפי הפעילות של מרבית החברות הפועלת בתחום בכלל ובאפריקה ישראל מגורים כחברה מובילה, בפרט".
- 3.אזורים החברה הכי מבטיחה מבין כל החברת (ל"ת)אלון 27/06/2011 13:45הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 27/06/2011 13:20הגב לתגובה זושימו לב לחברות נדלן קטנות שמרוויחות יפה ונסחרות בלי כסף תבדקו טוב את בוני תיכון למשל
- 1.כושי סמבו 27/06/2011 13:10הגב לתגובה זובשקט בשקט החברה ממשיכה להציג הישגים מרשימים! אין ספק שלאחר הגל המתרגש אלינו בחודש ספטמבר ולאחר אפקט מימוש הזכויות אנו נחווה גל עליות ארוך במניה!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
