חלק 3: ניהול פוזיציה

מבוא

חלק זה הוא אחד החלקים החשובים ביותר בספר

כאשר אנו סוחרים בניירות ערך הכוח בידינו - אנו קובעים באיזה שוק לסחור, באילו ניירות ערך בשוק, אנו קובעים מתי נכון ומתי כדאי להישאר מחוץ לשוק, אנו קובעים את כללי הכניסה לפוזיציה ואת גודל הפוזיציה.

אך אנו לא קובעים כיצד הפוזיציה תתנהל מרגע שהיא יצאה לדרכה, את זה יקבעו כוחות השוק ואנו נלמד להקשיב להם ולפעול ביחד איתם. אם הם נגדנו נסגור את הפוזיציה במהירות, אם הם בעדנו - נמשיך עם הפוזיציה עד שכוחות השוק יאותתו לנו שהכיוון השתנה.

שיטות המסחר שתוארו יכולות להביא בסיטואציות מסוימות בהן הן מתממשות לרווחים נאים. עם זאת כיוון שסיכויי התממשותן אקראיים, הרווחים המשמעותיים ינבעו מניהול נכון של הפוזיציות.

חלוקת תיק ההשקעות

כאשר יש לנו כסף פנוי שאנו מגדירים כתיק השקעות, הדבר החשוב ביותר הוא חלוקת הכסף בין נכסי סיכון (מניות, אופציות, אג"ח קונצרניות וכו') לנכסים בטוחים (מזומן, פקדונות, מק"מ, אג"ח ממשלתי).

על החלק המוגדר כנכס, בטוח אסור לנו להפסיד בכלל והוא אמור לשמור או להשביח ערכו, גם אם בתשואות נמוכות מאוד. התשואה העיקרית תגיע מניהול החלק המסוכן יותר שבתיק בהתאם לשיטות המסחר שנלמדו. מסחר בניירות ערך יתבצע רק בחלק התיק שמוגדר כנכסי סיכון.

כל סוחר יחלק את כספו כראות עיניו בהתאם לסיבולת הסיכון שלו או בקיצור "כמה כסף הוא מוכן להפסיד" - אם הוא מוכן להפסיד 10% מסך הכסף שיש לו, החלוקה צריכה להיות 70% נכסים בטוחים ו-30% נכסי סיכון. כך גם הפסד של 30% מנכסי הסיכון לא ימחק יותר מ-10% מכלל התיק.

יש לאזן את היחס בין החלקים פעם בשנה או בחצי שנה, כלומר אם הרווחנו 30% ממסחר בניירות ערך ועוד 2% על החלק הבטוח - נעביר כסף בין חלקי התיק, במטרה להגיע לחלוקה המקורית של התיק (אלא אם החלטנו לשנותה).

ההנחיות להלן מתייחסות לניהול חלק התיק המוקצה לנכסי סיכון בלבד.

פרק 1

הנחיות כלליות לניהול תיק השקעות בנכסי סיכון:

1. החלק מתיק ניירות הערך שמוגדר כנכסי סיכון יכיל 8-15 ניירות ערך ולא יותר מ-3 ניירות ערך המשתייכים לסקטור ספציפי.

2. החשיפה הראשונית לסקטור לא תעלה על 25% מערך התיק.

3. החשיפה המקסימלית הראשונית לכל נייר ערך תיקבע לפי ההפסד המקסימלי הראשוני שמוכנים לספוג (המרחק מנקודת הקניה לנקודת הסטופ) - שלא יעלה על 1% מכלל התיק. לדוגמא אם גודל התיק הינו 100,000 ש', נגדיר הפסד מקסימלי לפוזיציה של 1,000 ש'. מכאן שאם נמקם סטופ ראשון במרחק של 10% הפסד - גודל המנה הנגזר יהיה 10,000 ש'. אם נמקם סטופ במרחק של 5% הפסד - גודל המנה הנגזר יהיה 20,000 ש' וכן הלאה.

4. יש לקנות במספר מנות ואף פעם לא בבת אחת. הסיבה היא שכאשר אנו נכנסים לפוזיציה כושלת נרצה לספוג הפסד קטן ככל האפשר ולכן נכנס בתחילה במנה אחת.

5. הגדלת פוזיציה תתבצע רק לאחר שיש רווח על הפוזיציה, כלומר אין למצע בהפסד, למעט אפשרות אחת שתתואר בהמשך. יש להגדיל פוזיציה ב-4 מנות לכל היותר, כל מנה קטנה מקודמתה ב-25% לפחות. יש להגדיל פוזיציה לאחר שמסתיים תיקון כנגד המגמה, בתנאי שעונה על אחת השיטות שתוארו.

6. בכל מקרה שמגדילים פוזיציה נקדם את הסטופ המקסימלי שלנו (שבו אנו מממשים את כל הפוזיציה ויהי מה) לממוצע שבין מחיר הפעולה הקודם למחיר הפעולה האחרון. כלומר אם פתחנו פוזיציית רכש ב-100, הגדלנו פעם ראשונה ב-105 ופעם שניה ב-110 הסטופ יקודם ל- 107.5 כך שנפסיד רק על המנה האחרונה שקנינו (הקטנה משמעותית מקודמותיה).

החריג היחיד להגדלת פוזיציה בהפסד הוא בסמוך לסטופ הראשוני כאשר ההפסד על הגדלת הפוזיציה הוא מינימלי, אינני ממליץ על שיטה זו כיוון שכאשר פוזיציה מגיעה בסמוך לסטופ-לוס זהו איתות חולשה.