מחפש מקלט ממשבר גלובאלי עתידי? הוא נמצא מתחת לאף
בחודשיים הקרובים אמורה יוון לשלם חובות בסך של כ-13 מיליארד אירו. הסיוע, אותו היא ממתינה לקבל מקרן המטבע (12 מיליארד אירו) הוא אוויר לנשימה בשבילה והיא צריכה אותו ממש כדי לשרוד.
משבר החובות של יוון האיר פן מעניין במציאות הכפר הגלובלי בו אנו חיים. תראו כיצד, מבלי משים, הפכו השווקים בכל רחבי העולם רגישים למה שקורה במדינה קטנה שאיננה משמעותית משום אספקט כלכלי: לא מבחינת ייצור ולא מבחינת יצוא או צמיחה.
משקלה של כלכלת יוון בכלכלה העולמית עומד על כ-0.5% ובכל זאת, הבעיות שלה הפכו לנחלתן של המדינות החזקות ביותר בעולם.אפילו הסינים, כפי שהתבשרנו אתמול בערב, החליטו לשלוח את היד לכיס ולעזור להניע מחדש את גלגלי הכלכלה היוונית למרות שלכאורה אין להם כל קשר. כך קרה שמאפייני כלכלת השוק המודרנית הפכו משבר חוב מקומי לסוגיה מהותית: עד היכן מגיעה הערבות ההדדית בין שותפות סחר?
תוואי הקשרים הצפוף בין מדינות העולם הביא לכך שהן סוחפות זו את זו באותה מידה של התלהבות לפרקים של צמיחה, שגשוג ומשברים כלכליים. נגיד הבנק המרכזי האירופי (ECB), טרישה, היטיב לבטא את החשש, כאשר בנאומו האחרון התייחס לאופציה של "הידבקות" המערכת הפיננסית האירופית במשבר החוב היווני. אגב, ההידבקות לא כוללת רק את הבנקים בצרפת ובגרמניה שהם עיקר מחזיקי החוב היווני. לדיפולט של היוונים חשופים גם בנקים מחוץ לאיחוד, הבנקים האנגלים למשל וגם כמה קרנות גידור, בעיקר אמריקאיות, שתמחרו את הסיכון הזה קצת אחרת מהשווקים.
בנוסף, לא ניתן להתעלם מהעובדה המצערת שיוון איננה בודדה במערכה ומיד אחריה ברשימה המפוקפקת הזו נמצאות מדינות כמו אירלנד, פורטוגל, ספרד ואף איטליה, שגם היא רחוקה מיציבות פיסקלית. אף שווקי ביטוח האג"חים, המוכרים יותר בשם CDS, נתונים כיום ללחצים בעניין וגם אם לא נגיע לכדי משבר שיאלץ אותן לחתוך משמעותית ברווחיהן, נגיע, במקרה הטוב, למצב שבו נוסחאות תמחור הביטוח יתאימו את עצמן למצב החדש.
ההחלטה, שנראית כמעט בלתי נמנעת, לבצע איזושהי "תספורת" לבעלי החוב, בכפוף לאישור צעדי ההתייעלות שעל יוון לנקוט, תשפיע גם על הותרת או הורדת דירוג החוב שלה. לכן, מדובר בהחלטה מהותית לכל המערכת. שאפילו בטרם נתקבלה, כבר מעוררת שאלות חברתיות ומוסריות כמו: עד כמה מדינה צריכה לתמוך בשכנתה על חשבון אזרחיה שלה? עד כמה ניתן לחייב מדינות אחרות לשאת בנטל? ומעל לכל ,האם לא הגיעה העת להגות תוכנית שיקום סוציאלית וסיעודית למדינות?
הכפר הגלובלי בו אנו חיים לא מאפשר לנו להתעלם מהקשרים האינטנסיביים בין מדינות ויבשות. היום, זה כבר נכון לכל השקעה. העובדות בשטח מדברות בעד עצמן: מערכת הפיננסים מתכנסת לעבודה תחת כללים דומים (כללי באזל 1 ו-2), המערכת המוניטארית משולבת (שערי מטבעות וריביות מתואמים) ומערכות המסחר מתהדקות בתחומים כמו מזון, אנרגיה וידע טכנולוגי.
לכן, בתקופה בה משקיעים רבים, מוסדיים בעיקר, בוחרים להסיט השקעות לחו"ל, חשוב לבדוק היטב לא רק להיכן מייצאת המדינה וממי היא מייבאת, אלא היכן מושקעים כספי התושבים המקומיים כולל כספי הפנסיה? והיכן השקיעו קרנות הגידור שם את כספן?
שאלה פרקטית אחרת שעולה פתאום היא, האם ניתן עדיין למצוא מדינות מוטות השקעות מבית? מדינות צומחות שחשופות פחות להשפעות גלובליות? ובכן יש לפחות דוגמה אחת כזו, ארצנו הקטנטונת למשל. הנטייה הטבעית של המשקיע הישראלי להשקיע בשוק המקומי הביאה לכך שמשברים גלובאליים קצת פסחו עלינו או לפחות ערכו ביקור יחסית קצר. את אותו הדבר אפשר להגיד גם על החשיפה המקומית לאג"ח של ממשלת יוון, פורטוגל, ספרד וכו'. מדובר בחשיפה זניחה וכל קריסה שתהיה, אם תהיה, צפויה לחלוף עלינו בקלות ובמהירות יחסית.
- 13.מה הקשר בין נושא הכתבה לתוכנה?? אין! נאדא! (ל"ת)קורא ותיק 28/06/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 12.מושיקו 28/06/2011 09:41הגב לתגובה זותנסי את לחיות שנה ללא מוסיקה יוונית, סלט יווני, גבינות יווניות. חיי העולם המערבי תליות ביוון.אז נכון ששווה לראות נקמה יהודית לחנוכה (בגללכם אנחנו צריכים לאכול 8 ימים רק שמן, חכו חכו, הנה זמן הפרעון הגיע) אבל בלי דאלאראס? באמת...
- 11.מדינת הקוטג' 28/06/2011 09:23הגב לתגובה זומסכים כי מרבית האמור זה שטויות וגם אני הרגשתי לא נוח עם העובדה שהיא מנהלת לי את הכסף, אבל נראה לי שכולנו מסכימים שיש גרעין של אמת בדבריה. הסיבה היא שהארץ זו שכונה אחת גדולה ומתפתחת תרבות המזכירה את התרבות האמריקאית של מעין אמנה חברתית של צריכה ואפס חסכון לטווח ארוך. ואם כל אחד מאיתנו ימשיך למלא את חלקו בחגיגה הזו אז נכונו לנו עוד לפחות כמה שנים של חגיגה עד שכל העסק יתפוצץ לנו בפנים כמו שקרה מעבר לים.
- 10.יגאל 27/06/2011 23:02הגב לתגובה זוהמקלט-אגח צמוד לטווח בינוני
- 9.רונית 27/06/2011 22:57הגב לתגובה זולהקים מנגנון לטיפול גלובלי בבעיות. ממש מתבקש
- 8.אייל 27/06/2011 21:17הגב לתגובה זואיך כל קריסה תחלוף במהירות??? אם הגוש יתפרק לא נרגיש את זה??? מי נותן לה לנהל כסף??? חוץ מזה שגרמניה ממש אבל ממש לא דואגת ליוון על חשבון האזרחים שלה. היא דואגת לעצמה על חשבון האזרחים שלה כי אם דיפולט של יוון יגרור דיפולט של מדינות אחרות, אז המשבר של 2009 (השנה שבה הכלכלה התכווצה ב-5%) יראה כמו פיקניק. חוץ מזה כל הטור הזה הוא גיבוב של כלום ושום דבר. מה זה מערכת סיעודית למדינות? חוץ מזה סין צומחת ב-10% לשנה וביא מושקעת בכל העולם ואחותו. בקיצור, שטויות.
- 7.רוני 27/06/2011 18:33הגב לתגובה זולשים שם קצת כסף. המחירים מגלמים פשיטת רגל. לאחר שהכל יירגע- מה שתעשי על הכסף שלך יהיה פי עשר יותר מכל השקעה אחרת. וכן- כמובן- לשים את הכסף בישראל בפקדונות, כי כאן יש בועה...... כך גם תפזרי סיכונים וכך גם תוכלי לנצל את הסיכויים.
- 6.שוטה הכפר 27/06/2011 18:15הגב לתגובה זואז למה מגדל לא קונה מנות בארץ? ראו מה אמר וינשטיין לפני כחודש חודשיים בקיצור מגדל .....
- 5.חובבנית (ל"ת)שכונה 27/06/2011 17:06הגב לתגובה זו
- 4.מילים כדורבנות........ (ל"ת)דאלאק 27/06/2011 15:50הגב לתגובה זו
- 3.אי 27/06/2011 15:49הגב לתגובה זואוי ואבוי אם גם את רואה בישראל אי של יציבות שעם כמה טילים לתל אביב הכלכלה תתפרק והדולר יגיע ל5 שקלים והישראלים ירוצו לשים את כספם אצל הגויים
- 2.י' 27/06/2011 15:24הגב לתגובה זואג" חים ומניות מקומיות
- 1.ש.מ. 27/06/2011 10:30הגב לתגובה זומילים כדורבנות ככה מתנהלת בחוכמה מנהלת השקעות נבונה וטובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
