דנקנר במהלך: פאנדטק מתמזגת עם S1 האמריקנית לפי שווי של 315 מיליון ד'
פאנדטק מצטרפת היום לגל המיזוגים והרכישות בוול סטריט כאשר היא נמכרת/מתמזגת לתוך חברת S1 לפי שווי של 315 מיליון דולר. במסגרת ההסכם יקבלו בעלי המניות של הספקית הישראלית של פתרונות סליקה לענף הפיננסים 2.72 מניות רגילות של S1.
במסגרת הסכם המיזוג בעלי המניות של S1 יקבלו 55% ממניות החברה המשותפת ובעלי המניות של פאנדטק יחזיקו ב-45% מהחברה המשותפת.
פאנדטק הונפקה ב-1998 בנאסד"ק, אז גייסה כ 29 מיליון דולר לפי שווי של כ-120 מיליון דולר. בעלי המניות העיקריים בחברה הם כלל תעשיות המחזיקה ב-58.6% ממניות החברה. החברה מקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר צפויה להפוך לבעלת המניות הגדולה ב-S1. בעלי עניין נוספים הם קנל קפיטל (5.1%) והמנכ"ל ראובן בן מנחם (2.8%).
חברת S1 (סימול SONE) עוסקת במתן פתרונות תוכנה לבנקים, ארגוני אשראי, חברות השקעות וחברות ביטוח ברחבי העולם. לחברה כ-3,000 ארגונים שלהם החברה עושה סליקה והיא מעסיקה כ-1,600 עובדים בצפון אמריקה, אירופה, המזרח התיכון, אפריקה ואסיה. שווי השוק של החברה בוול סטריט הוא כ-402 מיליון דולר.
מניית פאנדטק זינקה מתחילת 2011 ב-21.4% בוול סטריט ולמחיר של 19.6 דולר למנייה המשקף לחברה שווי שוק של 293.8 מיליון דולר. החודש רשמה המנייה זינוק של 9% ברקע לשמועות כי רכישת החברה מתקרבת. שמה של פאנדטק עלה בעבר לא פעם כיעד לרכישה, בהיותה חברה שפעילה בתחום חם ובעלת מוניטין בתחומה. בין היתר נזרקו לאוויר שמות כגון אורקל, TSA וענק התוכנה הגרמני SAP.
כלל תעשיות העריכה היום, כי עם השלמת העסקה ההשקעה בחברה הממוזגת תוכר במועד השלמת המיזוג על בסיס שוויה ההוגן מה שעשוי להוביל לזקיפת רווח של כ-260 מיליון שקלים (לפני מחיר המנייה היום). הרווח הסופי עשוי להשתנות באופן מהותי בתלות בשער מניית S1 ערב ההשלמה, שער מנית פאנדטק ערב ההשלמה, שער מניית החברה הממוזגת במועד ההשלמה, שינויים בהון העצמי של פאנדטק עד מועד ההשלמה ושער הדולר במועד ההשלמה.
- 1.אידיבי אחזקות-ירדה המון ועכשיו סיבה לאסוף (ל"ת)שימו לב 27/06/2011 09:35הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
