לצרפת וגרמניה יש 87 מיליארד סיבות למנוע נפילה יוונית
בעוד גדולי הפוליטיקאים והכלכלנים באירופה מתקשים לגבש נוסחת קסם במסגרתה יבוצעו שינויים הכרחיים בלוח הסילוקין של החוב היווני ומאידך לא יוגדר שינוי זה כדיפולט, רושמות התשואות של אג"ח ממשלת יוון שיא חדש ושפל חדש של דירוג. במציאות הנוכחית לא צריך להיות כלכלן נועז כדי לקבוע כי יוון במסלול מובהק של פשיטת רגל ואכן תפישה זו הפכה לתפישה מרכזית בשווקים.
מנהיגות גוש האירו נדרשת לאשר העברת המנה האחרונה מתוך 110 מיליארד אירו כספי הסיוע אשר אושר בשנה שעברה ובנוסף, לאשר תוכנית סיוע נוספת למימון הצרכים המימוניים השוטפים של יוון לשנים הקרובות. אנו מעריכים כי היקף הסיוע הנוסף לממשלת יוון יכול להגיע שוב לקרבת ה-100 מיליארד יורו וזאת הן על מנת להתמודד עם הבור המימוני והן על מנת לשדר לשווקים נחישות ועוצמה. יחד עם זאת אנו חוזרים על הערכתנו כי הלוואות לא פותרים עם עוד הלוואות ולפיכך הסדר בוא יבוא.
מודיס חוששים מדומינו יווני
סוכנות דירוג החוב האירופאית מודיס הודיעה כי היא מכניסה למעקב את דרוג החוב של 3 הבנקים הגדולים בצרפת. דירוג החוב של BNP Paribas (BNP) הבנק הגדול בצרפת העומד על Aa2 וכן של Societe Generale העומד על Aa1 ו-Credit Agricole העומד על Aa2 מצויים בסכנת הורדת דירוג בשל חשיפה להשקעות ריאליות ופיננסיות ביוון. על פי BIS המערכת הפיננסית בצרפת חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף של 53 מיליארד אירו, ואילו המערכת הפיננסית בגרמניה חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף מצטבר של 34 מיליארד אירו. נזכיר לכולנו כי כל גל הורדות דירוג מתחיל בהורדת תחזית קטנה. מכאן החשש הגדול להמשך הידרדרות והתפשטות משבר החוב.
פוחדים מתרחיש ליהמן נוסף
פאניקה של משקיעים אשר ימכרו בשוק אג"ח של מדינות אירופה בעלות "ריח" של משבר חוב, משבר נזילות בנקאי המלווה בחשש של בנקים להלוות אחד למשנהו, ירידה דרמטית בתיאבון לנכסי סיכון והפסדי ענק למוסדות פיננסים, כל אלה ועוד הם חלק מהקטסטרופה הפיננסית אשר כולם רוצים להימנע ממנה. הדרך מורטיגו שכזה עוברת בפתרון מוסכם למשבר היווני.
הצרפתים מנהיגים את הקו הדומיננטי - "הקן הרך"
אולי בגלל קרבה מנטלית למנטליות הלטינית היוונית ואולי בשל ראייה כי גם להם הדבר עלול לקרות בעתיד, מובילים הצרפתים קו פחות נוקשה בכל האמור בגיבוש סיוע ליוון. הם מתנגדים לכל סוג של הסדר חוב בדומה לעמדת הבנק המרכזי של אירופה וסוכנויות הדירוג ותומכים באפשרות של הצטרפות הנושים של יוון להארכת הלוואות "מרצון".
הגרמנים דורשים ממשלת יוון צעדי קיצוץ והפרטה נוקשים ומהנושים בסקטור הפרטי להצטרף לכל תוכנית סיוע חדשה לממשלת יוון. הכיוון אליו חותרים הגרמנים הוא החלפת חוב יווני קצר בחוב יווני ארוך מגובה ביטחונות מסויימים ושאר מיני "סוכריות" בהשתתפות "מרצון" של הסקטור הפרטי.
החלפת חוב שכזו, למרות הוולונטריות אשר הוצמדה לו, היא אירוע דיפולט ולפיכך ההתנגדות הגדולה לצעד זה. הפוליטיקה הפנימית בגרמניה מאפשרת תמרון מוגבל למרקל ומכל עבר נשמעות טענות על כך שהגרמני החרוץ הממעט לצאת לחופשות לא צריך לממן באופן בלתי מוגבל את היווני העצל. מבחינת המנהיגות הגרמנית רצוי היה להגיע להסדר חוב כבר בשלב הנוכחי של המשבר ולא לדחות את הקץ.
בסוף השבוע חלה התרככות מסויימת בגישת הממשלה הגרמנית אשר אינה מוסיפה ומתנה את מתן הסיוע בהצטרפות הסקטור הפרטי. בתאריכים 19-20/6 יתכנסו המנהיגים האירופאים כדי להחליט כיצד להתקדם בגיבוש חבילת הסיוע ובתאריכים 23-24/6 במסגרת כינוס נוסף של המנהיגות הכלכלית האירופאית, השווקים ימתינו להשקת תוכנית הסיוע. החשש בשווקים הוא כי גיבוש החבילה ידחה ל-11/7/2011 והאי וודאות בשווקים תגיע לשיא חדש.
להערכתנו, הויכוח אודות מידת השתתפות הסקטור הפרטי בחילוץ הנוסף הינו דיון של אתמול, שכן לפי עניות דעתנו, כל מי שיכול היה למכור אג"ח יווני מכר אותו בחודשים האחרונים. ואילו האיחוד האירופאי, הבנק המרכזי של אירופה וקרן המטבע הפכו לנושים העיקריים של ממשלת יוון.
החשיפה של מערכת הבנקאות לחוב היווני גדולה, אולם ניתן היה לייצר לה פתרון של רשת בטחון במקרה של הסדר. הבעיה הגדולה שהסדר ביוון עלול לחייב את המנהיגות הפיננסית באירופה להסדרי חוב נוספים בקרב מדינות ה- PIIGS. פה כבר מדובר בהרי אירו אשר איש אינו יודע מעין ייגוייסו ולפיכך השוקת השבורה.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.rach10 28/06/2011 07:06הגב לתגובה זוכתבה מעולה הכותב קישר בין עובדות שפורסמו ונתן פרשנות מאירת עיניים למי שמשקיע במטבעות הכתבה היא לעזר רב מעניינת ביותר ומגלה עובדות שלא היו ידועות ומסייעת מאוד להבנת " הבלגן" האירופי.
- 1.שי 27/06/2011 20:36הגב לתגובה זועוד אחד שקרא סקירה של בלומברג. אלק אנו מעריכים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
