לצרפת וגרמניה יש 87 מיליארד סיבות למנוע נפילה יוונית

יניב פגוט, אסטרטג ראשי קבוצת איילון, כותב על הסיבות של צרפת וגרמניה לעזור ליוון לקום ולצאת מהמשבר הכלכלי
יניב פגוט | (2)

בעוד גדולי הפוליטיקאים והכלכלנים באירופה מתקשים לגבש נוסחת קסם במסגרתה יבוצעו שינויים הכרחיים בלוח הסילוקין של החוב היווני ומאידך לא יוגדר שינוי זה כדיפולט, רושמות התשואות של אג"ח ממשלת יוון שיא חדש ושפל חדש של דירוג. במציאות הנוכחית לא צריך להיות כלכלן נועז כדי לקבוע כי יוון במסלול מובהק של פשיטת רגל ואכן תפישה זו הפכה לתפישה מרכזית בשווקים.

מנהיגות גוש האירו נדרשת לאשר העברת המנה האחרונה מתוך 110 מיליארד אירו כספי הסיוע אשר אושר בשנה שעברה ובנוסף, לאשר תוכנית סיוע נוספת למימון הצרכים המימוניים השוטפים של יוון לשנים הקרובות. אנו מעריכים כי היקף הסיוע הנוסף לממשלת יוון יכול להגיע שוב לקרבת ה-100 מיליארד יורו וזאת הן על מנת להתמודד עם הבור המימוני והן על מנת לשדר לשווקים נחישות ועוצמה. יחד עם זאת אנו חוזרים על הערכתנו כי הלוואות לא פותרים עם עוד הלוואות ולפיכך הסדר בוא יבוא.

מודיס חוששים מדומינו יווני

סוכנות דירוג החוב האירופאית מודיס הודיעה כי היא מכניסה למעקב את דרוג החוב של 3 הבנקים הגדולים בצרפת. דירוג החוב של BNP Paribas (BNP) הבנק הגדול בצרפת העומד על Aa2 וכן של Societe Generale העומד על Aa1 ו-Credit Agricole העומד על Aa2 מצויים בסכנת הורדת דירוג בשל חשיפה להשקעות ריאליות ופיננסיות ביוון. על פי BIS המערכת הפיננסית בצרפת חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף של 53 מיליארד אירו, ואילו המערכת הפיננסית בגרמניה חשופה לחובות יווניים ממשלתי ופרטי בהיקף מצטבר של 34 מיליארד אירו. נזכיר לכולנו כי כל גל הורדות דירוג מתחיל בהורדת תחזית קטנה. מכאן החשש הגדול להמשך הידרדרות והתפשטות משבר החוב.

פוחדים מתרחיש ליהמן נוסף

פאניקה של משקיעים אשר ימכרו בשוק אג"ח של מדינות אירופה בעלות "ריח" של משבר חוב, משבר נזילות בנקאי המלווה בחשש של בנקים להלוות אחד למשנהו, ירידה דרמטית בתיאבון לנכסי סיכון והפסדי ענק למוסדות פיננסים, כל אלה ועוד הם חלק מהקטסטרופה הפיננסית אשר כולם רוצים להימנע ממנה. הדרך מורטיגו שכזה עוברת בפתרון מוסכם למשבר היווני.

הצרפתים מנהיגים את הקו הדומיננטי - "הקן הרך"

אולי בגלל קרבה מנטלית למנטליות הלטינית היוונית ואולי בשל ראייה כי גם להם הדבר עלול לקרות בעתיד, מובילים הצרפתים קו פחות נוקשה בכל האמור בגיבוש סיוע ליוון. הם מתנגדים לכל סוג של הסדר חוב בדומה לעמדת הבנק המרכזי של אירופה וסוכנויות הדירוג ותומכים באפשרות של הצטרפות הנושים של יוון להארכת הלוואות "מרצון".

הגרמנים דורשים ממשלת יוון צעדי קיצוץ והפרטה נוקשים ומהנושים בסקטור הפרטי להצטרף לכל תוכנית סיוע חדשה לממשלת יוון. הכיוון אליו חותרים הגרמנים הוא החלפת חוב יווני קצר בחוב יווני ארוך מגובה ביטחונות מסויימים ושאר מיני "סוכריות" בהשתתפות "מרצון" של הסקטור הפרטי.

החלפת חוב שכזו, למרות הוולונטריות אשר הוצמדה לו, היא אירוע דיפולט ולפיכך ההתנגדות הגדולה לצעד זה. הפוליטיקה הפנימית בגרמניה מאפשרת תמרון מוגבל למרקל ומכל עבר נשמעות טענות על כך שהגרמני החרוץ הממעט לצאת לחופשות לא צריך לממן באופן בלתי מוגבל את היווני העצל. מבחינת המנהיגות הגרמנית רצוי היה להגיע להסדר חוב כבר בשלב הנוכחי של המשבר ולא לדחות את הקץ.

בסוף השבוע חלה התרככות מסויימת בגישת הממשלה הגרמנית אשר אינה מוסיפה ומתנה את מתן הסיוע בהצטרפות הסקטור הפרטי. בתאריכים 19-20/6 יתכנסו המנהיגים האירופאים כדי להחליט כיצד להתקדם בגיבוש חבילת הסיוע ובתאריכים 23-24/6 במסגרת כינוס נוסף של המנהיגות הכלכלית האירופאית, השווקים ימתינו להשקת תוכנית הסיוע. החשש בשווקים הוא כי גיבוש החבילה ידחה ל-11/7/2011 והאי וודאות בשווקים תגיע לשיא חדש.

להערכתנו, הויכוח אודות מידת השתתפות הסקטור הפרטי בחילוץ הנוסף הינו דיון של אתמול, שכן לפי עניות דעתנו, כל מי שיכול היה למכור אג"ח יווני מכר אותו בחודשים האחרונים. ואילו האיחוד האירופאי, הבנק המרכזי של אירופה וקרן המטבע הפכו לנושים העיקריים של ממשלת יוון.

החשיפה של מערכת הבנקאות לחוב היווני גדולה, אולם ניתן היה לייצר לה פתרון של רשת בטחון במקרה של הסדר. הבעיה הגדולה שהסדר ביוון עלול לחייב את המנהיגות הפיננסית באירופה להסדרי חוב נוספים בקרב מדינות ה- PIIGS. פה כבר מדובר בהרי אירו אשר איש אינו יודע מעין ייגוייסו ולפיכך השוקת השבורה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    rach10 28/06/2011 07:06
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעולה הכותב קישר בין עובדות שפורסמו ונתן פרשנות מאירת עיניים למי שמשקיע במטבעות הכתבה היא לעזר רב מעניינת ביותר ומגלה עובדות שלא היו ידועות ומסייעת מאוד להבנת " הבלגן" האירופי.
  • 1.
    שי 27/06/2011 20:36
    הגב לתגובה זו
    עוד אחד שקרא סקירה של בלומברג. אלק אנו מעריכים.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.