קומברס צמצמה הפסדים אך גם הכנסות, תזרים המזומנים ברבעון היה שלילי
בקומברס ההפסדים מצטמצמים אך ההכנסות יורדות. ברבעון הראשון פיצה תחום הבילינג על הירידה המתמשכת בעסקי שירותי הערך המוסף. יו"ר ומנכ"ל הקבוצה, צ'ארלס בודריק, הודיעה על "התייעלות תפעולית" ו"חברה רזה יותר".
קבוצת קומברס טכנולוגי', החברה האם של החברות קומברס, ורינט וסטאר-הום פירסמה אמש את דו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2011 המסתיים באפריל. הכנסות החברה, שהסתכמו בכ-349.5 מיליון דולר, ירדו בכ-2.1% לעומת הרבעון המקביל. ההפסד הנקי על בסיס GAAP (הכולל הוצאות חד פעמיות) התכווץ בכ-27.7% והסתכם בכ-59.2 מיליון דולר. ההפסד למניה על בסיס GAAP ירד מ-40 סנט ל-29 סנט.
ההפסד הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות צומצם מ-30.7 מיליון דולר ל-6.2 מיליון דולר, או מ-15 סנט למניה ל-3 סנט למניה.
צ'ארלס בודריק, יו"ר ומנכ"ל הקבוצה אמר כי "החברה הבת קומברס השיקה ברבעון הראשון את מהפך בעסקיה. מעתה תתמקד החברה בעסקי הבילינג תוך ניצול הצמיחה בתחום האינטרנט הנייד, ותשמור על הובלתה בשוק שירותי הערך המוסף.
"אחד הגורמים המהותיים בשינוי הארגוני הוא הגברת היעילות התפעולית ומבנה ארגוני רזה יותר, שאפשרו שיפור הביצועים התפעוליים ברבעון. החברות הבנות ורינט וסטאר-הום השיגו צמיחה וביצועים תפעוליים חזקים".
במילים אחרות, שילוב הירידה בהכנסות, צמצום ההפסדים, ודבריו בודריק לגבי "הגברת יעילות" ו"מבנה ארגוני רזה יותר" מעיד ככל הנראה שבקומברס נערכו פיטורים נרחבים שכללו יותר ממאות בודדות של עובדים.
בהמשך דיווחה החברה על ירידה בהכנסות תחום שירותי הערך המוסף. ירידה זו נובעת ככל הנראה מכך שהחל משנת 2007 הפסיקה קומברס להתחרות על פרויקטים מפסידים וניסתה להתמקד בפרויקטים רווחיים בלבד.
פרויקטים מפסידים כוללים בדרך כלל חוזים עם מפעילי תקשורת במדינות עולם שלישי. אמנם, בתחילת החוזה נאלצות ספקיות מערכות שירותי הערך המוסף לספק את המערכות למפעילי תקשורת אלה במחירי הפסד. אבל על פני זמן, דווקא פרויקטים אלה הם מקור ההכנסות החשוב ביותר של ספקי המערכות לשוק התקשורת, שכן מדובר במדינות ששוקי התקשורת בהן רושמים את שיעורי הצמיחה הגבוהה ביותר בעולם.
בדו"חות שפורסמו היום ניתן לראות שתחום שירותי הערך המוסף של קומברס הולך ודועך. לכן ניתן לשער שמדיניות זו, שמטרתה היתה להעלות את שולי הרווח של החברה (ככל הנראה לצורך מכירתה), עלתה לקומברס בהפסד הכנסות על פני זמן. התוצאה היא, שדווקא תחום שירותי הערף המוסף, שהביא לקומברס את השליטה בשוקי התקשורת באירופה, מהווה כיום אבן ריחיים על צווארה ומונע מרוכשים פוטנציאליים, ובראשם אמדוקס ואורקל מלרכוש אותה. ככל הידוע, בשלב זה המשאים והמתנים תקועים, בעיקר בגלל סוגיית המחיר והקושי למצוא קונה לתחום שירותי הערך המוסף.
מנתוני החברה הבת קומברס עולה, כי בהכנסותיה נרשמה ירידה של כ-7.3% ל-163.2 מיליון דולר. הפסדי קומברס על בסיס GAAP צומצמו ב-30.6% לרמה של 37.7 מיליון דולר.
סך הכנסות החברה ממכירת פתרונות הסתכמו בכ-91.3 מיליון דולר, ירידה של כ-11.8% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות אלה מתחלקות בין ההכנסות מתחום הבילינג, שהסתכמו בכ-43.3 מיליון דולר, עלייה של כ-11.7% לעומת הרבעון המקביל, והכנסות משירותי ערך מוסף שהסתכמו בכ-48 מיליון דולר, ירידה של כ-25.8% לעומת הרבעון המקביל.
הכנסות קומברס משירותים ומתחזוקה הסתכמו בכ-71.9 מיליון דולר, ירידה של כאחוז. ההכנסות מתחזוקה בתחום הבילינג הסתכמו בכ-31.9 מיליון דולר, עלייה של כ-3.3% לעומת הרבעון המקביל, בעוד שההכנסות מתחזוקה בתחום שירותי הערך המוסף ירדו בכ-4% והסתכמו בכ-40 מיליון דולר.
הפסדי החברה מפעילות הסתכמו בכ-37.7 מיליון דולר, ירידה של כ-30.6% לעומת הרבעון המקביל. בסוף הרבעון הראשון מסתכם סכום המזומנים בקופתה של קומברס בכ-380.3 מיליון דולר, ירידה של כ-17%. במהלך הרבעון רשמו הקבוצה והחברה הבת קומברס תזרים מזומנים שלילי מפעילות.
ברבעון הראשון שילמה קומברס כ-51.6 מיליון דולר שכר טרחה ליועצים חיצוניים, הוצאות עבור ארגון מחדש, בונוסים מיוחדים, שכר טרחה לעורכי דין, ותשלומים למנהלים בכירים שעזבו. במאי שילמה קומברס 30 מיליון דולר במזומן תמורת הסדרי תביעה ייצוגית של בעלי מניות.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
