קומברס צמצמה הפסדים אך גם הכנסות, תזרים המזומנים ברבעון היה שלילי

הכנסות החברה ירדו בכ-2%. ההכנסות מתחום שירותי הערך המוסף ירדו בכ-26%, ההכנסות מבילינג עלו בכ-12%. הפסדי הקבוצה הצטמצמו בכ-27.7%. האם היקף הפיטורים היה גבוה מזה שפורסם?
הדס גייפמן |

בקומברס ההפסדים מצטמצמים אך ההכנסות יורדות. ברבעון הראשון פיצה תחום הבילינג על הירידה המתמשכת בעסקי שירותי הערך המוסף. יו"ר ומנכ"ל הקבוצה, צ'ארלס בודריק, הודיעה על "התייעלות תפעולית" ו"חברה רזה יותר".

קבוצת קומברס טכנולוגי', החברה האם של החברות קומברס, ורינט וסטאר-הום פירסמה אמש את דו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2011 המסתיים באפריל. הכנסות החברה, שהסתכמו בכ-349.5 מיליון דולר, ירדו בכ-2.1% לעומת הרבעון המקביל. ההפסד הנקי על בסיס GAAP (הכולל הוצאות חד פעמיות) התכווץ בכ-27.7% והסתכם בכ-59.2 מיליון דולר. ההפסד למניה על בסיס GAAP ירד מ-40 סנט ל-29 סנט.

ההפסד הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות צומצם מ-30.7 מיליון דולר ל-6.2 מיליון דולר, או מ-15 סנט למניה ל-3 סנט למניה.

צ'ארלס בודריק, יו"ר ומנכ"ל הקבוצה אמר כי "החברה הבת קומברס השיקה ברבעון הראשון את מהפך בעסקיה. מעתה תתמקד החברה בעסקי הבילינג תוך ניצול הצמיחה בתחום האינטרנט הנייד, ותשמור על הובלתה בשוק שירותי הערך המוסף.

"אחד הגורמים המהותיים בשינוי הארגוני הוא הגברת היעילות התפעולית ומבנה ארגוני רזה יותר, שאפשרו שיפור הביצועים התפעוליים ברבעון. החברות הבנות ורינט וסטאר-הום השיגו צמיחה וביצועים תפעוליים חזקים".

במילים אחרות, שילוב הירידה בהכנסות, צמצום ההפסדים, ודבריו בודריק לגבי "הגברת יעילות" ו"מבנה ארגוני רזה יותר" מעיד ככל הנראה שבקומברס נערכו פיטורים נרחבים שכללו יותר ממאות בודדות של עובדים.

בהמשך דיווחה החברה על ירידה בהכנסות תחום שירותי הערך המוסף. ירידה זו נובעת ככל הנראה מכך שהחל משנת 2007 הפסיקה קומברס להתחרות על פרויקטים מפסידים וניסתה להתמקד בפרויקטים רווחיים בלבד.

פרויקטים מפסידים כוללים בדרך כלל חוזים עם מפעילי תקשורת במדינות עולם שלישי. אמנם, בתחילת החוזה נאלצות ספקיות מערכות שירותי הערך המוסף לספק את המערכות למפעילי תקשורת אלה במחירי הפסד. אבל על פני זמן, דווקא פרויקטים אלה הם מקור ההכנסות החשוב ביותר של ספקי המערכות לשוק התקשורת, שכן מדובר במדינות ששוקי התקשורת בהן רושמים את שיעורי הצמיחה הגבוהה ביותר בעולם.

בדו"חות שפורסמו היום ניתן לראות שתחום שירותי הערך המוסף של קומברס הולך ודועך. לכן ניתן לשער שמדיניות זו, שמטרתה היתה להעלות את שולי הרווח של החברה (ככל הנראה לצורך מכירתה), עלתה לקומברס בהפסד הכנסות על פני זמן. התוצאה היא, שדווקא תחום שירותי הערף המוסף, שהביא לקומברס את השליטה בשוקי התקשורת באירופה, מהווה כיום אבן ריחיים על צווארה ומונע מרוכשים פוטנציאליים, ובראשם אמדוקס ואורקל מלרכוש אותה. ככל הידוע, בשלב זה המשאים והמתנים תקועים, בעיקר בגלל סוגיית המחיר והקושי למצוא קונה לתחום שירותי הערך המוסף.

מנתוני החברה הבת קומברס עולה, כי בהכנסותיה נרשמה ירידה של כ-7.3% ל-163.2 מיליון דולר. הפסדי קומברס על בסיס GAAP צומצמו ב-30.6% לרמה של 37.7 מיליון דולר.

סך הכנסות החברה ממכירת פתרונות הסתכמו בכ-91.3 מיליון דולר, ירידה של כ-11.8% לעומת הרבעון המקביל. הכנסות אלה מתחלקות בין ההכנסות מתחום הבילינג, שהסתכמו בכ-43.3 מיליון דולר, עלייה של כ-11.7% לעומת הרבעון המקביל, והכנסות משירותי ערך מוסף שהסתכמו בכ-48 מיליון דולר, ירידה של כ-25.8% לעומת הרבעון המקביל.

הכנסות קומברס משירותים ומתחזוקה הסתכמו בכ-71.9 מיליון דולר, ירידה של כאחוז. ההכנסות מתחזוקה בתחום הבילינג הסתכמו בכ-31.9 מיליון דולר, עלייה של כ-3.3% לעומת הרבעון המקביל, בעוד שההכנסות מתחזוקה בתחום שירותי הערך המוסף ירדו בכ-4% והסתכמו בכ-40 מיליון דולר.

הפסדי החברה מפעילות הסתכמו בכ-37.7 מיליון דולר, ירידה של כ-30.6% לעומת הרבעון המקביל. בסוף הרבעון הראשון מסתכם סכום המזומנים בקופתה של קומברס בכ-380.3 מיליון דולר, ירידה של כ-17%. במהלך הרבעון רשמו הקבוצה והחברה הבת קומברס תזרים מזומנים שלילי מפעילות.

ברבעון הראשון שילמה קומברס כ-51.6 מיליון דולר שכר טרחה ליועצים חיצוניים, הוצאות עבור ארגון מחדש, בונוסים מיוחדים, שכר טרחה לעורכי דין, ותשלומים למנהלים בכירים שעזבו. במאי שילמה קומברס 30 מיליון דולר במזומן תמורת הסדרי תביעה ייצוגית של בעלי מניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.