למה נבהלו הסוחרים מתשובה שנתן אתמול ברננקי לעיתונאי?

יוסי פינק | (11)

הבורסות מסביב לעולם נמצאות בימים אלו בצומת דרכים. אחרי מהלך עליות ארוך שהחל במארס 2009, אנחנו נמצאים בתיקון כאשר לא מעט פרשנים כבר אומרים את דעתם מפורשות - השיא האחרון לא יחזור על עצמו בסייקל הנוכחי. המשקיעים בינתיים נמצאים במגננה. אנחנו רואים בארץ פדיונות עצומים בקרנות, ובארה"ב התשואות באג"חים נופלות מתחת ל-3%.

כולם מסתכלים על המצב הפוליטי באירופה בהקשר של חילוץ יוון ועל המצב הכלכלי בארה"ב שמרגע לרגע נראה פחות טוב. אתמול קיים בן ברננקי מסיבת עיתונאים בצמוד לפרסום החלטת הריבית (בצעד חריג שלאט לאט הופך לנורמה). ברננקי פחות או יותר דיקלם את דבר ההודעה שצורפה להחלטת הריבית, ובכל זאת היה שווה לצפות באירוע. למה? כי זה הזכיר שמשהו שקרה בסוף 2007, רגע לפני ה'בום הגדול'.

בשלהי 2007, על סף משבר הסאב-פריים והגלישה למיתון בארה"ב, שאל הנרי קאופמן, אחד הפרשנים הכלכלים הבכירים של הוול סטריט ג'ורנל, שאלה פשוטה את בן ברננקי במהלך מה שנקרא "Economic Club dinner" בניו-יורק: "איזה מידע שאין ברשותך כרגע היית הכי רוצה בכדי לעבור את התקופה הנוכחית?" התשובה של ברננקי הייתה פשוטה עוד יותר - "הייתי רוצה לדעת כמה לעזאזל שוות המשכנתאות האלו?". במילים אחרות - ברננקי אמר באותו האירוע שלמעשה אין לו מושג עם מה הוא מתמודד.

בחזרה למסיבת העיתונאים שהתקיימה אתמול (יום ה') - ברננקי טוען כבר זמן מה שההאטה בכלכלה האמריקנית היא זמנית, וצפויה התחזקות בצמיחה בהמשך השנה. עם זאת, כאשר נשאל יו"ר ה'פד' ע"י אחד העיתונאים - מה הם הגורמים להאטה המתסכלת הזו? ברננקי התחיל לנוע בכיסאו באי נוחות ולא הצליח לספק תשובה. לבסוף הוא פשוט ציין מספר אפשרויות ואמר שזה יכול להיות כל אחת מהן. עבור הסוחרים הזריזים, זה היה האות להזרים פקודות מכירה, וכך היה. מאותו הרגע עברו המדדים לאדום והחלו מאבדים גובה עד לסגירה בירידות של כ-0.6%.

ברננקי נתפס בשוק כאופטימי, אולי זה התפקיד שלו להשרות רוגע ותחושת ביטחון, אולי הוא באמת אופטימי לגבי מצב הכלכלה האמריקנית אבל כך או כך, אתמול הוא מיצמץ, ואם עד כה השוק ראה בו כאופטימי מידיי ולא הלך אחר תחזיותיו - כעת השוק קיבל את הרושם שברננקי אופטימי מבלי שהוא באמת יודע עם מה הוא מתמודד. זה עלול להספיק לסוחרים בכדי להגדיל את פרמיית האופטימיות של ברננקי, כלומר לשלוח את המדדים עוד קצת מטה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    רון 24/06/2011 18:22
    הגב לתגובה זו
    רציני.אחראי.לא חרטטן.
  • צודק! (ל"ת)
    שרון 25/06/2011 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חזקיהו, 24/06/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    טוב. סקירה יפה.נקווה רק שהפעם ברנניקי יודע עם מהו מתמודד.
  • 7.
    אחד מהדברים הטובים בביזפורטל הוא יוסי פינק (ל"ת)
    החנפנית 24/06/2011 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    האמת, כתבה יפה מאוד - סחטיין (ל"ת)
    ירון 24/06/2011 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קורא כתבות כלכליות 23/06/2011 15:01
    הגב לתגובה זו
    כתבה יפה יוסי...לא מכיר אותך אישית...אבל הבאתי מידע מעניין בצורה קלילה ותמציתית...
  • פוקושימה 23/06/2011 16:29
    הגב לתגובה זו
    מה זה משנה אם ברננקי אופטימי , עצבני , עייף , לא יודע מה, המצב בכלכלות העולם שוב פעם הוא קריטי ואין לברננקי ולשום כלכלן אחר יכולת לפתור את המצב הגלובלי , זה לא וויקטור אחד, יש הרבה אלמנטים (וכולם שליליים) שמשפיעים על הכלכלה העולמית .. ברננקי אין לא את היכולת לשאת את כלכלת העולם על כתפיו , וכל פעולה שהוא יעשה לא תציל את הכלכלות .. ומי שלא מבין ומתעלם מכל מה שקורה , שיתעורר לפני שיקרה לו מה שקרה לי ב2007
  • 4.
    like (ל"ת)
    משיח 23/06/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אהבתי (ל"ת)
    ערן 23/06/2011 12:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברננקי לא אחראי 23/06/2011 12:04
    הגב לתגובה זו
    הוא מתנהג בדיוק כמו גרינספן ומשאיר ריבית 0 לאורך זמן וזורע את המשבר הבא! ביום שהוא יעלה ריבית אני לא יכול לתאר מה יקרה בעולם. מה שבטוח שארה" ב תרוויח והעולם יקרוס.
  • 1.
    המליונרים עושקים אותנו (ל"ת)
    ברננקי 23/06/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי