פסגות על כלכלית: "המיזוג עם דרבן משפר את מיצוב החברה; נסחרת ב-17% דיסקאונט"
קבוצת כלכלית ירושלים פרסמה אתמול את דוחות הרבעון הראשון של 2011 בהם לראשונה ישנו איחוד של דרבן. לחברה המאוחדת הון עצמי בהיקף של 2.757
מיליארד שקל בהשוואה להון של 2.065 מיליארד שקל טרם המיזוג. אהוד ניר, אנליסט הנדל"ן של פסגות, מציין כי הגידול בהון נובע בעיקר מהנפקת מניות בסך כ 853 מיליון שקל, ומרווח של כ- 162 מיליון שקל שקוזז על ידי דיבידנד שחולק בסך 269 מיליון שקל ותנועה בקרן הון בסך 134 מיליון שקל בגין עסקת דרבן.
ה-NOI של החברה המאוחדת מגיע ל 304 מיליון שקל. בפסגות מציינים כי תרומת דרבן בסך של 35 מיליון שקל ל-NOI מתבססת על מיזוג שהחל בתחילת פברואר. לדבריהם ברבעון השני תרומתה של דרבן ל-NOI תהיה של כ-60 מיליון שקל, כך שכלכלית הפכה לחברה המייצרת NOI של 330 מיליון שקל לרבעון.
השערוך נטו בקבוצת כלכלית היה שלילי והסתכם ב 24.2 מיליון שקל. השערוך השלילי אינו נובע מהרעה בנכסים אלא מהשקעות במושכר ומשינויי מטבע.
במהלך הרבעון הראשון ולאחריו ניצלה הקבוצה את שוקי האג"ח בכדי להגדיל את נזילותה על ידי מכירת אג"ח שהוחזקו בחברות בנות ועל ידי מימוש אופציות שהיו בידי הציבור למניות בהיקף של 623 מיליון שקל.
"אנו רואים בחיוב את יכולתה של הקבוצה לנצל מצבי שוק ולהגדיל את
יתרות המזומנים. נציין כי הבוקר הודיעה החברה על תכנית לרכישה עצמית
של אג"ח בהיקף של עד 100 מיליון שקל למשך 3 שנים. נראה שהחברה מעוניינת לנצל את ירידת מחירי אגרות החוב שלה ולשמור אופציה לניצול מצבי שוק דומים בעתיד".
עוד מציינים בפסגות כי החברות הבנות מבני תעשיה ודרבן מגבירות את שיתוף הפעולה ביניהן. בחודש מאי 2011 התקשרו החברות בהסכם לרכישת קרקע במנהטן תמורת 40 מיליון דולר אשר תתחלק בחלקים שווים בין הרוכשות. בכוונת החברות לנצל זכויות בניה בהיקף של 11 אלף מ"ר בהשקעה של 51 מיליון דולר. השלמת הרכישה צפויה במהלך הרבעון השלישי של 2011 . "אנו רואים בחיוב את שיתוף הפעולה הבין חברתי המהווה פוטנציאל למינוף עסקי".
- 2.משב 02/06/2011 17:45הגב לתגובה זואם תבדוק היטב את מאזני החברה תראה שיש להם גרעון בהון החברה היא לא מציאה אבל חייה ובבת אחת עם ידיעה רעה החברה יכולה לקרוס בינתיים במסחר יש פעילים שממש דואגים לסחירת ויש דיי מספיק קונים ומוכרים אבל ברגע האמת הנייר מת
- 1.ניסים המקצועני 01/06/2011 22:53הגב לתגובה זואת כלכלית ירושליים אני מסקר כל יום .. כן כל יום כמות האנשים שהכנסתי לכלכלית ירושלים מגיע למליונים ויש לכולם נחת כי זו מניה מניבה ונזילה ... למביני ענין
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
