הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 

• הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
• למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

רשות המסים פתחה בחקירה נגד מירב אביטן, בעלת וילת יוקרה להשכרה בעיר אילת, בחשד שלא דיווחה על הכנסות בהיקף של כ-1.3 מיליון שקל. החקירה מנוהלת על ידי פקיד שומה חקירות ירושלים, בשיתוף משרד פקיד שומה אילת. לפי החשד, אביטן השכירה את הווילה ללקוחות עסקיים במשך שנים, לעיתים לטווח קצר, אך דיווחה עליה כהכנסה משכירות למגורים – דבר הפוטר ממס במקרים מסוימים. לפי העולה מהחקירה, הדיווחים שהגישה בשנת 2021 על השנים 2015–2020 היו חלקיים בלבד. רואה החשבון שלה טען בחקירתו כי הסתמך על הצהרותיה. בדיקות בנקאיות העלו הפקדות חריגות של מאות אלפי שקלים, המחזקות את החשדות. בנוסף, נגבו עדויות מלקוחות שהעידו כי שילמו ישירות לחשודה בעבור שהות בנכס.

במהלך השלב הגלוי של החקירה בוצע חיפוש בבית החשודה, שבו נתפסו מסמכים וחומרי מחשב. אביטן עוכבה לחקירה, ובסיומה שוחררה בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום באילת. על פי ממצאי החקירה עד כה, נראה כי במשך כמעט עשור – בין השנים 2015 ל-2024 – לא דיווחה החשודה על מלוא הכנסותיה מהשכרת הווילה. רשות המסים מסרה כי החקירה עודנה נמשכת, וכי היא רואה בחומרה ניסיונות להעלים הכנסות, במיוחד כאשר מדובר בפעילות עסקית מוסווית.

מהי השכרה קצרת טווח בהקשר של דירות בישראל?

השכרה קצרת טווח מתייחסת להשכרת דירת מגורים לתקופות קצרות, בדרך כלל פחות מחודש, לעיתים אף ימים ספורים, בעיקר דרך פלטפורמות כמו Airbnb או Booking. השימוש נפוץ למטרות נופש, תיירות, נסיעות עסקים או אירועים. בניגוד להשכרה ארוכת טווח (שנה ומעלה), השכרה קצרת טווח כוללת לעיתים שירותים נלווים כמו ניקיון, כביסה או הסעות, מה שמקנה לה אופי מסחרי הדומה למלונאות. פסק דין של השופט גיא הימן קבע כי שימוש כזה מהווה הפרה של ייעוד הדירה למגורים, ואף הורה לראשונה על קנס כספי לבעלי הדירה, לצד צו מניעה קבוע

• כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
• רשות המיסים הגיעה למוסכים: 200 מיליון שקל ו-146 רכבים מעוקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש

האם אפשר לקבל פטור לפי תקנת מגורים (עד 5,471 שקל)?