בלידר הורידו המלצה לכיל: מותירים את מחיר למנייה וחוזים התגברות בביקוש לאשלג
כלכלני לידר שוקי הון מספקים היום (ג') הורדת המלצה למניית כיל. האנליסט עוז לוי מביע דאגה מגידול בעלויות הייצור של האשלג בים המלח ובתגובה הוריד את המלצתו למנייה מ'קנייה' ל'תשואת יתר'. הורדת ההמלצה באה לאחר שהממשלה החליטה כי היא מטילה על כיל את האחריות לטיפול במפגעים בים המלח.
אתמול הודיעו שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, והשר לאיכות הסביבה, גלעד ארדן, כי על פי עקרון "המזהם משלם" תהיה כיל אחראית על הקציר ופינוי המלח לחלקו הצפוני של ים המלח, וזאת על מנת למנוע את תהליך העלייה במפלס המים בקצב של 20 ס"מ בשנה. עלות ההליך צפויה להסתכם ב-5 מיליארד, דבר שיגדיל את עלויות הייצור של האשלג בים המלח בכ-20 דולר לטון, במה שמסתכם ב-80 מיליון דולר בשנה.
לוי הותיר את מחיר היעד למניה ברמה של 64 שקלים - הגבוה ב-15% ממחיר הבסיס של המנייה. לוי ציין, כי מחיר היעד נותר ללא שינוי ברקע להערכות כי צפויה עלייה עולמית במחירי האשלג ותחזית לעליית במחירי המזון הנובעת מגידול בביקוש.
מנגד לוי מציין "הרמה הגבוהה שנרשמת במחיר הסחורות החקלאיות ממשיכה להוות קרקע נוחה להמשך עלייה במחירי האשלג, אולם העלייה החדה בסטיות התקן ופעילות הספקולנטים הערה, מעלים בנו את החשש למימוש אפשרי בגזרה זו, כאשר בד"כ מימוש לאחר גל עליות חדות אינו מסתיים ב"נחיתה רכה".
- 3.לידר חברה לא אמינה 24/05/2011 21:06הגב לתגובה זוכיל ב 70 הוא לא הצליח להעריך נכון כי כיל ירדה מאז המלצתו כאשר בשיא היתה 80 חברה לא אמינה אז אם הם יצליחו להוריד את מחיר המניה ב 5% אקנה בכל כספי
- 2.ממשלה זדונית 24/05/2011 21:03הגב לתגובה זוליפול בסוף כיל תמכר לסינים בעקבות מכתשים אגן וזה בטוח יקרה פעם. אין טבע אין כיל אין בזן אין כלום
- 1.מה 24/05/2011 17:50הגב לתגובה זועלות השיקום תתחלק בין שלושה גורמים ולא תיפול רק על כיל (עדיין לא סוכם סופית) עלות השיקום תתפרס על פני שני עשורים לפחות...... אז למה צריך לקפוץ היום ולהחליט על שינוי בחברה??? זו חברה שתמשיך לצמוח ולהרוויח, החברה מרוויחה גם מהיצור באירופה והעתיד צפוי להיות טוב אהה וזו חברת דיוודנד
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
