א. דורי חוזרת להרוויח: רשמה הרבעון רווח נקי של 74 מיליון שקל
חברת א.דורי (דורי קבוצה) מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של של 74 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 10 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החברה הכירה הרבעון ברווחי ייזום והשבחה בגין פרויקט דוראד - רווח של כ- 50 מיליון שקל בגין דמי ייזום מהפרויקט ורווח של 60 מיליון שקל בגין הקצאת מניות בדורי אנרגיה לאלומיי אנרגיה ירוקה.
בחודש אפריל 2011 הושלם הליך ה- BMBY (מנגנון רכישה ומכירה הקבוע בהסכם בעלי המניות) בין בעלי המניות בחברת אכד בניין אשר מחזיקה בדבוקת השליטה בחברה (73.8%). החל ממועד זה, חברת גזית גלוב מחזיקה באכד בניין בשיעור של 100%.
ההכנסות ממכירות, עבודות והשכרה הסתכמו בכ- 345 מיליון שקל לעומת כ- 308 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 12% לעומת אשתקד. יצוין כי במהלך התקופה רשמה החברה הכנסה אחרת בגובה של כ- 106 מיליון שקל אשר נובעת כאמור מהשלמת העסקה להקצאת 40% ממניות דורי אנרגיה לאלומיי אנרגיה ירוקה. בנוסף, עם השלמת התנאים המוקדמים למשיכה ראשונה של כספים על פי הסכמי המימון של דוראד שולמו לחברה 49.4 מיליון שקל על פי הסכם הייזום שבין החברה לדוראד.
החברה נמצאת בתהליך שיווק והקמה של 348 יחידות דיור בארץ, מתוכן נחתמו חוזים למכירת 138 יחידות דיור בתמורה צפויה של 184 מיליון שקל וברווח גולמי צפוי של כ- 48 מיליון שקל. בפולין,חברת הבת Ronson Europeנמצאת בתהליך שיווק והקמה של 818 יחידות דיור מתוכן נחתמו חוזים למכירת 203 יחידות דיור בתמורה צפויה של כ- 152 מיליון שקל וברווח גולמי צפוי של כ- 40 מיליון שקל.
רונן אשכנזי, מנכ"ל החברה מסר: "אנו שמחים לראות כי הערכותינו הראשוניות בדבר יכולותיה היזמיות של החברה בארץ ובפולין, יכולות הבניה בארץ והפעילות בתחום האנרגיה באות לידי ביטוי בתוצאות הרבעון וכי כל תחומי הפעילות של החברה צומחים ומרוויחים. אנו רואים פוטנציאל גדול בחברה ומאמינים כי הניסיון ויכולות הניהול שאנו מביאים, בשילוב עם הפעילות הנוכחית של החברה, יאפשרו לנו לייצר ערך ולהשביח את שווי החברה לטובת כל בעלי המניות".
- 4.מיכל 22/05/2011 17:02הגב לתגובה זוהחברה עברה מהפסד לרווח ומהווה חברה שמחזיקה בחברת בת שתהווה מתחרה ישירה של חברת החשמל לדעתי צפוי אפסייד של 50 אחוז בעתיד בתרחיש שמרני
- 3.יוסי 22/05/2011 15:54הגב לתגובה זוזה אומר שהם הפסידו הפסד תפעולי של 36 מ' ש" ח.
- 2.ש.ק. 22/05/2011 15:48הגב לתגובה זואחרי סילוק הלוזר הסדרתי ׁ(לא לעצמו אלא,לבעלי המניות האחרים ) ומעבר החברה לרווח,הגיע הזמן למחוק את שם החברה ,לשם חדש
- 1.מאיר 22/05/2011 14:50הגב לתגובה זוחזקים !!! לקנות את המניה ומהר דורי קבוצה הולכים להוות תחליף לחברת חשמל
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
