קצת נחת ללבייב: זינוק של 30% ברווח הנקי של אפריקה נכסים ל-19.2 מיליון שקל

הכנסות החברה מהשכרת והפעלת נכסים הרבעון הסתכמו בכ- 76.4 מיליון שקל, לעומת 79.5 מיליון שקל אשתקד
לירן סהר | (6)

חברת אפריקה נכסים, מקבוצת אפריקה ישראל, מסכמת את הרבעון הראשון של השנה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של 19.2 מיליון שקל, לעומת רווח בסך 14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הכנסות החברה ברבעון הראשון 2011 מהשכרת והפעלת נכסים הסתכמו בכ- 76.4 מיליון שקל, בהשוואה ל- 79.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי, הירידה בהכנסות מהשכרת והפעלת נכסים נבעה בעיקר מהשינוי בשער האירו. הכנסות מעסקאות בניה ומקרקעין הסתכמו בכ- 23.2 מיליוני שקל בהשוואה ל- 61.1 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של החברה הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2011 לסך של כ- 59.3 מיליון שקל לעומת 52.3 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד 171.1 מיליון שקל בשנת 2010, עליה של כ-13.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

החברה השלימה בהצלחה, במהלך הרבעון, הנפקת אג"ח בהיקף של 150 מיליון שקל המהווה את גיוס החוב הראשון אותו ביצעה קבוצת אפריקה ישראל מאז השלמת ההסדר. בנוסף, השלימה החברה בימים האחרונים החלפה של אגרות חוב ותיקות שלה במח"מ קצר יחסית באגרות חוב למח"מ ארוך. תוך, היענות גבוה של הציבור למהלך. כתוצאה מהמהלכים הללו עלה המח"מ הממוצע של אגרות החוב של החברה משנתיים ביום 31.12.10 ל- 3.82 שנים כיום.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלי 18/05/2011 14:26
    הגב לתגובה זו
    אפריקה לא רעה צריכה לפרוץ שער 3000. אולימפיה מנית זבל שמרסקת משקיעים וביולייט לפי הגרף איתות קניה מידי לעליות חזקות.
  • 5.
    חני 18/05/2011 13:36
    הגב לתגובה זו
    גם כך המניה עלתה יפה מאד עד כה. תחשבו לבד בכמה אחוזים!!
  • 4.
    כושי סמבו צודק (ל"ת)
    לבן ממבו 18/05/2011 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כושי סמבו 18/05/2011 12:16
    הגב לתגובה זו
    המניה נגעה בתחתית. יותר היא לא תרד-לא ייתנו לה. שימו לב! מכאן היא רק עולה!
  • 2.
    אפריקה 18/05/2011 11:34
    הגב לתגובה זו
    אפריקה נכסים 20 מיליון אפריקה תעשיות 20 מיליון דניה סיבוס 22 מיליון אפי פיתוח 25 מיליון דולר ההפסד מפדיון מוקדם של כה נרשם כבר בדוח הקודם אין תשלומי ריבית על אג" ח הרבעון הזה ותבינו איזה דו" ח זה הולך להיות
  • 1.
    אבי 18/05/2011 11:10
    הגב לתגובה זו
    קניה חזקה !!!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.