דוחות

הבוננזה של תעוזה: השקיעה בנובה 410 אלף דולר ששווים היום 5.9 מיליון דולר

קרן ההון סיכון מסכמת רבעון חיובי נוסף עם רווח של 317 אלף דולר. מאז אפריל מימשה החברה מניות של נובה בהיקף של מיליון דולר אשר שווים כיום כ-5.7 מיליון דולר
תומר קורנפלד | (2)

קרן ההון סיכון תעוזה פרסמה היום (ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2011. את הרבעון שחלף חתמה תעוזה עם רווח של 317 אלף דולר, כאשר לשורה החיובת תרמה עלייה של 775 אלף דולר בשווי ההוגן של החברות המוחזקות.

חברת תעוזה השקיע עד כה ב-20 חברות סכום כולל של 44 מיליון דולר ומימשה השקעתה ב-11 חברות. הנכס המרכזי של תעוזה הינה השקעתה בחברת נובה הדואלית שזינקה בחדות בשנתיים האחרונות.

נכון לסוף מארס החזיקה תעוזה ב-604.7 אלף מניות סחירות של נובה בהיקף של 5.9 מיליון דולר, אותם היא מתכננת לממש בשנה הקרובה. עלות ההשקעה באותן מניות הסתכמה ב-410 אלף דולר בלבד.

מאז תחילת אפריל מכרה תעוזה 100,000 מניות של נובה בהיקף כספי של 1.08 מיליון דולר, כך שנכון להיום מחזיקה החברה ב-504 אלף מניות של נובה ששוויים נאמד ב-5.7 מיליון דולר.

מניותיה של חברת תעוזה נסחרות בבורסה בתל אביב לפי שווי של 65 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה נאמד ב-125 מיליון שקל. בקרן ההון סיכון חילקו למשקיעים 7 מיליון שקל דיבידנד ובנוסף אימצה החברה תוכנית לרכישה עצמית של מניות.

אבי קרבס מנכ"ל תעוזה: "אנו מסכמים את הרבעון הראשון לשנת 2011 וממשיכים להציג רווחיות הנובעת ממימוש האסטרטגיה שהתווינו. בכוונתנו לממש השקעות בשלות תוך יצירת ערך לחברה, במקביל, נמשיך להשקיע בחברות חדשות וכן בחברות הפורטפוליו שלנו לצד ביצוע רכישה עצמית של מניות מתוך אמון ביכולות של החברות לזהות הזדמנויות עסקיות תוך הצפת ערך למשקיעים".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יקי 18/05/2011 11:25
    הגב לתגובה זו
    תיפתחו את הגרף של המניה 3 שנים אחורה ותיראו שהניר נחתך בלמעלה מרבע ! היכן בדיוק הבוננזה למחזיקים בניר שטוחנים את השקעתם ? מי בדיוק נהנה מלבד מנהלי הקרן ?.......
  • 1.
    סחטני דמי ניהול ושכר גבוה (ל"ת)
    אנליסט 18/05/2011 10:41
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.