הבלדה לטעויות האולטימטיביות וכיצד להימנע מהן

אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizortal, סוקר את הטעויות הנפוצות בקרב משקיעי שוק ההון ואף מביא להן פתרון
אייל גורביץ | (12)

תשאל את השאלה והתשובה שתקבל תהיה: "בלי סוף". והכוונה היא לסוגי הטעויות שאפשר לעשות במסחר בניירות ערך. המהדרין, אלה שכבר ניכוו פה ושם, יאמרו לך שלכל טעות יש המון ווריאציות. אחרים יצטטו פתגמים עתיקי יומין כגון: "טעות לעולם חוזרת", אלא שלמיטב הבנתי ישנן רק שתי טעויות אותן אפשר לבצע. על מנת להתמודד איתן, מן החובה שאחרי כל הפסד תסווג הטעות לכאן או לכאן וזאת כדי להימנע ממנה בעתיד.

הטעות הראשונה נקראת הטעות הסטטיסטית ולה מספר מאפיינים: ראשית היא מוטמעת בשיטה, שנית בלתי אפשרי לחסלה ושלישית - היא לא תהיה זו שתהרוס לך את ההון העצמי. פירושה של הטעות הסטטיסטית היא פעולה שהתבצעה לפי כל הכללים אך כשלה. למשל, רכשת מניה בדיוק בנקודה הנכונה ולפי כל הסימנים המוסכמים. אלא שלאחר הרכישה משהו השתבש והמניה, מעשה שטן, פנתה נגדך במצח נחושה. למזלך היה שם סטופ שמנע את הבושה. מהטעות הסטטיסטית יש להתעלם, להניח אותה מאחור ולהמשיך הלאה. היא תפקוד אותך ולעיתים לא מעט. אין מה לעשות, השווקים לא פשוטים ומרכיב אי הוודאות אינו נמוך כלל ועיקר. אין טעם להתעמק בה ואין שום תועלת בהלקאה עצמית, בטח שלא במצב רוח עגמומי.

הטעות השנייה היא הטעות המנטאלית - וזו הטעות עליה משלמים כולם ביוקר רב. תיקים מופסדים שנראים כעזבונות, הפסדים מצטברים לאורך זמן, תשואות שליליות עקביות ושאר מריעין בישין וסתם חולרות, כל אלה הן נחלתה הבלעדית של הטעות המנטאלית. מקור טעות זו היא ברגש הפחד או החמדנות. רכשת לא בנקודה הנכונה, רכשת כאשר לא היה עדיין אישור, לא שמת סטופ, כן שמת סטופ אך לא מכרת, קנית כמות גדולה מהמתוכנן, סחרת נגד מגמה וכו'....הן דוגמאות לטעות המנטאלית.

את הטעות המנטאלית אי אפשר לחסל לחלוטין. בסופו של דבר איננו רובוטים, כולנו בני אדם. מי יותר ומי פחות. עם זאת יש לעשות מאמצי על כדי למזערה למינימום האפשרי. זו הטעות עליה משלמים ביוקר. לא בצ'קים דחויים או חוזרים. לא בכרטיס אשראי שפג תוקפו ולא בשטרות כסף שיצאו מהמחזור. במזומן ומהר. מה שנקרא "ביד ומיד".

אז איך מטפלים בה?

כל הפסד מחייב הפוגה קצרה במסחר. ראשית נערכת בחינה חוזרת של הפרמטרים שהובילו לקבלת ההחלטה. מההתחלה ועד הסוף. דף נייר עליו ירשם תהליך קבלת ההחלטות יסייע להגיע למסקנה אודות סוג הטעות. משאותרה וסווגה, יש לרשמה על נייר ולתלות אותה סמוך למסך. לפני כל עסקה יש להביט בסוגי הטעויות שביצעת, לשנן אותן ולבדוק שאינך חוזר על אותה הטעות פעם נוספת. משום שאם לא נתמודד עם טעויות העבר, יהיה עלינו להתמודד איתן שוב בעתיד.

**כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    היי טק 04/05/2011 12:35
    הגב לתגובה זו
    למשל אני מאמין ב ITGI כל עוד החברה במגמת התקדמות שווה לי להחזיק בה כנ" ל לגבי פרוטליקס שגם עליה אני מופסד. במניות כאלו אתה יכול לשחק טכנית אבל זה דורש מעקב צמוד מאוד
  • 8.
    חזי החזיר הפיננסי 04/05/2011 10:43
    הגב לתגובה זו
    תכף תאמר לנו שהשמיים כחולים והשמש צהובה...
  • אמיר 04/05/2011 22:04
    הגב לתגובה זו
    חשבתי הפוך
  • 7.
    תעלה- אני רוצה טור ! (ל"ת)
    הבורסה תרד ואחר כך 03/05/2011 20:47
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ביוטכנולוג 03/05/2011 11:41
    הגב לתגובה זו
    אני קורא אותך הרבה לפעמים אתה מעניין ולפעמים פחות אבל פעם ראשונה אני קורא משהו שאתה באמת צודק במאה אחוז לכתוב מה הטעויות שלך וללמוד מהן..ישר כח אייל מקווה שתיישם את מה שכתבת (כנ" ל שאר המשקיעם)
  • 5.
    משקיע קטן 03/05/2011 11:29
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה אייל גוביץ מומלץ לכל המשקעים לקרוא ולשנן וללמוד מטעיות העבר
  • 4.
    bob 03/05/2011 11:13
    הגב לתגובה זו
    נכון!! הכל מתחיל בראש.. בעסק הזה אפשר להאשים רק את עצמחה
  • 3.
    מתי דוחות פריגו? באיזה שעה? (ל"ת)
    אלי 03/05/2011 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לאייל גורביץ 03/05/2011 10:22
    הגב לתגובה זו
    עבר כבר מעל שבוע מאז הכתבה שאותה אני שומר טוב טוב . בכתבה הזו ניתחת למה רציו צריכה להגיע לשער 35. אני מושקע חזק ברציו ולא הוצאתי אגורה אני מושקע טווח ארוך כי היא תהיה הרבה מעל ה 100 בעתיד. בכל אופן מה דעתך לצאת בכתבה בה אתה מפרסם את כל הניתוחים בהם טעית? כי לזרוק משהו ורק אם פגעת אתה מתגאה בו זה לא נחשב.
  • סוחר מט" ח 03/05/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
    גם אם נעשתה טעות בניתוח סוחרמשקיע חייבים להיות גמישים מספיק ולשנות את הדעה כשהמצב מחייב.לא בדקתי את כל הניתוחים של אייל אבל לדעתי אם תיקח את כל הניתוחים שהתבררו כטעות ואת כל הניתוחים שהיו נכונים ,אתה תראה שעם תוכנית מסחר מסודרת ,ניהול נכון של ההון ומשמעת השורה התחתונה היתה יוצאת חיובית.תזכור שהמטרה בסופו של דבר היא תוחלת חיובית לאורך שנים .
  • המתמחה 03/05/2011 12:21
    הגב לתגובה זו
    כרגע אכן המגמה היא לכיוון שער 36 וזה שאתה חושב שהיא תגיע לשער 100 זה מאוד נחמד אבל הוא בניגוד אלייך נתן נימוקים מאוד טובים ,בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה והלוואי שהיא תגיע לשער 100 ולא ל36
  • 1.
    משקיע 03/05/2011 08:35
    הגב לתגובה זו
    אתה מופסד. תמשיך לתזמן את השוק ולהתעסק בציורים שלך. הציורים שלך הם הסיבה להפסדים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי