חברות הסלולר חוטפות: "הכתובת הייתה על הקיר, הדיבידנד צפוי להיפגע"

חיים ישראל ממריל לינץ' מגיב לתחרות בשוק התקשורת. לדבריו: "קשה להצדיק הרבה מאוד חברות סלולר בישראל". סלקום צונחת ב-4.3% ופרטנר מאבדת 2.8%

ביום שאחרי המכרז הסלולר הגדול, חברות הסלולר הגדולות נחבטות במסחר בתל אביב. מניית פרטנר יורדת ב-2.8% ומניית סלקום צונחת ב-4.3% ברקע לחששות המשקיעים כי התחרות בשוק התקשורת תגבר ורווחי החברות יפגעו.

אתמול כזכור, חברת מירס שבשליטת פטריק דרהי וחברת אקספון 018 שבשליטת חזי בצלאל הסכימו לשלם למעלה מ-700 מיליון שקל עבור הזכות לקבל תדרים בשוק הסלולר. למעשה, חברות יוכלו לספק לציבור תשתית סלולר ויתחרו ישירות בחברות הסלולר הגדולות.

בולטת היום במסחר מניית אקספון שזינקה בפתיחה בכ-8% בטעות לאחר שהסוחרים חשבו כי החברה הבורסאית היא זו שזכתה במכרז. מלבד השם הדומה אין לחברת אקספון הציבורית דבר במשותף עם החברה שזכתה במכרז מאחר ולפני כשנה מכרה את פעילות זו והיא פועלת בשוק האמריקני בלבד.

טעות דומה התרחשה גם אתמול במסחר. אקספון זינקה במהלך המסחר ביותר מ-14%, אך לאחר הפרסום ב-Bizportal כי החברה אינה קשורה נמחקו העליות במניה.

חברת הוט של פטריק דרהי, המחזיקה במירס שזכתה במכרז, נסחרת היום ביציבות אחרי שאתמול זינקה ב-5.6%. המשקיעים מעריכים כי זכייתה של הוט במכרז הסלולר יוביל בעתיד למיזוג בין חברת הכבלים הוט לבין מירס - דבר אשר ייצור קבוצת תקשורת המתחרה בבזק.

חיים ישראל: "הכתובת הייתה על הקיר, הדיבידנד צפוי להיפגע"

"התחרות בשוק הסלולר תגבר, אך קשה להצדיק הרבה מאוד חברות סלולר בשוק המקומי", כך אומר חיים ישראל מנהל המחקר של הטלקום והשווקים המתעוררים במריל לינץ' בשיחה עם Bizportal. "לדבריו: "אם ברוסיה יש 4 חברות ששולטות ב-96% מהשוק, אני לא רואה איך ישראל מוציאה תזרימית מקום לעוד חברות".

מריל לינץ' נמצא כיום עם המלצה 'ניטרלית' על סלקום והמלצת 'מכירה' לפרטנר. לדבריו: "הכתובת הייתה על הקיר. היום המניות חוטפות אבל היה ברור שיהיה מכרז ושהחברות יפגעו".

ישראל הוסיף כי "מבחינת שוק ההון האפסייד הכמעט בלעדי להשקיע בחברות תקשורת הוא הדיבידנד והוא הולך להיפגע. לדעתי זה יקרה כבר לקראת סוף השנה ואנחנו נראה יותר ויותר תחרות לפני ההשקה".

ישראל ציין עוד כי הדבר אשר עשוי למתן את הפגיעה בחברות הסלולר ואינו קיים במודלים של האנליסטים הוא ההכנסות מהשכרת אנטנות קיימות למפעילים החדשים. החברות החדשות מחויבות לפרוש כ-3,000 אנטנות כל אחת ולדבריו הציבור והלחץ התקשורתי לא יתנו יד לכך. שיתוף פעולה בין אנטנות קיימות אשר הציבו כבר אנטנות קיימות עשוי למתן את הפגיעה מאחר ולמעשה ישכירו אותן למפעילות הסלולר החדשות.

אורי ליכט: "להפחית אחזקות בסלולר"

"אני חושב שכדאי להפחית אחזקות בחברות הסלולר", אמר בתגובה אורי ליכט, מנהל המחקר בבית ההשקעות IBI, שמעריך את השפעת כניסת השחקנים החדשים למגרש הסלולר צפוייה להיות משמעותית במיוחד. "אנו מעריכים כי 2011 וגם 2012 יתאפיינו בהוצאות גבוהות על שימור לקוחות בירידה בהכנסה הממוצעת למשתמש ושחיקה במחיר לדקת שיחה", הוסיף ליכט, "נראה שינוי דרמטי בשיטת התמחור של המנויים ואת החברות דוחפות לשיווק של חבילת שירותים".

באשר לזוכות במכרז, ליכט מציין כי הסכומים הגבוהים ששילמו שתי החברות מעידות על הפוטנציאל הרב שהן רואות בשוק וכי ההוצאה הגדולה תהווה תמריץ להגדלת התחרותיות.

ליכט מציין כי הוא רואה את הוט עומדת בפני הפיכה לקבוצת תקשורת כוללת, בעוד שהעתיד של אקספון פחות ברור בשעה זו. "אנו מעריכים שאקספון יהפוך לשחקן של מחיר, אך קשה לנו לראות עדיין כדאיות כלכלית אמיתית להפעלתו - לא נופתע עם בבוא היום הוא יתאחד עם אחת המפעילות הקיימות הוא ינסה לאגד לתוכו את המפעילים הוירטואלים שעשויים לקום, אך חזון זה עדיין רחוק".

ערן יעקובי: "התנהלות משרד התקשורת שערוריתית"

ערן יעקובי, סמנכ"ל מחקר בדש ברוקראז' מציין כי התנהלות משרד התקשורת שערוריתית. לדבריו: "עדיף למדינה היה לעשות מכרז הפוך כאשר הזוכה היא זו המבטיחה מחיר תקרה לדקת שיחה ולמגה של דאטה שהוא הנמוך ביותר".

יעקובי הוסיף כי ". כדי לעשות מכרז כזה צריך להסדיר מראש את מחיר הנדידה הפנים ארצית ואת סוגיית בניית האנטנות - זה כבר להקדים את המאוחר עבור המשרד הרוצה להכריז על הגברת התחרות".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דנקנר, אל תסבך את דסק" ש עם מעריב. (ל"ת)
    אריק a כלכלן 12/04/2011 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיע 12/04/2011 12:25
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שאין קשר למניית אקספון אבל מי ממשיך ברכישות?כ" כ הרבה טועים?
  • 6.
    לדעתי היא בצלילה 12/04/2011 12:22
    הגב לתגובה זו
    גם בגלל שירות גרוע וגם בגלל החובות העצומים
  • 5.
    בר 12/04/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    כול הכרישים השורטיסטים סחתיין.
  • 4.
    נסווקס... (ל"ת)
    יוני 12/04/2011 11:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    א.ב.ג. 12/04/2011 11:23
    הגב לתגובה זו
    לאקספון יש עוד דרך ארוכה לוכיח את עצמה ולהציג תוצאות טובות. הירידון בחברות הסלולר, הן הלם ראשוני... בעיני יהיה תיקון כלפי מעלה
  • z 12/04/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    הוט מפחידים בפרוסומות וגם בחיים. כל יום מתנתק לי הטלפון שלהם. אז הם רוצים סלולר? משרד התקשורת לא בכיוון הנכון.
  • 2.
    דורון 12/04/2011 11:00
    הגב לתגובה זו
    במכרז.מה לא מוצדק בכך???
  • 1.
    לכתב יונתן-אקספון 12/04/2011 10:44
    הגב לתגובה זו
    הרי פעילות הסלולר תמוזג לחב' הציבורית ולך תלמד משמעויות מרחיקות לכת אלו! אז האם אתה מתחיל להבין שכן יש סיבה
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי