הכוח עובר לרוכשי הדירות: קבלנים יפצו בגין איחור מסירה ויתקנו גם אחרי 20 שנה
הכנסת קיבלה היום (ד') את התיקון לחוק המכר דירות, שמשמעותו מספר בשורות צרכניות חשובות לטובת ציבור רוכשי הדירות, ביניהן הטלת נטל ההוכחה על ליקויים יסודיים במבנה על הקבלנים למשך 20 שנה, פיצוי קבוע מראש על איחור במסירת הדירה לרוכשים וחובה לרישום דירה בטאבו תוך מועדים הקבועים בחוק.
לפי התיקון, אמת המידה הרלבנטית לאחריות המוכר תהיה מעתה משך הזמן שחלף מעת מסירת הדירה ולא זהות הקונה. האחריות היא לדירה, דהיינו, גם אם רוכש הדירה מכר אותה לרוכש אחר - למשך כל תקופת הבדק. תקופת הבדק נעה בין שנה ל-7 שנים בהתאם לקבוע לחוק. כך למשל תקופת הבדק לכשלים ונזילות במערכות הצנרת והביוב עומדת על 4 שנים מיום מסירת הדירה, תקופת הבדק על התנתקות או התפוררות של חיפויי הבניין- 7 שנים, לליקויים בריצוף, מסגרות ונגרות שנתיים ולסדקים- 5 שנים. לרוכש הדירה תינתן אפשרות לתקן בעצמו ליקויים, על חשבון המוכר, במקרה בו לא עלה בידי המוכר לתקן את אותם ליקויים במשך שנתיים, או במשך זמן סביר כאשר מדובר בתיקון דחוף.
זאת ועוד, תוגבל התקופה שבה אחראי המוכר ביחס לאי-התאמה יסודית בדירה, כך שב-20 השנים שממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, יהיה המוכר אחראי זולת אם הוכיח כי הקונה גרם לאי-ההתאמה היסודית, ואילו רק לאחר תקופה זו יהיה על הקונה להוכיח כי המוכר אחראי להתגלותה של אי-התאמה יסודית.
עוד נקבע בתיקון כי איחור במסירת הדירה שיעלה על שישים ימים מהמועד המוסכם יזכה את הקונה, ללא הוכחת נזק, בפיצוי, החל מתחילת תקופת האיחור כלומר, מהיום הראשון לאיחור. המוכר יצטרך לממן שכר דירה לרוכש בסכום השווה לחודש וחצי של שכר דירה לדירה דומה באזור, החל מהיום הקבוע בחוזה למסירת הדירה ועד למסירת הדירה בפועל.
החוק מוסיף הוראה המחייבת מוכר דירה לנקוט בכל האמצעים לרישום פרצלציה (איחוד וחלוקה) בהקדם האפשרי, והקובעת תקופות נקובות לרישום זכויות: שנה לרישום בית משותף ושישה חודשים לרישום זכויות המשתכן. כך מבטיחים את זכויות רוכש דירה, בשיפור ניכר מהמקובל היום. במידה ולא יעמוד בתקופות הקבועות בחוק, יחויב המוכר בקנס הקבוע בחוק.
- 3.רוברטו 30/03/2011 16:38הגב לתגובה זוממתי תקף החוק? האם חל מעכשיו והלאה או גם על כאלה שרכשו לפני שנתיים ועדיין לא קבלו את הדירה?
- 2.קנס ממש מגוחך, יהיה שווה להם לשלם קנס (ל"ת)אייל 30/03/2011 16:22הגב לתגובה זו
- 1.ירון 30/03/2011 16:16הגב לתגובה זוממתי התיקון תקף?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
