הענישו יותר מדי: ביוסל נסחרת בדיסקאונט של 37% מול מניית פרוטליקס
ירידות השערים החריפות שרשמה מניית פרוטליקס מתחילת 2011 משכה באופן טבעי כלפי מטה גם את חברת ביוסל המחזיקה בכ-17% ממניותיה. עם זאת, מבדיקת Bizportal עולה כי ככל הנראה המשקיעים הענישו את חברת האחזקות יתר על המידה ובין שתי החברות נפתח דיסקאונט של 37%.
הנכס היחידי של חברת ביוסל הוא אחזקותיה בחברת פרוטליקס. משקיעי ביוסל הענישו (ובצדק) את מניית החברה ברקע לדחיית האישור הסופי ממינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לשווק את תרופת הגושה, אולם חישוב פשוט מעלה כי בין שתי המניות נפתח דיסקאונט גדול ומשמעותי.
נכון לרגעים אלו נסחרת מניית ביוסל לפי שווי של כ-190 מיליון שקל בעוד ששוי אחזקותיה בחברת פרוטליקס יחד עם קופת המזומנים שלה (ע"פ הדוחות לשנת 2010 שפורסמו בסוף השבוע) נסחרות לפי שווי של 260 מיליון שקלים. חישוב זה משקלל בתוכו גם את המסים אותם הייתה צריכה ביוסל לשלם אילו הייתה מוכרת את אחזקותיה בפרוטליקס כעת.
חברת ביוסל מחזיקה ב-14.47 מיליון מניות של חברת פרוטליקס. בהתבסס על מחיר השוק הנוכחי (22.35 שקלים) שווי האחזקה נאמד ב-323 מיליון שקלים. עם זאת, סכום זה אינו משקלל בתוכו את המס הגדול שביוסל רושמת בדו"חותיה כהתחייבות. מאחר ובחברת פרוטליקס הושקעו על ידי ביוסל 13.4 מיליון שקל בלבד - שיעור המס הנדחה נכון להיום עומד על כ-68 מיליון שקל (שיעור מס של 22%).
במקרה שכזה השווי של האחזקה בפרוטליקס עומד על 255 מיליון שקלים ויחד עם קופת המזומנים של החברה הכוללת כארבעה מיליון שקלים, השווי של ביוסל צפוי לעמוד על כ-260 מיליון שקל. מאחר וביוסל נסחרת לפי 190 מיליון שקל, בין החברות נפתח פער של 37%.
- 13.הקרח 30/03/2011 17:49הגב לתגובה זורבותי ההיסטוריה חוזרת יום אחד אתם למעלה יום אחד אתם למטה היום אתם למטה
- 12.הנה זה שמבין 27/03/2011 23:24הגב לתגובה זולמה לדבר על ביוסל בדיסקאונט, כאשר מרתון המשקיעה גם היא בפרוטליקס, נסחרת בדיסקאונט של (בדוק!) כ 50%????
- 11.חבל שביזפורטל כותבים מתוך פוזיציה לא לעניין (ל"ת)אורן 27/03/2011 22:17הגב לתגובה זו
- 10.לחלח 27/03/2011 17:08הגב לתגובה זוהיום התקיימה פגישת משקיעים ישראליים במשרדי החברה.הפגישה היתה מוצלחת מאד וכנראה זה המקור לעליות בערך המניה.
- 9.אלון פיאדה 27/03/2011 15:53הגב לתגובה זובדיקה של הביצועים של שתי המניות לכל תקופה שהיא (10 ימים, חודש, שלושה חודשים, מתחילת שנה, שנה אחורה וזמן מקסימלי) מעלים בדיוק את אותה תוצאה, המניות של שתי החברות התנהגו באורך זהה עם הפרשים קטנים ביותר. אז נכון שיש " דיסקאונט" ביחס לערך, אך הדבר תמיד היה באותם נפחים, כלומר זה לא נגרם בגלל הירידות החדות במנייה של ביוסל לעומת הירידות במניית פרוטליקס - הירידות זהות. מיכאן ניתן להסיק כי התמחור תמיד היה בחסר - ויש לקחת את זה בחשבון, במיוחד לאור כך שמדובר בהחזקה בודדת, של חברה ללא הון עצמי ע" י חברה שגובה דמי ניהול ועוד משלמת משכורות מהרווח... חבל שאנשים לא יודעים להיסתכל על נתונים כמו שהם...
- אביב 27/03/2011 16:16הגב לתגובה זואתה כותב שטויות, תסתכל על אוגוסט 2010 פרוטליקס היתה 7.5 דולר וביוסל 55 שקל... פרוטליקס ירדה מאז 18 טחוז וביוסל47 אחוז
- אלון פיאדה 27/03/2011 16:53מיכוון שאינני יכול להעלות ולהתייחס לנתונים כאן (לא בכתב ולא בגרפים) אבקש להפנות אתכם לנתונים כפי שפירסמתי כאן - http://www.s-maof.com/Forum/viewtopic.php?f=84
- אלון פיאדה 27/03/2011 16:51הנתונים שאתה מציג אינם נכונים, אם כבר התמונה הפוכה. אינני יכול לחלוק כאן סיכום רציני של הנושא, אך הירידות לא רק שזהות, בטווח הזמן אליו אתה מדבר מניית פרוטליקס ירדה בשיעור גבוה יותר מזו של ביוסל! אני העלה קישור לסיכום, כולל גרפים - ואני מקווה כי יאשרו אותו, אך אם לא אני קורא לכל מי שרוצה לבחון את הנתונים - אביב - אתה מטעה בדבריך, בדוק את הנתונים!
- 8.צחי 27/03/2011 15:53הגב לתגובה זועל כל שקל שפרוטליקס תרוויח (נטו), ביוסל תשלם מס נוסף של 22%. כך שהמשקיע בביוסל יקבל פחות. יש לציין שנראה שיש גם מגן מס לירידה.
- 7.אביב 27/03/2011 15:33הגב לתגובה זומוזר,,,,אחרי הכתבה פרוטליקס עברה מעלייה של 4 אחוז לעלייה של 6 אחוז ובכלל דיברו על ביוסל...
- אלישע 27/03/2011 15:50הגב לתגובה זוזבל של חברות הביומד,מנוולים הענישו רמאים כל המניות הזבלים האלה שחטו אותם,להעניש זה מילה יפה,אין אמונה בכל המניות הללו גוזלי כספי הציבור נקודה
- 6.דקל 27/03/2011 14:45הגב לתגובה זוגם רשום בדחות שהמנכ" ל משך 320,000 ש" ח במהלך 2010. בהחלט מגיע לו על ניהול מדהים!! מהלכיו האסטרטגים נרשמו בדפי ההיסטוריה.
- 5.ארגמן 27/03/2011 14:43הגב לתגובה זובסך הכל יש לציין אילו הם גיבוב של דיבוריםבעלמה,ואולי כוונה של משיקעים בעלי אינטרס שכולם נועדו למטרת רווח.וחבל שאילו הכותבים נופלים ברשת בעלי אינטרסים.
- 4.יר 27/03/2011 14:38הגב לתגובה זותחלקו למשקיעים את המניות
- 3.ושלא יעבדו עליכם 27/03/2011 14:33הגב לתגובה זוחשבונכם !!! ותחשבו על זה
- כתבה למען בעלי החברה לא טובת המשקיעים (ל"ת)בלון ניסויי 27/03/2011 17:08הגב לתגובה זו
- 2.ברנרד 27/03/2011 14:24הגב לתגובה זוכמעט שנה אני כותב על כך,שעדיפה כרגע אחזקה במניות ביוסל על פני פרוטליקס למי שמאמין בחברה.
- 1.האם מניה יורדת כך סתם ? מה דעתך ? (ל"ת)חושב 27/03/2011 14:21הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
