השלכות האסון ביפן: תפוקת ייצור הרכבים ברחבי העולם תרד ב-600 אלף עוד החודש

ההערכות המוקדמות: כבר בתחילת אפריל יורגש מחסור בחלקי חילוף. מי המנייה הישראלית שתושפע מהמתרחש במפעלים?
סתיו שירייב | (3)

תפוקת ייצור הרכבים ברחבי העולם תרד ב-600 אלף עד לסוף החודש הנוכחי עקב הפגיעה בקווי הייצור והשבתת העבודה אצל ספקי החלקים המובילים וכל זאת בעקבות רעידת האדמה ביפן.

לדברי מייקל רובינט, סגן נשיא של IHS אוטו מוטיב במסצ'וסטס, עד כה מסתכם הנזק ב-320,000 כלי רכב (נכון ל-24 למרץ), והייצור במפעלים בצפון אמריקה ייפגע כשבתחילת אפריל יתחיל להיות מורגש המחסור בחלקי החילוף. "גל ההשבתות הבא יגיע כשמאגר החלקים הקיימים ייגמר", אמר אמש (ו') רובינט, "קצב אובדן הייצור יאיץ כשיצטרפו המפעלים בצפון אמריקה".

יצרניות רכב רבות הודיעו על אובדן תפוקה משמעותי במפעלים. למשל, טיוטה, יצרנית הרכב הגדולה בעולם דיווחה על אובדן של כ-140 אלף כלי רכב והודיעה כי כבר באפריל צפויות הפרעות בתהליך הייצור גם באזורים אחרים בעולם, מחוץ ליפן, לאור המחסור המורגש באספקת חלקים שונים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חוזה לך ברח 27/03/2011 02:04
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכאב והאהדה, האסון ביפן והשיתוק המלא או החלקי של החברות שמייצרות רכבים וחלקי חילוף, שם ובאסיה בכלל שיימשך לא מעט זמן , זאת הזדמנות פז לחברות אמריקאיות כמו פורד וג' נרל מוטורס ואירופאיות כמו ב. אם. ווה. פגו' ואחרות, למלא את החלל שנוצר עכשיו. באר" הב מניית פורד התחילה לעלות חזק ביומיים האחרונים בוול סטריט. אפילו המנייה של ג' נרל מוטורס שתלוייה בחלפים מיפן. אני מתפלא שהאנליסטים בארץ לא שמו לב להזדמנות הנרקמת עכשיו. יחד עם זאת אני מאחל ליפנים שיתאוששו כמה שיותר מהר ושהפצעים יגלידו . איזה עם סמפאטי.
  • 2.
    עולה חדש מחבש 26/03/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    הרכב ביפן נפגעו, איך זה ישפיע לרעה על יצרני הרכב באירופה, ארה" ב וקוריאה? לא ההפך? הם ייצרו יותר מכוניות כדי להשלים את החסר במכוניות יפניות.
  • 1.
    z 26/03/2011 12:31
    הגב לתגובה זו
    הכתבות האחרונות שלך מצוינות
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.