פיילוט באשדוד: ועדי בתים מקימים צוותי חילוץ להתמודדות עם אסונות טבע

רעידת האדמה ביפן יחד עם השריפה בכרמל גורמת לאזרח הקטן לקחת את גורלו בידיים. באשדוד הוחל בתהליך של פיילוט להקמת יחידות חילוץ שכונתיות
לירן סהר | (1)

רעידות האדמה האחרונות ביפן ובניו זילנד, יחד עם אוזלת ידה של הממשלה במיגון המבנים כנגד רעידות אדמה, שבוקרה היום בחריפות בדו"ח מבקר המדינה, מובילים את האזרח הקטן לנקוט צעדי הכנה לאסונות טבע העשויים להתרחש.

בהתאם להחלטת המחלקה לתרבות הדיור בעירית אשדוד הוחל לראשונה בתהליך של פיילוט, במסגרתו, תוקם לראשונה בישראל יחידת חילוץ אזרחית המורכבת מוועדי בתים ומתנדבים באגודה שתיקרא "צוות חילוץ שכונתי". בנוסף, מגבשת האגודה שיתוף פעולה ארצי יחד עם פיקוד העורף במסגרתו יקוימו באמצעות ועדי הבתים בכל ישוב, סדנאות להכנת תוכנית חירום משפחתית והכשרות להתמודדות במקרי חירום כמו רעידות אדמה, שריפות, ירי טילים וכו' .

בהכשרה הראשונה שהתקיימה ע"י אגף הביטחון של עיריית אשדוד, באוקטובר האחרון, נרשמה היענות של למעלה מ- 160 גברים ונשים מעל גיל 40 שרצו לדעת איך להתגונן ומה לעשות במקרה של רעידת אדמה חזקה בישראל. אסנת בן לולו מנהלת סניף האגודה לתרבות הדיור באשדוד: " צוות החילוץ השכונתי מוקם מתוף מאגר ועדי הבתים ומתנדבים שמעוניינים לשלב כצוות חילוץ. הצוות יעבור הכשרה של חילוץ וטיפול בפצועים. אנחנו לא מחכים שהמזל יקבע את גורלנו ולא מוכנים להיות תלויים בכוחות חיצוניים לנו. אם חלילה יקרה משהו יהיה לאנשים מקרבנו את הידע להושיט את העזרה הנדרשת".

מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור מר ראובן צדוק: אני מברך את עיריית אשדוד על היוזמה המבורכת להקמת יחידת חילוץ ואני קורא לשאר הסניפים ברחבי הארץ להצטרף ליוזמה. ערבות הדדית והתנדבות הם הכוח שלנו לחזק ולהתחזק, על כל אזרח לדבר עם שכניו על היערכות משותפת, החליטו מי דואג לשכנים קשישים או מוגבלים וכפי שאמר משלי: טוב שכן קרוב מאח רחוק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י 24/03/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
    לא יותר טוב שתיקחו קורס בניה ותתחילו לעבוד ביחד לחזק את הבנין? קצת מלט בעמודים תומכים וכמה קירות בחלקים תחתונים של החניה ויש לכם מחסנים ובניין חזק יותר....בהשקעה מינימלית....שלא לדבר על החיים שלכם ושל ילדיכם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.