פיילוט באשדוד: ועדי בתים מקימים צוותי חילוץ להתמודדות עם אסונות טבע

רעידת האדמה ביפן יחד עם השריפה בכרמל גורמת לאזרח הקטן לקחת את גורלו בידיים. באשדוד הוחל בתהליך של פיילוט להקמת יחידות חילוץ שכונתיות
לירן סהר | (1)

רעידות האדמה האחרונות ביפן ובניו זילנד, יחד עם אוזלת ידה של הממשלה במיגון המבנים כנגד רעידות אדמה, שבוקרה היום בחריפות בדו"ח מבקר המדינה, מובילים את האזרח הקטן לנקוט צעדי הכנה לאסונות טבע העשויים להתרחש.

בהתאם להחלטת המחלקה לתרבות הדיור בעירית אשדוד הוחל לראשונה בתהליך של פיילוט, במסגרתו, תוקם לראשונה בישראל יחידת חילוץ אזרחית המורכבת מוועדי בתים ומתנדבים באגודה שתיקרא "צוות חילוץ שכונתי". בנוסף, מגבשת האגודה שיתוף פעולה ארצי יחד עם פיקוד העורף במסגרתו יקוימו באמצעות ועדי הבתים בכל ישוב, סדנאות להכנת תוכנית חירום משפחתית והכשרות להתמודדות במקרי חירום כמו רעידות אדמה, שריפות, ירי טילים וכו' .

בהכשרה הראשונה שהתקיימה ע"י אגף הביטחון של עיריית אשדוד, באוקטובר האחרון, נרשמה היענות של למעלה מ- 160 גברים ונשים מעל גיל 40 שרצו לדעת איך להתגונן ומה לעשות במקרה של רעידת אדמה חזקה בישראל. אסנת בן לולו מנהלת סניף האגודה לתרבות הדיור באשדוד: " צוות החילוץ השכונתי מוקם מתוף מאגר ועדי הבתים ומתנדבים שמעוניינים לשלב כצוות חילוץ. הצוות יעבור הכשרה של חילוץ וטיפול בפצועים. אנחנו לא מחכים שהמזל יקבע את גורלנו ולא מוכנים להיות תלויים בכוחות חיצוניים לנו. אם חלילה יקרה משהו יהיה לאנשים מקרבנו את הידע להושיט את העזרה הנדרשת".

מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור מר ראובן צדוק: אני מברך את עיריית אשדוד על היוזמה המבורכת להקמת יחידת חילוץ ואני קורא לשאר הסניפים ברחבי הארץ להצטרף ליוזמה. ערבות הדדית והתנדבות הם הכוח שלנו לחזק ולהתחזק, על כל אזרח לדבר עם שכניו על היערכות משותפת, החליטו מי דואג לשכנים קשישים או מוגבלים וכפי שאמר משלי: טוב שכן קרוב מאח רחוק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י 24/03/2011 08:53
    הגב לתגובה זו
    לא יותר טוב שתיקחו קורס בניה ותתחילו לעבוד ביחד לחזק את הבנין? קצת מלט בעמודים תומכים וכמה קירות בחלקים תחתונים של החניה ויש לכם מחסנים ובניין חזק יותר....בהשקעה מינימלית....שלא לדבר על החיים שלכם ושל ילדיכם
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.