תחזית שלילית ללווים: במריל לינץ' עדכנו תחזיות; הריבית תזנק השנה ל-4%
האינפלציה בישראל תחייב את בנק ישראל להעלות את הריבית השנה בצורה מהירה וחדה יותר, כך צופים היום כלכלני מריל לינץ' שעדכנו את תחזית הריבית לשנת 2011.
במריל לינץ' צופים שריבית בנק ישראל תעמוד על רמה של 4% בסוף 2011, זאת לעומת תחזית קודמת מפברואר השנה שהריבית בסוף 2011 תסתכם ב-3.25%. "ציפיות האינפלציה הגבוהות ביחד עם ההפתעה בגובה הנוכחי של האינפלציה מצריכים העלאת הריבית והמשך הידוק המדיניות המוניטארית של בנק ישראל", כתבו הכלכלנים.
הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון קפצו מרמה של 3% בדצמבר ו-3.3% בינואר לרמה של 3.8% בחודש פברואר. שיעור האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים, אשר כבר עתה עומד על 4.2%, גבוה בהרבה מהגבול העליון של יעד האינפלציה (1%-3%) וחלק מהכלכלנים חוששים שהאינפלציה תמשיך לעלות ותגיע אף לרמה של 5%.
- 9.Z 23/03/2011 23:32הגב לתגובה זועליית הריבית צריכה להיות צמודה לעליית הריבית בארצות הברית.הידוק מוניטרי אפשר להשיג במספר אפשרויות. אג" ח ממשלתיות מיועדות צמודות במח" מ ארוך לקרנות הפנסיה בלבד כנגד תגמולי הגז.
- 8.י 23/03/2011 15:20הגב לתגובה זוהיא השטן הכי גדול עלי אדמות
- 7.לא בטוח שהם יודעים על מה הם מדברים (ל"ת)זהר 23/03/2011 15:20הגב לתגובה זו
- 6.דוד 23/03/2011 15:16הגב לתגובה זואת מי זה משרת התחזיות שלהם, מה הם מחדשים, למה דוקא להם אתם נותנים במה, מה זה מעניין את הציבור. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שזה משרת אינטרס אישי ופרטי של בית ההשקעות הזה.
- Z 23/03/2011 23:51הגב לתגובה זומה שכתבת נראה נכון לחלוטין. טוב שפישר לא מתייחס אליהם.
- 5.אנונימי 23/03/2011 15:13הגב לתגובה זולמה שלא תפתח עסק משלך ותחליף דולרים בשאר יציג? אז כולם יבואו אליך. ויש לי עוד רעיון לעסק - ישן אבל בינתיים אין עליו פטנט: תקנה ביצים טריות בשקל, תבשל אותם במיים ותמכור אותם בשקל. ככה לא הפסדת כלום, אבל הרווחת מיים שבישלת בהם ביצים.
- 4.אחד העם 23/03/2011 15:03הגב לתגובה זואני שב ומזהיר - רמי לוי, דלק נדל,ן, ישראמקו, דיסקונט ופרוטליקס. חכמים הזהרו ברכישותיכם . ברכה והצלחה
- 3.ירון-כלכלן 23/03/2011 15:00הגב לתגובה זואת האינפלציה.ולצנן את שוק / בועת הנדלן.
- באיזה אוניברסיטה למדת כלכלה? צריך לסגור אותה (ל"ת)Z 23/03/2011 23:53הגב לתגובה זו
- 2.דוד 23/03/2011 14:47הגב לתגובה זו1.מה היה בעבר קנו ומכרו בתים סחורה כל דבר צמוד לשער היציג ל-$ האומנם עכשיו שונה ותוקן גם לשקל 2.אך למה בנקים,חברות, וכל הפושעים במניהם כולל דואר לא ביציג{בקונה ומוכר החפרש רציני מאוד 3.מוסדות מוכרים ורצינים כמו בנקים חברות חובה וחייב שאמור להיות הפרש סמלי וקטן ביותר לא יעבור 1%אך מדינה שלנו הכל חייב הוראה כדי למנוע שוד ציבור
- 1.קובי 23/03/2011 14:31הגב לתגובה זויגיע בסוף 2011
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
