דלת לאירופה: חב' ישראליות ינפיקו על ידי תשקיף מקומי, שטייניץ: הזדמנות לחברות
רשות ניירות ערך האירופית (ESMA) הודיעה היום (ד') כי חברה ישראלית תוכל מעתה לרשום את מניותיה בכל בורסה לניירות ערך ברחבי האיחוד האירופי, בהסתמך על התשקיף הישראלי שלה.
המהלך צפוי לאפשר לחברות ישראליות להגדיל את חשיפתן למשקיעים באירופה, תוך חיסכון בעלויות, שכן את התשקיף הן תוכלנה לערוך על פי ההסדרה המקומית. חברות ישראליות גם תוכלנה לרשום את ניירות הערך שלהן למסחר בבורסה באיחוד האירופי, מה שיביא לכך שאותו נייר ערך יוכל להיסחר בבורסה בישראל ובבורסות נוספות, באירופה.
מרשות ני"ע בישראל נמסר כי "להודעה זו יש משמעות היסטורית: זוהי הפעם הראשונה שבה רשות רגולטורים המייצגת את כל מדינות האיחוד האירופי מכירה בתשקיף שאושר במדינה שאינה נכללת באיחוד האירופי."
סגן יו"ר ESMA ויו"ר רשות ניירות ערך בפורטוגל, קרלוס טאבארס, אמר היום: "פיתוח מסגרת להכרה בתשקיפי מדינות צד ג' מחוץ לאיחוד מדגישה את מחויבותה העמוקה של ESMA ליישום אחיד ועקבי. קיומם של שווקים נזילים המספקים מבחר אלטרנטיבות השקעה למשקיעים יכול לתרום באופן משמעותי לכלכלה העולמית אם מובטחת לצד זה ההגנה על המשקיעים."
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ: "ההכרה בסטנדרטי הפיקוח הישראליים יוצרת הזדמנות טובה עבור חברות מנפיקות מישראל, ואני מאמין כי זהו מהלך שיביא תועלת כלכלית לבורסות ולמשקיעים בישראל ובאיחוד האירופי".
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' זוהר גושן: "שוק ההון הישראלי עשה היום צעד גדול קדימה במטרה להקל על חברות ישראליות לרשום מניותיהן למסחר או לגייס הון באירופה. מדובר בתרומה של ממש לחברות ולמשקיעים ישראלים. אנו מברכים את עמיתינו באירופה על המהלך הזה. הדיאלוג הקרוב שאנו מנהלים עם ESMA מבטיח הבנה טובה יותר של המשטר הרגולטורי שלנו ואף הכרה באיכותו, כפי שמשתקף מההחלטה שעליה אנו מכריזים היום".
יש לציין כי במהלך המשא ומתן זוהו כמה הבדלים בין הרגולציה המקובלת באיחוד האירופי לבין זו הנהוגה בישראל. "המסגרת מאפשרת להוסיף לתשקיף של מדינת צד שלישי תוספת ובה שורה של פריטי גילוי נוספים, כך שהמסמך המתקבל תואם את דרישות הגילוי של דירקטיבת התשקיפים האירופית", כך נמסר מרשות ני"ע האירופית.
- 1.כל הכבוד לפישר ולמשרד האוצר (ל"ת)Z 24/03/2011 00:39הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.