אקירוב: "נמשיך לאתר נכסים איכותיים בשוויץ, צרפת ולונדון"
חברת אלרוב נדלן מסמכת את שנת 2010 עם רווח נקי של כ-245 מיליון שקל, זאת לעומת 218.8 מיליון שקל אשתקד. יצוין כי בשנת 2009 נרשמה הכנסה מס חד פעמית בסך של כ- 61 מיליון שקל בגין קיטון בהתחייבות מס נדחה בעקבות כניסתו לתוקף של חוק ההתייעלות הכלכלית. בנוסף נרשמו בשנה החולפת רווחים מרכישת הלוואות מתאגידים זרים ששימשו למימון רכישת 8 נכסים בשוויץ (רכישת B notes) ורווח הון ממימוש נכס בשוויץ בהיקף כולל של כ- 23 מיליון שקל.
הכנסות החברה הסתכמו השנה בכ- 800.2 מיליון שקל, לעומת כ- 564.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע בעיקר משיפור משמעותי בהכנסות מהפעלת בתי מלון שהסתכמו בכ-291.9 מיליון שקל לעומת כ- 142.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החל מהרבעון השלישי נכללת הכנסה ממלון לוטיסיה בפריז.
דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל בתקופת הדוח הסתכמו בכ- 87.1 מיליון שקל, לעומת כ- 75.4 מיליון שקל אשתקד. דמי שכירות השנתיים משטחי האזור המסחרי בממילא הסתכמו בכ- 35 מיליון שקל לעומת 29 מיליון שקל ב- 2009. להערכת החברה, דמי השכירות מכל שטחי המסחר והמשרדים, עם השכרת מלוא השטחים צפויים להסתכם בסך של כ- 43 מיליון שקל. דמי השכירות מהנכסים המניבים בחו"ל הסתכמו בכ- 162.4 מיליון שקל לעומת כ-157.1 מיליון שקל ב-2009.
אלפרד אקירוב, יו"ר דירקטוריון החברה מסר: "אנו מסכמים שנה מצוינת לחברה, שנה בה הגשמנו את כל היעדים שהצבנו לעצמנו. תחום המלונות בקבוצה המשיך לצבור תאוצה בשנת 2010. במקביל להמשך פיתוח המלונות באמסטרדם ובלונדון ובהתאם לאסטרטגיית החברה רכשנו אף את מלון לוטיסיה בפריז. ההשקעה ברכישת המלונות באירופה והסבת שני בתי המלון בלונדון ואמסטרדם תסתכם לכ- 2.3 מיליארד שקל וזאת עוד בטרם תוכנן ותוקצב שיפוצו של מלון לוטיסיה. להערכתי השקעתנו בתחום המלונות בקבוצה, לרבות שווי שני בתי המלון שלנו בירושלים, תעמוד בסופו של תהליך על כ- 3.7 מיליארד שקל. השאיפה שלנו היא כי בתוך 5-6 שנים העודף מתפעול בתי מלון יהיה שווה להכנסות משכר דירה מנכסים מניבים של החברה".
אקירוב מוסיף כי תחום הנכסים המניבים בשוויץ ובצרפת ממשיך לספק תזרים מזומנים יציב ולהוות מנוע צמיחה. "אנו פועלים לאיתור נכסים מניבים איכותיים בעלי פוטנציאל השבחה בשוויץ צרפת ואף בלונדון. גם בתחום של שוק ההון השגנו יעד עליו הצהרנו והוא כניסתה של אלרוב נדל"ן למדד ת"א-100. מהלך זה היה משמעותי עבורנו, פעלנו רבות על מנת להביא את החברה לעמוד בתנאי הסף לכניסה למדד ואנו שמחים כי פעולותינו נשאו פרי. כעת עם היכללותה במדד, משקיעים שמדיניות השקעתם מנעה מהם להשקיע בחברה בעבר יכולים להצטרף אלינו כשותפים לדרך ולקחת חלק בצמיחה הצפויה".
- 2.חיימון 22/03/2011 22:27הגב לתגובה זואפסייד של 40%
- 1.מלך. (ל"ת)רונן 22/03/2011 12:02הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
