מתיחת פנים לגינקו: ממנה את מאיר דגן ליו"ר ומשנה את שמה לגוליבר אנרג'י
בעלי השליטה בחברת חיפושי הנפט גינקו מגייסים לשורותיהם שני שחקני רכש חדשים ומשמעותיים: ראש המוסד לשעבר מאיר דגן שיכהן כיו"ר החברה וצבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר אשר ימונה לדירקטור בחברה.
פעילותה של חברת גינקו צפויה להתמזג עם השלד הבורסאי אוריאלי. בעלי המניות צפויים לדון בנושא באסיפה שתיערך ב-27 לאפריל. לאחר המיזוג, שם החברה ישונה לגוליבר אנרג'י - על שם הרישיון הימי שבו מחזיקה החברה. לאחר המיזוג יחזיקו בעלי המניות של גינקו ב-90% ממניות גוליבר אנרג'י ובעלי המניות הקיימים יחזיקו ב-10% מהמניות.
כדירקטורים נוספים בחברה ישמשו ד"ר רענן כהן, לשעבר שר, ח"כ ומנכ"ל הבנק לפיתוח התעשיה וכן יאיר קרני ורמי קרמין, מבלי השליטה בגינקו. ירון מגל, לשעבר מנהל הכספים של חברת החשמל מכהן כדח"צ בחברה.
אחזקות גוליבר אנרג'י יכללו בין היתר אחזקה ישירה של כ-5% משותפות הנפט והגז זרח בה היא משמשת כשותף הכללי. בנוסף זכאית גוליבר אנרג'י לתמלוגי על בשיעור של 10%-12.5% מהכנסות זרח ממכירת נפט וגז.
נכסי הנפט של החברה המתמזגת כוללים זכויות בשני רשיונות יבשתיים והיתר מוקדם עם זכות קדימה בים. החברה מחזיקה 100% ברישיון "שחר" (כ-389 אלף דונם) הנמצא בדרום ים המלח. בשטח הרישיון מתוכנן להתבצע קידוח במהלך השנה.
בנוסף מחזיקה החברה בשותפות שווה עם זרח מחצית מרשיון "אורלי" (כ-102 אלף דונם) במדבר יהודה ומחצית מהיתר מוקדם ימי עם זכות קדימה "גוליבר", רצועה ימית המשתרעת לאורך החוף בין ת"א לחיפה (כ-509 אלף דונם).
- 9.זיפו 22/03/2011 20:03הגב לתגובה זוכל המהות של זרח, גינקו , פינטו ולבימבו זה לעשות כסף על חשבון ציבור המשקיעים. הם יודעים שאין כלום בים המלח למעט כמות זעומה בר הפקה של 50 חביות ביום, מעלים את שערי המניות 10-25 , מוכרים לציבור אשליות , משחילים להם מניות יקרות , חותכים משכורות עתק על אי עשיית דבר למעט יחסי ציבור, ואח"כ מרסקים את המניות 50-70% ואוספים מהציבור חזרה. עד לפני חצי שנה זרח הייתה בשער 17, היום 6 !!!! כמה אחוזים ירדה ? לגינקו 5% מזרח ועוד 12% מרווחי זרח על הנפט שלא קיים. כמה יוצא 17% מכלום ? לא לגעת אפילו עם עכבר של מחשב
- 8.ק 22/03/2011 12:33הגב לתגובה זוהמנכלי" ם החדשים אלו מנכלים שרגילים למשכורות של מיליונים בחודש עכשיו נתחיל לראות גיוסים והנפקות כל שני וחמישי רק כדי לממן את המנכלים האלו חבל שהביאו אותם מה להם ולתחום הגז והנפט אני חושב שהיה אפשר למצוא מנכלים יותר טובים מאלו ויותר זולים מאלו מנכלים שטובים יותר בשביל יחסי ציבור אבל עדין זה לא הזמן שהחברה צריכה יחסי ציבור
- 7.הכונו להנפקה במחירי סוף עונה (ל"ת)מאיר 22/03/2011 11:13הגב לתגובה זו
- 6.זרח לקראת קאמבק???? (ל"ת)דורון 22/03/2011 11:00הגב לתגובה זו
- 5.ניקל 22/03/2011 10:52הגב לתגובה זוכנראה שהמשקיעים יממנו פה משכורות שמנות מאד !!!
- 4.שישנו את השם של זרח ל אותו שם בלי רח (ל"ת)דני משקיע 22/03/2011 10:49הגב לתגובה זו
- 3.אורדן108 22/03/2011 10:48הגב לתגובה זובזרח
- 2.אופיר 22/03/2011 10:45הגב לתגובה זוכסף בקופה
- 1.הקצאה90% הלך הכסף רמי קרמין יקבל48מליון מניות (ל"ת)רן 22/03/2011 10:44הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
