על סיכון מול סיכוי והאפשרות לנצל את המשבר בשווקים
העליות החדות בשוקי המניות באסיה ובארצות הברית בשלושת הימים האחרונים מוכיחות פעם נוספת (למי שהיה זקוק לכך) שבמציאות בה הריביות בעולם נמוכות כל כך - זעזועים חיצוניים, קשים וכואבים, יכולים להחריף במידה ניכרת את העצבנות והתזזיתיות, אך אין בכוחם לבלום את מגמת העליות והתיאבון לסיכון.
בטור זה אני מתייחס למשברים בצורה כללית יותר ובודק איך אנו המשקיעים צריכים להתנהג בצילם ואף לנצל אותם. משברים מייצרים שנאת סיכון ומציבים תמרורי אזהרה בפני המשקיעים הפשוטים, שכמובן רוצים תמיד להגדיל את התשואה על תיק ההשקעות שלהם. במיוחד הם מונעים מהמשקיעים רכישה בלתי מבוקרת של נכסים כגון מניות, איגרות חוב שהנפיקו חברות, סחורות ומטבעות שיש להם ריביות גבוהות - נכסים שעלייתם יכולה להיות מהירה ומפתה, אך הם גם עלולים לרדת מהר לא פחות, להכאיב ולתסכל.
בכך שמשברים גורמים לנו לבצע מדי פעם אתנחתא ולשאול את עצמנו - האם לא נסחפנו? האם התיק שלנו עדיין בטוח ומאוזן מספיק? האם איננו מסכנים את עצמנו יותר מדי? - הם תורמים בסופו של דבר ליצירת תיק מאוזן והגיוני יותר, המותאם יותר לצרכים של כול אחד ואחד מאיתנו.
לכן, חשוב שנדע לנהל משברים: להפיק מהם תועלת מחד ולהיזהר מהסקת מסקנות מהירה מדי מנגד. הניסיון של השנים האחרונות לימד אותנו שני לקחים בהקשר זה:
מחד, משבר קשה שפורץ במפתיע, לאחר תקופה ארוכה של שקט, גורם למשקיעים להגיב בפאניקה ובעצבנות רבה. מנגד, משבר שפורץ לאחר התאוששות מהירה ממשבר קודם עלול להילקח בקלות יתר. יש מצב שנגיד - נו, בסרט הזה הרי היינו לא מזמן, אנו יודעים שהשווקים יחזרו עלות (הם הרי הכפילו את עצמם מאז המפולת הקודמת) ולכן לא נהיה פראיירים ולא נברח הפעם.
כלומר, החשש כאן הוא שנעבור מפאניקה מוגזמת לזחיחות ושאננות יתר.
אז מה עושים? כמו הרבה דברים בחיים - התשובה היא באמצע. צריך להמשיך לשאוף להגדיל תשואות, אך להיות תמיד עם אצבע על הדופק. משברים קורים ויקרו ולעולם לא ממש נדע מתי ובאיזו עוצמה. לכן חשוב לדעת לנהל אותם כשהם פורצים. תנאי בסיסי לכך הוא שהתגובה הראשונית לא תהיה היסטרית מדי (לדוגמא כשמשבר קורה לאחר תקופה ארוכה של שקט וצמיחה), או שאננה מדי (כשמשבר אחד בא תיכף אחרי התאוששות חזקה ממשבר אחר).
ככל שאנו המשקיעים נהיה מתוחכמים ונצבור יותר ניסיון, יהיה לנו קל ומהיר יותר להבין למה פרץ המשבר התורן, איפה הוא צריך להשפיע יותר ואיפה פחות (ואיפה כלל לא). אם נעשה זאת (בין השאר על ידי קבלת ייעוץ מקצועי) נוכל לחסוך מעצמנו הפסדים פוטנציאליים ניכרים ובדרך נתרום לכך שתגובת השווקים תהייה פחות אגרסיבית ואמוציונאלית ותפקודם הכללי יהיה רציונאלי ותקין יותר.
נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות
- 3.משקיע סולידי 23/03/2011 06:20הגב לתגובה זומשבר עתידי שחזו אותו לפני מספר שנים ומיום ליום נראה שאכן יקרה הוא משבר מטבעות בשל החובות של הכלכלות מערביות בשילוב אבטלה גבוהה ומעבר התעשיות היצרניות לסין והודו. איך יכול להגיב משקיע ישראלי במצב בו הדולר יפסיק להיות המטבע הרזרבי בעולם, מה ההשפעות הצפויות במקרה כזה על השקל והכלכלה בישראל ? בנוסף, האם התערבויות הבנקים המרכזיים לא מסכנות את יציבות המערכת הפיננסית בטווח הארוך? מה היית עושה במצב בו בנק מרכזי מאבד שליטה על המצב? תודה
- רונן מנחם 23/03/2011 08:35הגב לתגובה זוקצרה היריעה... אינני צופה שהדולר יפסיק להיות מטבע רזרווה כי אין חלופות - היואן מטבע מנוהל, האירו לוקה בבעיות מבניות פיסיקאליות שצריכות להיפתר והפרנק השוויצרי נתון להתערבויות. אם זה יקרה בכול זאת, אני מניח שהשקל יפוחת כנגד המטבע שיחליף את הדולר בתפקיד, במיוחד בתקופות של עלייה בשנאת הסיכוןו. התערבויות בנקים מרכזיים הם כלי חשוב להחלקת זעזועים בט" ק והבטחת יציבות בט" א, כשבט" א הם תלויים גם במדיניות פיסיקאלית נכונה. השאר - כל מקרה לגופו. נניח אם ב" י מאבד שליטה על אינפלציה, הוא יכול למתן אותה דרך מכירת מט" ח מיתרות הענק שיש לו. בברכה, רונן.
- משקיע סולידי 23/03/2011 09:35תודה רונן. איך אפשר לסמוך על הבטחת יציבות של בנק מרכזי אחרי שהוא יצר בועת נדלן ובועת הנסדק. הבעיה היא לא בנק ישראל, הבעיה היא אם הפד בארה" ב מאבד שליטה, מה במצב כזה כדאי למשקיע לעשות כדי להגן על חסכונותיו?
- 2.אנליסטית בחופשה 22/03/2011 12:44הגב לתגובה זומה לדעתך יהיה הענף שיביא את ארה" ב (ואולי בעקבותיו את שאר העולם) לצמיחה מהירה ברת קיימא? לאחרונה התפרסמו נתונים מאכזבים על שוק הדיור, וגם נראה שהייצוא אינו צומח בקצב שיוכל לאושש את הכלכלה ממש.. האם רעש האדמה ביפן יוכל להוות הזדמנות לחברות אמריקאיות?
- רונן מנחם 22/03/2011 13:27הגב לתגובה זושלום ותודה בארה" ב, הפיחות בדולר ישפיע חיובית בהמשך על חברות הייצוא. הבנקים, שזכו לאחרונה לעידוד מצד הפד, יכולים גם הם למשוך קדימה לבסוף, הצריכה הפרטית עולה יפה וגם הפד הודה בכך בהודעת הריבית. היא נהנית מהריבית הנמוכה ועלייה ברכוש ובשכר, בצד ירידה, הדרגתית אמנם, באבטלה. בברכה, רונן.
- 1.בקיצור הוא לא אמר כלום (ל"ת)דגיג בים של כרישים 22/03/2011 11:25הגב לתגובה זו
- רונן מנחם 22/03/2011 13:29הגב לתגובה זוהמסר - חשובה הבחנה בין השלכות משברים בהתאם לעיתוי. לתועלתך במידת הצורך. בברכה, רונן.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
