בעקבות יפן: האם כדאי להגדיל בימים אלו חשיפה למניות?
רעידת האדמה שחוותה יפן הרעידה את המדינה ואת שוקי ההון בעולם. גל הצונאמי והחשש מקרינה רדיואקטיבית הביא למימושים של כ-7% בשווקים. מהומות נמשכות וחוסר היציבות בעולם הערבי, התערבותה של מועצת הביטחון של האו"ם והגשת הסיוע הצבאי להגנת האזרחים בלוב גורמים לאי ודאות גבוהה. האם למרות החששות הגיע הזמן להגדיל חשיפה למניות?
משקיעים רבים פונים ליועצי השקעות בשאלה כיצד לפעול, ומתקשים לראות ירידות בתיקי ההשקעות לאחר כמעט שנתיים רצופות של עליות. למרות נתוני מאקרו טובים וסביבה כלכלית צומחת, ממעטים יועצי ההשקעות להגדיל חשיפה למניות ואת הסיכון בתיקי הלקוחות. אחת הטענות המרכזיות היא שבתקופה של אי וודאות עדיף להקטין סיכונים ובד"כ כאשר אי הוודאות עולה השוק יורד. השאלה היא מתי השוק כבר מגלם את רוב החדשות הרעות?
כמובן שאם הייתה תשובה חד משמעית, כולנו היינו יודעים לתזמן את השווקים ולאתר את נקודות הכניסה והיציאה. התשובה נעוצה ברמת הסיכון של המשקיע וביכולתו להתמודד עם הירידות בשווקים. ללקוחות שמוכנים לקחת סיכון ומודעים לנעשה בשווקים, הגיע הזמן לנצל את הירידות ולהגדיל בהדרגה את החשיפה למניות. כי אם לא עכשיו, מתי נגדיל? כשהשוק כבר יעלה?!
הסיבה העיקרית להגדלת הרכיב המנייתי נעוצה במצב הכלכלי. הכלל שמנחה אותנו הוא שלאורך זמן הכלכלה מנצחת. אם המצב הכלכלי ישתפר, רווחי החברות יעלו וכך גם שוקי ההון. שאר הפרמטרים כגון מצב ביטחוני ואירועים נקודתיים אמנם משפיעים על הכלכלה אבל רובם זמניים בלבד. אם נסתכל אחורה, נוכל לראות שיפן התאוששה בעבר מרעידות אדמה, וגם אירועים פוליטיים מהותיים השפיעו רק לזמן קצר. לכן זו העת לנצל הזדמנויות.
בישראל, להבדיל ממדינות אחרות, המשק צומח, הכלכלה משתפרת, דוחות הרבעון האחרון של 2010 המפורסמים בימים אלה יחסית טובים. בארה"ב המשק מתאושש וניתן לראות שיפור בנתוני המאקרו שפורסמו לאחרונה. הריביות בעולם עדיין נמוכות וכנראה שאין אלטרנטיבה טובה יותר להשקעה מאשר המניות. לאחר הירידות האחרונות בשווקים מחירי המניות יותר נוחים לכניסה ולכן יש הרבה סיבות להגדיל את החשיפה.
בעבודתם נאלצים יועצי ההשקעות להתעסק בפן הפסיכולוגי לא פחות מאשר בפן המקצועי, ולכן כאשר הם חווים חששות אצל לקוחות הם מעדיפים להרגיע אותם, לשמר את המצב הקיים ולא לחשוף לסיכונים את תיק ההשקעות. במצב הנוכחי קשה לנצל הזדמנויות על מנת להשיג תשואות עודפות בתיקי הלקוחות. לכן צריך לאזור אומץ ולפנות ללקוחות שרוצים לנצל הזדמנויות ומוכנים להגדיל סיכונים ולהתחיל להעלות בהדרגה את הרכיב המנייתי.
כאשר מתחיל תיקון בשוק המניות, הוא מתחיל בד"כ במניות הגדולות. הראשונים לעלות הם מניות מדד ת"א 25 ובראשם הבנקים כאשר הדגש הוא על מניות פועלים ולאומי. מניות אלו נחשבות מניות של משקיעים זרים ומהווים סממן לכיוון השוק. אפשרות נוספת למשקיעים שרוצים להגדיל חשיפה למניות היא השקעה עקיפה דרך תעודות סל או קרנות נאמנות מנייתיות.
הכותב הוא אושר טובול משנה למנכ"ל מיטב טרייד
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.אני 21/03/2011 17:53הגב לתגובה זואם אני לוקח מעוף 1345 נקודות כנקודת ייחוס כשיא של השוק (לא מתווכח אם זה זול או יקר כשיא זמני של השוק), השוק הגיע לרמה הזו פעמיים שלוש ולא יכל לה, פעם ראשונה שהגיע אליה לפני כשלושה חודשים, אם אני מנתח את האירועים: עלייה בסביבת אינפלציה אי וודאות אזורית גבוהה יותר ריבית גבוהה יותר כמו גם ריבית הצפויה לעלות מעבר למה שחשבו, מסקנתי היא שלא די לי בירידה של 4% מהשיא הזה. בתקופה זו רק קרנות כספיות.בממשלתי (מח" מ קצר)אפשר לעשות 4% שנתית ללא כאבי ראש.שוק המניות כלל לא בטוח שייתן את זה.
- 2.טובול ! ! ! 21/03/2011 14:30הגב לתגובה זותודיע ! ! מה ? ? להגדיל או לא להגדיל ? ? למה לא אומר ? ?
- 1.מה עם קדאפי? לא סופרים אותו ? (ל"ת)נילי 21/03/2011 13:34הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
