בעקבות יפן: האם כדאי להגדיל בימים אלו חשיפה למניות?
רעידת האדמה שחוותה יפן הרעידה את המדינה ואת שוקי ההון בעולם. גל הצונאמי והחשש מקרינה רדיואקטיבית הביא למימושים של כ-7% בשווקים. מהומות נמשכות וחוסר היציבות בעולם הערבי, התערבותה של מועצת הביטחון של האו"ם והגשת הסיוע הצבאי להגנת האזרחים בלוב גורמים לאי ודאות גבוהה. האם למרות החששות הגיע הזמן להגדיל חשיפה למניות?
משקיעים רבים פונים ליועצי השקעות בשאלה כיצד לפעול, ומתקשים לראות ירידות בתיקי ההשקעות לאחר כמעט שנתיים רצופות של עליות. למרות נתוני מאקרו טובים וסביבה כלכלית צומחת, ממעטים יועצי ההשקעות להגדיל חשיפה למניות ואת הסיכון בתיקי הלקוחות. אחת הטענות המרכזיות היא שבתקופה של אי וודאות עדיף להקטין סיכונים ובד"כ כאשר אי הוודאות עולה השוק יורד. השאלה היא מתי השוק כבר מגלם את רוב החדשות הרעות?
כמובן שאם הייתה תשובה חד משמעית, כולנו היינו יודעים לתזמן את השווקים ולאתר את נקודות הכניסה והיציאה. התשובה נעוצה ברמת הסיכון של המשקיע וביכולתו להתמודד עם הירידות בשווקים. ללקוחות שמוכנים לקחת סיכון ומודעים לנעשה בשווקים, הגיע הזמן לנצל את הירידות ולהגדיל בהדרגה את החשיפה למניות. כי אם לא עכשיו, מתי נגדיל? כשהשוק כבר יעלה?!
הסיבה העיקרית להגדלת הרכיב המנייתי נעוצה במצב הכלכלי. הכלל שמנחה אותנו הוא שלאורך זמן הכלכלה מנצחת. אם המצב הכלכלי ישתפר, רווחי החברות יעלו וכך גם שוקי ההון. שאר הפרמטרים כגון מצב ביטחוני ואירועים נקודתיים אמנם משפיעים על הכלכלה אבל רובם זמניים בלבד. אם נסתכל אחורה, נוכל לראות שיפן התאוששה בעבר מרעידות אדמה, וגם אירועים פוליטיים מהותיים השפיעו רק לזמן קצר. לכן זו העת לנצל הזדמנויות.
בישראל, להבדיל ממדינות אחרות, המשק צומח, הכלכלה משתפרת, דוחות הרבעון האחרון של 2010 המפורסמים בימים אלה יחסית טובים. בארה"ב המשק מתאושש וניתן לראות שיפור בנתוני המאקרו שפורסמו לאחרונה. הריביות בעולם עדיין נמוכות וכנראה שאין אלטרנטיבה טובה יותר להשקעה מאשר המניות. לאחר הירידות האחרונות בשווקים מחירי המניות יותר נוחים לכניסה ולכן יש הרבה סיבות להגדיל את החשיפה.
בעבודתם נאלצים יועצי ההשקעות להתעסק בפן הפסיכולוגי לא פחות מאשר בפן המקצועי, ולכן כאשר הם חווים חששות אצל לקוחות הם מעדיפים להרגיע אותם, לשמר את המצב הקיים ולא לחשוף לסיכונים את תיק ההשקעות. במצב הנוכחי קשה לנצל הזדמנויות על מנת להשיג תשואות עודפות בתיקי הלקוחות. לכן צריך לאזור אומץ ולפנות ללקוחות שרוצים לנצל הזדמנויות ומוכנים להגדיל סיכונים ולהתחיל להעלות בהדרגה את הרכיב המנייתי.
כאשר מתחיל תיקון בשוק המניות, הוא מתחיל בד"כ במניות הגדולות. הראשונים לעלות הם מניות מדד ת"א 25 ובראשם הבנקים כאשר הדגש הוא על מניות פועלים ולאומי. מניות אלו נחשבות מניות של משקיעים זרים ומהווים סממן לכיוון השוק. אפשרות נוספת למשקיעים שרוצים להגדיל חשיפה למניות היא השקעה עקיפה דרך תעודות סל או קרנות נאמנות מנייתיות.
הכותב הוא אושר טובול משנה למנכ"ל מיטב טרייד
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 3.אני 21/03/2011 17:53הגב לתגובה זואם אני לוקח מעוף 1345 נקודות כנקודת ייחוס כשיא של השוק (לא מתווכח אם זה זול או יקר כשיא זמני של השוק), השוק הגיע לרמה הזו פעמיים שלוש ולא יכל לה, פעם ראשונה שהגיע אליה לפני כשלושה חודשים, אם אני מנתח את האירועים: עלייה בסביבת אינפלציה אי וודאות אזורית גבוהה יותר ריבית גבוהה יותר כמו גם ריבית הצפויה לעלות מעבר למה שחשבו, מסקנתי היא שלא די לי בירידה של 4% מהשיא הזה. בתקופה זו רק קרנות כספיות.בממשלתי (מח" מ קצר)אפשר לעשות 4% שנתית ללא כאבי ראש.שוק המניות כלל לא בטוח שייתן את זה.
- 2.טובול ! ! ! 21/03/2011 14:30הגב לתגובה זותודיע ! ! מה ? ? להגדיל או לא להגדיל ? ? למה לא אומר ? ?
- 1.מה עם קדאפי? לא סופרים אותו ? (ל"ת)נילי 21/03/2011 13:34הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
