הנפט מטפס ל-102 דולר: חששות בשוק כי התקיפה בלוב תביא לשיתוק ההפקה

תפוקת הנפט ירדה ל-400 אלף חביות נפט ליום, לעומת 1.6 מיליון חביות נפט ביום בינואר. החששות הן כי מתקני נפט יפגעו וחזרתן לתפוקה מלאה תתעכב גם לאחר פתרון המשבר במדינה

החוזים על מחיר הנפט מזנקים הבוקר ב-2% בתגובה לתקיפה הבינלאומית בלוב שמאיימת להמשיך ולשתק את שדות הנפט במדינה הצפון אפריקנית. הלילה דווח כי ארמונו של שליט לוב מועמר קדאפי נפגע מפגיעת טיל. עם זאת, במשרד ההגנה האמריקני אמרו שקדאפי אינו מהווה מטרה לכשעצמו.

בשעה זו, החוזים על מחיר הנפט מטפסים ב-0.9% ונסחרים ברמה של 101.98 דולר לחבית.

מאז תחילת הקרבות בלוב, תפוקת הנפט ירדה אל מתחת ל-400 אלף חביות ביום, כרבע מהיקף ההפקה בחודש ינואר, שעמד על 1.59 מיליון חביות ביום - מה שהופך את לוב למפיקת הנפט הגדולה בצפון אפריקה. מדובר בכ-2% מתפוקת הנפט העולמית.

עם תחילת המהומות במדינה, חברות נפט בינלאומיות הודיעו על פינוי עובדים מהמדינה מחשש לחייהם. חלק מהחברות שהשאירו מספר עובדים במדינה לאחר תחילת האירועים הודיעו על פינויים לאחר שהאו"ם אישר בסוף השבוע את התקיפה הבינלאומית בלוב.

חשש נוסף של הסוחרים ושל חברות הנפט הוא מפגיעה במתקני נפט שיעכבו את החזרת התפוקה לרמתה המקורית גם לאחר שהמשבר במדינה יפתר, כאשר מעריכים כי המתקנים עלולים להיפגע מתקיפות אווריות, אך גם מפעולות חבלה או נקמה של כוחות קדאפי.

למרות החשש לירידה בתקופה, בארגון אופ"ק לא רואים נחיצות בקביעת ועידת מיוחדת, כך לפי סגן ראש ממשלת קטאר עבדאללה אל-עטיה, שכיהן בעבר כשר האנרגיה. "היעלמות התפוקה הלובית לא השפיע באמת על הביקוש וההיצע מכיוון שאנחנו רואים פיצוי ממקורות אחרים", אמר עטיה, תוך שמנה את ערב הסעודית, האמירויות הערביות ומדינות נוספות.

בתוך כך, מהצד השני של הביקוש, מספר מזקקות נפט ביפן נסגרו עקב נזקים שנגרמו להן ברעידת האדמה שהתרחשה ב-11 במרץ. סכום הנפט שזוקק בהן עמד על 1 מיליון חביות ליום וסביר שהביקוש להן ינדוד למקום אחר. בארה"ב, צרכנית הנפט הגדולה בעולם, נתוני כלכלה לא טובים במיוחד, דוגמת נתון מכירות הבתים יד שנייה שפורסם היום והציג ירידה חדה בשוק הנדל"ן האמריקני, מוביל לקיטון בציפיות הצמיחה ומשפיע על ביקוש הנפט באופן ישיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.