הנפט מטפס ל-102 דולר: חששות בשוק כי התקיפה בלוב תביא לשיתוק ההפקה

תפוקת הנפט ירדה ל-400 אלף חביות נפט ליום, לעומת 1.6 מיליון חביות נפט ביום בינואר. החששות הן כי מתקני נפט יפגעו וחזרתן לתפוקה מלאה תתעכב גם לאחר פתרון המשבר במדינה

החוזים על מחיר הנפט מזנקים הבוקר ב-2% בתגובה לתקיפה הבינלאומית בלוב שמאיימת להמשיך ולשתק את שדות הנפט במדינה הצפון אפריקנית. הלילה דווח כי ארמונו של שליט לוב מועמר קדאפי נפגע מפגיעת טיל. עם זאת, במשרד ההגנה האמריקני אמרו שקדאפי אינו מהווה מטרה לכשעצמו.

בשעה זו, החוזים על מחיר הנפט מטפסים ב-0.9% ונסחרים ברמה של 101.98 דולר לחבית.

מאז תחילת הקרבות בלוב, תפוקת הנפט ירדה אל מתחת ל-400 אלף חביות ביום, כרבע מהיקף ההפקה בחודש ינואר, שעמד על 1.59 מיליון חביות ביום - מה שהופך את לוב למפיקת הנפט הגדולה בצפון אפריקה. מדובר בכ-2% מתפוקת הנפט העולמית.

עם תחילת המהומות במדינה, חברות נפט בינלאומיות הודיעו על פינוי עובדים מהמדינה מחשש לחייהם. חלק מהחברות שהשאירו מספר עובדים במדינה לאחר תחילת האירועים הודיעו על פינויים לאחר שהאו"ם אישר בסוף השבוע את התקיפה הבינלאומית בלוב.

חשש נוסף של הסוחרים ושל חברות הנפט הוא מפגיעה במתקני נפט שיעכבו את החזרת התפוקה לרמתה המקורית גם לאחר שהמשבר במדינה יפתר, כאשר מעריכים כי המתקנים עלולים להיפגע מתקיפות אווריות, אך גם מפעולות חבלה או נקמה של כוחות קדאפי.

למרות החשש לירידה בתקופה, בארגון אופ"ק לא רואים נחיצות בקביעת ועידת מיוחדת, כך לפי סגן ראש ממשלת קטאר עבדאללה אל-עטיה, שכיהן בעבר כשר האנרגיה. "היעלמות התפוקה הלובית לא השפיע באמת על הביקוש וההיצע מכיוון שאנחנו רואים פיצוי ממקורות אחרים", אמר עטיה, תוך שמנה את ערב הסעודית, האמירויות הערביות ומדינות נוספות.

בתוך כך, מהצד השני של הביקוש, מספר מזקקות נפט ביפן נסגרו עקב נזקים שנגרמו להן ברעידת האדמה שהתרחשה ב-11 במרץ. סכום הנפט שזוקק בהן עמד על 1 מיליון חביות ליום וסביר שהביקוש להן ינדוד למקום אחר. בארה"ב, צרכנית הנפט הגדולה בעולם, נתוני כלכלה לא טובים במיוחד, דוגמת נתון מכירות הבתים יד שנייה שפורסם היום והציג ירידה חדה בשוק הנדל"ן האמריקני, מוביל לקיטון בציפיות הצמיחה ומשפיע על ביקוש הנפט באופן ישיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.