שוב מעל התחזיות: המדד עלה ב-0.3% בפברואר; סעיף הדיור טיפס ב-0.4%

האינפלציה השנתית עומדת על 4.2% - הרבה מעל הקצה העליון של טווח היעד של בנק ישראל. רונן מנחם: "החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תהייה מורכבת"
אריאל אטיאס | (24)

מדד המחירים לצרכן עלה 0.3% בפברואר ועקף זה חודש שלישי ברציפות את ההערכות המוקדמות שהצביעו על עלייה של 0.1% בלבד. כך הודיעה הערב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

העלייה החדה יחסית במדד נובעת בעיקר מעלייה של 0.4% בסעיף הדיור. עוד תרמו לעליות המחירים במשק, עליות מחירים שנרשמו בפירות הטריים (5.7%), המזון (1.2%) והתקשורת (1%). מנגד ירידות נרשמו בהלבשה וההנעלה (5.1%) והירקות הטריים (3.4%).

"החלטתו של בנק ישראל לגבי החודש הבא תהייה מורכבת", אומר בתגובה רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות. "מחד, העלייה המהירה בשקל כנגד הדולר, העלאות הריבית הרצופות בשני החודשים הקודמים, הירידה החדה במדד מנהלי הרכש עליה התבשרנו היום והאירועים בחו"ל תומכים הפעם בהותרת הריבית ללא שינוי.

"מנגד, נתוני המשק ומדדי המחירים הגבוהים מצדיקים העלאת ריבית שלישית ברציפות". מנחם מתכוון לנתוני המדד ללא דיור, שעלה 6.4% (בקצב שנתי) בארבעת החודשים האחרונים, מדד מחיר הדיור, שגבוה כעת ב-16.3% בהשוואה לשנה שעברה ועלה 0.9% נוספים בחודש שעבר, וסעיף הדיור במדד, שעלה שוב יותר מהמדד הכללי.

בשנים עשר החודשים האחרונים, על המדד הכללי ב-4.2% - גבוה זה חודשיים מיעד יציבות המחירים (3%-1%), זאת לאחר ששהה 7 חודשים בתוכו. העלייה נרשמה גם במדדים ללא אנרגיה ב-4.1%, ללא ירקות ופירות ב-3.8% וללא דיור ב-3.5%. על-פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן, הגיע ל-6.7%.

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    קוקו 16/03/2011 10:42
    הגב לתגובה זו
    הרי מחירי הביגוד הפשוטים הם בין 5 ל10 ש" ח ,לחולצה תחתון, גופיה ועוד, בנוסף משקלם היחסי במדד הוקטן. אז הו אכל העת משפיע על המדד? ללמ" ס- הפתרונים.!!!!
  • 16.
    מה ההבדל בין סעיף הדיור למדד מחירי הדיור 0.9% (ל"ת)
    יורם 16/03/2011 10:38
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    אנשים קונים דירה 16/03/2011 08:20
    הגב לתגובה זו
    מה קורה פה השתגענו
  • 14.
    ירדו גם מחרי הדירות ירדו (ל"ת)
    ברגע שמחירי השכירות 16/03/2011 08:03
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    מדד שקרי-בלוף המדד-השקר הגדול של המדינה (ל"ת)
    עמי 15/03/2011 23:26
    הגב לתגובה זו
  • הדירות אחרת אין עתיד למדינה (ל"ת)
    חיבים להוריד את מחיר 16/03/2011 08:13
    הגב לתגובה זו
  • או שיבנו דיור ציבורי מה קרה למדינה שלנו (ל"ת)
    שיחזירו את המעברות 16/03/2011 07:59
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    המדד אינו משקף את העליות האמתיות במשק- (ל"ת)
    עמי 15/03/2011 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    חכם ציון 15/03/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
    בתקופה שלך דירות עולות מאות/מליוני דולרים. והזוגות הצעירים המסכנים צריכים לגור אצל ההורים
  • 10.
    z 15/03/2011 22:20
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה אינה בדיוק של ביקושים.העלאת ריבית תגרום לאינפלציה גבוהה יותר עקב גלגול ההוצאה על הצרכנים ותביא בסופו של דבר לסטגפלציה. אני מקווה שהנגיד ימנע מכך.
  • 9.
    לנגיד 15/03/2011 19:58
    הגב לתגובה זו
    הנגיד חייב להעלות את הריבית למרות שזה לא טוב לבורסה לדולר ולאגח" {תשואות עולות} אין בררה ידידנו הנגיד הגיע הזמן
  • 8.
    נגיד מזופת (ל"ת)
    לאוניד 15/03/2011 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבי 15/03/2011 19:43
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה גבוהה מסכנת את הכלכלה . על הנגיד להעלות את הריבית האופן אגרסיבי .
  • 6.
    גילי 15/03/2011 19:28
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה שהתפרסמה, רעה מאוד למסחר מחר, תוסיפו לזה את המצב בעולם (כולל בחריין,סעודיה,לוב שקצת שכחנו מהם) ותקבלו 1.5 ירידה במעוף בהנחה שארצות הברית יסגרו במינוס 2.
  • 5.
    דורון 15/03/2011 19:27
    הגב לתגובה זו
    עד כמה זה ישפיע? הכול והכול תלוי בפוזיציות של שחקני המעו" ף
  • 4.
    הצופה 15/03/2011 19:21
    הגב לתגובה זו
    אדון נגיד יקר אולי הגיע הזמן שתעלה את הריבית בחצי אחוז כל פעם ולא ברבע ...
  • 3.
    ידידיה המלך 15/03/2011 19:18
    הגב לתגובה זו
    לעניות דעתי ולשימת ליבככם קוראים יקרים אין סעיף בהרכב המדד שלא עלה בשיעור של לפחות עשרה אחוז בשנה האחרונה לדוגמא חשמל מים דלק דיור מזון וכו אז תסבירו לי מלומדי היקרים הכיצד המדד עלה בשנ האחרונה ב ארבעה אחוזים התשובה ברורה משקרים אותנו
  • 2.
    נילי 15/03/2011 18:58
    הגב לתגובה זו
    סליחה על הבורות איך נתון זה אמור אם בכלל להשפיע מחר על המסחר (בלי השפעות עולמיות )?
  • אורי 15/03/2011 22:16
    הגב לתגובה זו
    המסחר מחר יהיה חיובי פלוס אחוז וחצי
  • הצופה למס" 2 15/03/2011 19:34
    הגב לתגובה זו
    אם אפילו יחשבו שהנגיד עומד לעלות ריבית זה לא טוב לבורסות בדרך כלל למרות שבמצב הנוכחי אני לא יודע עד כמה זה ישפיע כי גם אם הנגיד נניח יעלה את הריבית ברבע אחוז ההשפעה לא תהיה גדולה לדעתי כי הריבית הכללית במשק תהיה עדין נמוכה אך אם יעלה בחצי אחוז ויחשבו שהנגיד עובר לעליות של חצי אחוז גם בהמשך אז זה כן יכול להשפיע על הבורסות והסביר למה כשיש במשק ריבית גבוהה אז נוצרים עוד אלטרנטיבות שכדאיות להשקעה למשקיע ים הסולידים פשוט יהיו משקעים שלדוגמה אם הריביות גבהות יעדיפו להשקיע יותר באגח" במקם" פקם" וכד" כמובן שזו דעתי האישית ואין זו המלצה
  • אחד שיודע 15/03/2011 19:31
    הגב לתגובה זו
    מדד מנהלי הרכש מדד הצרכ האדישות למה שקרה בבורסות העולם יובילו את המעוף לכוון 1200 בשלב ראשון. שומר נפשו ירחק.
  • ש 15/03/2011 19:25
    הגב לתגובה זו
    תוריד ?!
  • 1.
    השד האינפלציוני יצא מהבקבוק (ל"ת)
    ניק 15/03/2011 18:46
    הגב לתגובה זו
  • עדיין לא רק סדק בפקק (ל"ת)
    איציק 15/03/2011 18:52
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי