שוב מעל התחזיות: המדד עלה ב-0.3% בפברואר; סעיף הדיור טיפס ב-0.4%
מדד המחירים לצרכן עלה 0.3% בפברואר ועקף זה חודש שלישי ברציפות את ההערכות המוקדמות שהצביעו על עלייה של 0.1% בלבד. כך הודיעה הערב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
העלייה החדה יחסית במדד נובעת בעיקר מעלייה של 0.4% בסעיף הדיור. עוד תרמו לעליות המחירים במשק, עליות מחירים שנרשמו בפירות הטריים (5.7%), המזון (1.2%) והתקשורת (1%). מנגד ירידות נרשמו בהלבשה וההנעלה (5.1%) והירקות הטריים (3.4%).
"החלטתו של בנק ישראל לגבי החודש הבא תהייה מורכבת", אומר בתגובה רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות. "מחד, העלייה המהירה בשקל כנגד הדולר, העלאות הריבית הרצופות בשני החודשים הקודמים, הירידה החדה במדד מנהלי הרכש עליה התבשרנו היום והאירועים בחו"ל תומכים הפעם בהותרת הריבית ללא שינוי.
"מנגד, נתוני המשק ומדדי המחירים הגבוהים מצדיקים העלאת ריבית שלישית ברציפות". מנחם מתכוון לנתוני המדד ללא דיור, שעלה 6.4% (בקצב שנתי) בארבעת החודשים האחרונים, מדד מחיר הדיור, שגבוה כעת ב-16.3% בהשוואה לשנה שעברה ועלה 0.9% נוספים בחודש שעבר, וסעיף הדיור במדד, שעלה שוב יותר מהמדד הכללי.
בשנים עשר החודשים האחרונים, על המדד הכללי ב-4.2% - גבוה זה חודשיים מיעד יציבות המחירים (3%-1%), זאת לאחר ששהה 7 חודשים בתוכו. העלייה נרשמה גם במדדים ללא אנרגיה ב-4.1%, ללא ירקות ופירות ב-3.8% וללא דיור ב-3.5%. על-פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן, הגיע ל-6.7%.
- 17.קוקו 16/03/2011 10:42הגב לתגובה זוהרי מחירי הביגוד הפשוטים הם בין 5 ל10 ש" ח ,לחולצה תחתון, גופיה ועוד, בנוסף משקלם היחסי במדד הוקטן. אז הו אכל העת משפיע על המדד? ללמ" ס- הפתרונים.!!!!
- 16.מה ההבדל בין סעיף הדיור למדד מחירי הדיור 0.9% (ל"ת)יורם 16/03/2011 10:38הגב לתגובה זו
- 15.אנשים קונים דירה 16/03/2011 08:20הגב לתגובה זומה קורה פה השתגענו
- 14.ירדו גם מחרי הדירות ירדו (ל"ת)ברגע שמחירי השכירות 16/03/2011 08:03הגב לתגובה זו
- 13.מדד שקרי-בלוף המדד-השקר הגדול של המדינה (ל"ת)עמי 15/03/2011 23:26הגב לתגובה זו
- הדירות אחרת אין עתיד למדינה (ל"ת)חיבים להוריד את מחיר 16/03/2011 08:13הגב לתגובה זו
- או שיבנו דיור ציבורי מה קרה למדינה שלנו (ל"ת)שיחזירו את המעברות 16/03/2011 07:59הגב לתגובה זו
- 12.המדד אינו משקף את העליות האמתיות במשק- (ל"ת)עמי 15/03/2011 23:25הגב לתגובה זו
- 11.חכם ציון 15/03/2011 22:42הגב לתגובה זובתקופה שלך דירות עולות מאות/מליוני דולרים. והזוגות הצעירים המסכנים צריכים לגור אצל ההורים
- 10.z 15/03/2011 22:20הגב לתגובה זוהאינפלציה אינה בדיוק של ביקושים.העלאת ריבית תגרום לאינפלציה גבוהה יותר עקב גלגול ההוצאה על הצרכנים ותביא בסופו של דבר לסטגפלציה. אני מקווה שהנגיד ימנע מכך.
- 9.לנגיד 15/03/2011 19:58הגב לתגובה זוהנגיד חייב להעלות את הריבית למרות שזה לא טוב לבורסה לדולר ולאגח" {תשואות עולות} אין בררה ידידנו הנגיד הגיע הזמן
- 8.נגיד מזופת (ל"ת)לאוניד 15/03/2011 19:53הגב לתגובה זו
- 7.אבי 15/03/2011 19:43הגב לתגובה זואינפלציה גבוהה מסכנת את הכלכלה . על הנגיד להעלות את הריבית האופן אגרסיבי .
- 6.גילי 15/03/2011 19:28הגב לתגובה זוהאינפלציה שהתפרסמה, רעה מאוד למסחר מחר, תוסיפו לזה את המצב בעולם (כולל בחריין,סעודיה,לוב שקצת שכחנו מהם) ותקבלו 1.5 ירידה במעוף בהנחה שארצות הברית יסגרו במינוס 2.
- 5.דורון 15/03/2011 19:27הגב לתגובה זועד כמה זה ישפיע? הכול והכול תלוי בפוזיציות של שחקני המעו" ף
- 4.הצופה 15/03/2011 19:21הגב לתגובה זואדון נגיד יקר אולי הגיע הזמן שתעלה את הריבית בחצי אחוז כל פעם ולא ברבע ...
- 3.ידידיה המלך 15/03/2011 19:18הגב לתגובה זולעניות דעתי ולשימת ליבככם קוראים יקרים אין סעיף בהרכב המדד שלא עלה בשיעור של לפחות עשרה אחוז בשנה האחרונה לדוגמא חשמל מים דלק דיור מזון וכו אז תסבירו לי מלומדי היקרים הכיצד המדד עלה בשנ האחרונה ב ארבעה אחוזים התשובה ברורה משקרים אותנו
- 2.נילי 15/03/2011 18:58הגב לתגובה זוסליחה על הבורות איך נתון זה אמור אם בכלל להשפיע מחר על המסחר (בלי השפעות עולמיות )?
- אורי 15/03/2011 22:16הגב לתגובה זוהמסחר מחר יהיה חיובי פלוס אחוז וחצי
- הצופה למס" 2 15/03/2011 19:34הגב לתגובה זואם אפילו יחשבו שהנגיד עומד לעלות ריבית זה לא טוב לבורסות בדרך כלל למרות שבמצב הנוכחי אני לא יודע עד כמה זה ישפיע כי גם אם הנגיד נניח יעלה את הריבית ברבע אחוז ההשפעה לא תהיה גדולה לדעתי כי הריבית הכללית במשק תהיה עדין נמוכה אך אם יעלה בחצי אחוז ויחשבו שהנגיד עובר לעליות של חצי אחוז גם בהמשך אז זה כן יכול להשפיע על הבורסות והסביר למה כשיש במשק ריבית גבוהה אז נוצרים עוד אלטרנטיבות שכדאיות להשקעה למשקיע ים הסולידים פשוט יהיו משקעים שלדוגמה אם הריביות גבהות יעדיפו להשקיע יותר באגח" במקם" פקם" וכד" כמובן שזו דעתי האישית ואין זו המלצה
- אחד שיודע 15/03/2011 19:31הגב לתגובה זומדד מנהלי הרכש מדד הצרכ האדישות למה שקרה בבורסות העולם יובילו את המעוף לכוון 1200 בשלב ראשון. שומר נפשו ירחק.
- ש 15/03/2011 19:25הגב לתגובה זותוריד ?!
- 1.השד האינפלציוני יצא מהבקבוק (ל"ת)ניק 15/03/2011 18:46הגב לתגובה זו
- עדיין לא רק סדק בפקק (ל"ת)איציק 15/03/2011 18:52הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
