"השוק" חוזה מצויין את הבאות: אז מה אומר כעת?
בצל האסון ביפן, האם רכבת האינפלציה שוב תעזוב את התחנה דקה אחרי שהציבור קפץ עליה? שוק ההון עבר טלטלות רבות בשנים האחרונות, רבים דברו בגנותו, אך דבר אחד לא ניתן לקחת ממנו: לאורך זמן, השוק צופה היטב התפתחויות כלכליות.
אך מי מחולל את הציפיות הללו? מדובר בפעילי השוק השונים, כולל המקצוענים, הגופים המוסדיים ואחרונים חביבים - הציבור הרחב. הניסיון מוכיח שוב ושוב שהציבור הרחב עוקב אחר התנהגות המומחים ואנשי המקצוע ובדרך כלל עולה על הרכבת רק ברגע האחרון (אם היא בכלל נשארה בתחנה).
למרבה הצער, בדרך כלל הציבור מאחר לזהות תפניות בשוקי ההון ולכן לא מצליח להצטרף ולרדת מהרכבת בתחנות הנכונות. בימים אלו הזדמנה דוגמא טובה לכך, האינפלציה במשק מרימה ראש. שוק איגרות החוב זיהה זאת בעוד מועד: ברבע האחרון של שנת 2010 עמד קצב האינפלציה השנתי על 2.5% והיה בתוך יעד האינפלציה.
על מנת לדעת מה חשב אז שוק ההון, השוויתי את תשואת הפדיון על איגרת חוב שאינה צמודה למדד לתשואת הפדיון על איגרת חוב הצמודה למדד ונפדית בתוך שנה. מצאתי שהשוק צפה אינפלציה גבוהה הרבה יותר של3%-3.5% - גבוה אף מיעד האינפלציה. כיום עומד קצב האינפלציה על 3.6% ולכן שוק ההון זיהה מבעוד מועד את הקפיצה המתרגשת.והנה, רק עכשיו מזהה זאת ציבור המשקיעים ורץ בהמוניו להצמיד את כספו למדד; זאת כי הוא חושש שהאינפלציה תמשיך לעלות.
עד כמה הם חושש? איגרת חוב צמודת מדד מסוג גליל 5480 שתיפדה בסוף אוגוסט, נסחרה לאחרונה בתשואת פדיון שלילית חסרת תקדים של 2.5% כלומר, מי שקונה היום את הנייר הזה מוכן לשלם פרמיה גבוהה מאוד רק על מנת להיצמד למדד.
האם גם הפעם הציבור איחר את הרכבת?
כשאני בוחן את הסיבות העיקריות לעלייה הנוכחית בקצב האינפלציה, מסתבר שאחראים לה שני גורמים עיקריים: סעיף הדיור (שהוא רבע מהמדד) והזינוק במחירי המזון והדלקים בעולם. שני הגורמים האלה הם חיצונים למשק ויכולים להתהפך עד מהרה, כפי שאכן קרה בעבר. רעידת האדמה ביפן עלולה לגרום לכך שהביקוש לנפט גולמי במדינה, שהיא הצרכנית השלישית בגודלה בעולם, יקטן משמעותית, עקב סגירת בתי זיקוק. הדבר יכול להביא לירידה מהירה בקצב האינפלציה העולמי. כמו כן, די שמזג האוויר ישתפר ו/או שהמתיחות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון תתפוגג, כדי שהמזון והדלקים ישנו כיוון.
לגבי הדיור, רק לאחרונה ראינו לפי נתוני משרד האוצר שהיקף עסקאות הנדל"ן נמצא בירידה חדה וגם המחירים החלו לרדת. בדרך כלל סבורים ההפך, כי נתוני הלמ"ס מראים דווקא על עלייה, אך מה אם יתחוור שהאוצר "צודק"?
בנק ישראל החליט להיות זהיר ולכן החל לצמצם את המדיניות המוניטארית במהירות רבה יתר. אם יתברר שמחירי הדיור, הסחורות והאנרגיה נבלמים והריבית עלתה בינתיים, ציפיות האינפלציה ירדו במהירות והציבור יפסיד פעם נוספת: יתברר לו שהוא קנה אג"ח (קצרות) צמודות מדד ביוקר רב ומי שמכר לו קנה אותן בעוד מועד בזול.
כדי להימנע ככל הניתן ממצב זה, מתבקש להיות בתקופה זו במח"מ בינוני וכך אם התרחיש שתיארתי אכן יקרה - לפחות ההפסדים יהיו מוגבלים יותר.
מאת: מוטי זייד, מנהל בנקאות פרטית - תאגידים בבנק מזרחי טפחות.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.Z 16/03/2011 14:15הגב לתגובה זובגלל הנהירה של העדר לדעתי בנק ישראל צריך לפעול ביתר שאת בשוק האג" ח לביצוע צמצום מוניטרי ולא בתחום הריבית שרק מעצימה את האינפלציה(של הוצאות),ואת הספקולנטים, ובמצב בו הכלכלות שאליהן מכוון היצוא אינן מעלות ריבית העלאת ריבית חד צדדית מקשה על היצוא ופוגעת בצמיחה.אולי תחום הרגולציה של קרנות הפנסיה שצוברות כספים מהמגזר הציבורי בקצב עולה משנה לשנה צריך לעבור שינוי.
- 4.ריבאונד 16/03/2011 00:38הגב לתגובה זומוטי זייד היקר, תבדוק את עקום התשואות בטווח הבינוני, מה הוא מגלם? בגלל אפקט המינוף ייתכן ותחטוף מכה לא פשוטה ככל שתתרחק במחמ, הצמודים במחמ 3-4 שנים מגלמים אינפלציה קרוב ל-3% וכשהריבית תמשיך לעלות המשקיעים יחטפו שם מכה רצינית, אז חבל סתם לזרוק ססמאות כדי לקבל כתבה
- ריבאונד, 4 16/03/2011 10:24הגב לתגובה זושלום רב לצורך הבהרת שאלתך, נא הבט בפיסקה האחרונה בטור, שם תמצא תשובה.
- יוסי זכאים 16/03/2011 11:22נהנתי מאוד לקרוא את הניתוח שלך
- 3.מוטי קירשנבאום 15/03/2011 18:04הגב לתגובה זוהלוואי שנפסיד כמה גורשים בצמודים קצרים. שווה את הביטחון. הפסדים של עשרות אחוזים בנדל" ן בועתי או בשוק המניות זניח. אין לך על מה לכתוב ?
- 2.משה 15/03/2011 17:14הגב לתגובה זולאור המאמר שכתבת אשמח אם תנתח בקצרה את המשבר עם יפן
- משה ,2 16/03/2011 10:01הגב לתגובה זושלום רב ביחס לאינפלציה נראה כי קיטון הביקושים לסחורות ובכללם לנפט יביא לירידת מחירים , ולראייה מחירה של חבית נפט ירד ל 97.18 $ .
- אותו מחדש 16/03/2011 10:43ואם יפן נהרסה וצריכה לבנות את עצמה מחדש,זה אומר שהיא תזדקק להרבה סחורות. זה שהנפט ירד לא אומר כלום,כי כמו שעלה ע" י ספקולנטים,כך הוא יורד.
- 1.מנטליסט 15/03/2011 16:31הגב לתגובה זושלום נהניתי לקרוא את כתבתך יש לי שאלה - קראתי היום שמדד מנהלי הרכש ירד ירידה חדה איך נתון זה משפיע על המסקנה שלך, אם בכלל?
- מוטי זייד 16/03/2011 08:40הגב לתגובה זושלום רב נתון זה אם אינו חד פעמי מפחית את הלחצים האינפלציוניים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
