בצל האסון ביפן, האם רכבת האינפלציה שוב תעזוב את התחנה דקה אחרי שהציבור קפץ עליה? שוק ההון עבר טלטלות רבות בשנים האחרונות, רבים דברו בגנותו, אך דבר אחד לא ניתן לקחת ממנו: לאורך זמן, השוק צופה היטב התפתחויות כלכליות. אך מי מחולל את הציפיות הללו? מדובר בפעילי השוק השונים, כולל המקצוענים, הגופים המוסדיים ואחרונים חביבים - הציבור הרחב. הניסיון מוכיח שוב ושוב שהציבור הרחב עוקב אחר התנהגות המומחים ואנשי המקצוע ובדרך כלל עולה על הרכבת רק ברגע האחרון (אם היא בכלל נשארה בתחנה). למרבה הצער, בדרך כלל הציבור מאחר לזהות תפניות בשוקי ההון ולכן לא מצליח להצטרף ולרדת מהרכבת בתחנות הנכונות. בימים אלו הזדמנה דוגמא טובה לכך, האינפלציה במשק מרימה ראש. שוק איגרות החוב זיהה זאת בעוד מועד: ברבע האחרון של שנת 2010 עמד קצב האינפלציה השנתי על 2.5% והיה בתוך יעד האינפלציה. על מנת לדעת מה חשב אז שוק ההון, השוויתי את תשואת הפדיון על איגרת חוב שאינה צמודה למדד לתשואת הפדיון על איגרת חוב הצמודה למדד ונפדית בתוך שנה. מצאתי שהשוק צפה אינפלציה גבוהה הרבה יותר של3%-3.5% - גבוה אף מיעד האינפלציה. כיום עומד קצב האינפלציה על 3.6% ולכן שוק ההון זיהה מבעוד מועד את הקפיצה המתרגשת.והנה, רק עכשיו מזהה זאת ציבור המשקיעים ורץ בהמוניו להצמיד את כספו למדד; זאת כי הוא חושש שהאינפלציה תמשיך לעלות. עד כמה הם חושש? איגרת חוב צמודת מדד מסוג גליל 5480 שתיפדה בסוף אוגוסט, נסחרה לאחרונה בתשואת פדיון שלילית חסרת תקדים של 2.5% כלומר, מי שקונה היום את הנייר הזה מוכן לשלם פרמיה גבוהה מאוד רק על מנת להיצמד למדד. האם גם הפעם הציבור איחר את הרכבת? כשאני בוחן את הסיבות העיקריות לעלייה הנוכחית בקצב האינפלציה, מסתבר שאחראים לה שני גורמים עיקריים: סעיף הדיור (שהוא רבע מהמדד) והזינוק במחירי המזון והדלקים בעולם. שני הגורמים האלה הם חיצונים למשק ויכולים להתהפך עד מהרה, כפי שאכן קרה בעבר. רעידת האדמה ביפן עלולה לגרום לכך שהביקוש לנפט גולמי במדינה, שהיא הצרכנית השלישית בגודלה בעולם, יקטן משמעותית, עקב סגירת בתי זיקוק. הדבר יכול להביא לירידה מהירה בקצב האינפלציה העולמי. כמו כן, די שמזג האוויר ישתפר ו/או שהמתיחות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון תתפוגג, כדי שהמזון והדלקים ישנו כיוון. לגבי הדיור, רק לאחרונה ראינו לפי נתוני משרד האוצר שהיקף עסקאות הנדל"ן נמצא בירידה חדה וגם המחירים החלו לרדת. בדרך כלל סבורים ההפך, כי נתוני הלמ"ס מראים דווקא על עלייה, אך מה אם יתחוור שהאוצר "צודק"? בנק ישראל החליט להיות זהיר ולכן החל לצמצם את המדיניות המוניטארית במהירות רבה יתר. אם יתברר שמחירי הדיור, הסחורות והאנרגיה נבלמים והריבית עלתה בינתיים, ציפיות האינפלציה ירדו במהירות והציבור יפסיד פעם נוספת: יתברר לו שהוא קנה אג"ח (קצרות) צמודות מדד ביוקר רב ומי שמכר לו קנה אותן בעוד מועד בזול. כדי להימנע ככל הניתן ממצב זה, מתבקש להיות בתקופה זו במח"מ בינוני וכך אם התרחיש שתיארתי אכן יקרה - לפחות ההפסדים יהיו מוגבלים יותר. מאת: מוטי זייד, מנהל בנקאות פרטית - תאגידים בבנק מזרחי טפחות. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.