"השוק" חוזה מצויין את הבאות: אז מה אומר כעת?
בצל האסון ביפן, האם רכבת האינפלציה שוב תעזוב את התחנה דקה אחרי שהציבור קפץ עליה? שוק ההון עבר טלטלות רבות בשנים האחרונות, רבים דברו בגנותו, אך דבר אחד לא ניתן לקחת ממנו: לאורך זמן, השוק צופה היטב התפתחויות כלכליות.
אך מי מחולל את הציפיות הללו? מדובר בפעילי השוק השונים, כולל המקצוענים, הגופים המוסדיים ואחרונים חביבים - הציבור הרחב. הניסיון מוכיח שוב ושוב שהציבור הרחב עוקב אחר התנהגות המומחים ואנשי המקצוע ובדרך כלל עולה על הרכבת רק ברגע האחרון (אם היא בכלל נשארה בתחנה).
למרבה הצער, בדרך כלל הציבור מאחר לזהות תפניות בשוקי ההון ולכן לא מצליח להצטרף ולרדת מהרכבת בתחנות הנכונות. בימים אלו הזדמנה דוגמא טובה לכך, האינפלציה במשק מרימה ראש. שוק איגרות החוב זיהה זאת בעוד מועד: ברבע האחרון של שנת 2010 עמד קצב האינפלציה השנתי על 2.5% והיה בתוך יעד האינפלציה.
על מנת לדעת מה חשב אז שוק ההון, השוויתי את תשואת הפדיון על איגרת חוב שאינה צמודה למדד לתשואת הפדיון על איגרת חוב הצמודה למדד ונפדית בתוך שנה. מצאתי שהשוק צפה אינפלציה גבוהה הרבה יותר של3%-3.5% - גבוה אף מיעד האינפלציה. כיום עומד קצב האינפלציה על 3.6% ולכן שוק ההון זיהה מבעוד מועד את הקפיצה המתרגשת.והנה, רק עכשיו מזהה זאת ציבור המשקיעים ורץ בהמוניו להצמיד את כספו למדד; זאת כי הוא חושש שהאינפלציה תמשיך לעלות.
עד כמה הם חושש? איגרת חוב צמודת מדד מסוג גליל 5480 שתיפדה בסוף אוגוסט, נסחרה לאחרונה בתשואת פדיון שלילית חסרת תקדים של 2.5% כלומר, מי שקונה היום את הנייר הזה מוכן לשלם פרמיה גבוהה מאוד רק על מנת להיצמד למדד.
האם גם הפעם הציבור איחר את הרכבת?
כשאני בוחן את הסיבות העיקריות לעלייה הנוכחית בקצב האינפלציה, מסתבר שאחראים לה שני גורמים עיקריים: סעיף הדיור (שהוא רבע מהמדד) והזינוק במחירי המזון והדלקים בעולם. שני הגורמים האלה הם חיצונים למשק ויכולים להתהפך עד מהרה, כפי שאכן קרה בעבר. רעידת האדמה ביפן עלולה לגרום לכך שהביקוש לנפט גולמי במדינה, שהיא הצרכנית השלישית בגודלה בעולם, יקטן משמעותית, עקב סגירת בתי זיקוק. הדבר יכול להביא לירידה מהירה בקצב האינפלציה העולמי. כמו כן, די שמזג האוויר ישתפר ו/או שהמתיחות בצפון אפריקה ובמזרח התיכון תתפוגג, כדי שהמזון והדלקים ישנו כיוון.
לגבי הדיור, רק לאחרונה ראינו לפי נתוני משרד האוצר שהיקף עסקאות הנדל"ן נמצא בירידה חדה וגם המחירים החלו לרדת. בדרך כלל סבורים ההפך, כי נתוני הלמ"ס מראים דווקא על עלייה, אך מה אם יתחוור שהאוצר "צודק"?
בנק ישראל החליט להיות זהיר ולכן החל לצמצם את המדיניות המוניטארית במהירות רבה יתר. אם יתברר שמחירי הדיור, הסחורות והאנרגיה נבלמים והריבית עלתה בינתיים, ציפיות האינפלציה ירדו במהירות והציבור יפסיד פעם נוספת: יתברר לו שהוא קנה אג"ח (קצרות) צמודות מדד ביוקר רב ומי שמכר לו קנה אותן בעוד מועד בזול.
כדי להימנע ככל הניתן ממצב זה, מתבקש להיות בתקופה זו במח"מ בינוני וכך אם התרחיש שתיארתי אכן יקרה - לפחות ההפסדים יהיו מוגבלים יותר.
מאת: מוטי זייד, מנהל בנקאות פרטית - תאגידים בבנק מזרחי טפחות.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.Z 16/03/2011 14:15הגב לתגובה זובגלל הנהירה של העדר לדעתי בנק ישראל צריך לפעול ביתר שאת בשוק האג" ח לביצוע צמצום מוניטרי ולא בתחום הריבית שרק מעצימה את האינפלציה(של הוצאות),ואת הספקולנטים, ובמצב בו הכלכלות שאליהן מכוון היצוא אינן מעלות ריבית העלאת ריבית חד צדדית מקשה על היצוא ופוגעת בצמיחה.אולי תחום הרגולציה של קרנות הפנסיה שצוברות כספים מהמגזר הציבורי בקצב עולה משנה לשנה צריך לעבור שינוי.
- 4.ריבאונד 16/03/2011 00:38הגב לתגובה זומוטי זייד היקר, תבדוק את עקום התשואות בטווח הבינוני, מה הוא מגלם? בגלל אפקט המינוף ייתכן ותחטוף מכה לא פשוטה ככל שתתרחק במחמ, הצמודים במחמ 3-4 שנים מגלמים אינפלציה קרוב ל-3% וכשהריבית תמשיך לעלות המשקיעים יחטפו שם מכה רצינית, אז חבל סתם לזרוק ססמאות כדי לקבל כתבה
- ריבאונד, 4 16/03/2011 10:24הגב לתגובה זושלום רב לצורך הבהרת שאלתך, נא הבט בפיסקה האחרונה בטור, שם תמצא תשובה.
- יוסי זכאים 16/03/2011 11:22נהנתי מאוד לקרוא את הניתוח שלך
- 3.מוטי קירשנבאום 15/03/2011 18:04הגב לתגובה זוהלוואי שנפסיד כמה גורשים בצמודים קצרים. שווה את הביטחון. הפסדים של עשרות אחוזים בנדל" ן בועתי או בשוק המניות זניח. אין לך על מה לכתוב ?
- 2.משה 15/03/2011 17:14הגב לתגובה זולאור המאמר שכתבת אשמח אם תנתח בקצרה את המשבר עם יפן
- משה ,2 16/03/2011 10:01הגב לתגובה זושלום רב ביחס לאינפלציה נראה כי קיטון הביקושים לסחורות ובכללם לנפט יביא לירידת מחירים , ולראייה מחירה של חבית נפט ירד ל 97.18 $ .
- אותו מחדש 16/03/2011 10:43ואם יפן נהרסה וצריכה לבנות את עצמה מחדש,זה אומר שהיא תזדקק להרבה סחורות. זה שהנפט ירד לא אומר כלום,כי כמו שעלה ע" י ספקולנטים,כך הוא יורד.
- 1.מנטליסט 15/03/2011 16:31הגב לתגובה זושלום נהניתי לקרוא את כתבתך יש לי שאלה - קראתי היום שמדד מנהלי הרכש ירד ירידה חדה איך נתון זה משפיע על המסקנה שלך, אם בכלל?
- מוטי זייד 16/03/2011 08:40הגב לתגובה זושלום רב נתון זה אם אינו חד פעמי מפחית את הלחצים האינפלציוניים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
