שחיקה ברווחי גרנית הכרמל: רשמה ירידה של 40% ברווח הנקי ב-2010
חברת גרנית הכרמל, אשר נשלטת בעקיפין על ידי דוד עזריאלי, מסכמת את שנת 2010 עם רווח נקי של כ-56.3 מיליון שקל, לעומת כ-94.1 מיליון שקל ב-2009. הירידה ברווח הנקי נבעה, בין היתר, כתוצאה מירידה במרווחים במכירת הדלקים בשל תחרות חריפה במחצית הראשונה של השנה וגידול בהוצאות מימון בשל עליה במחירי תזקיקי הנפט, אשר מביאה לגידול בהון החוזר ועליית הריבית.
יצויין כי ב-2009 רשמה החברה הכנסות בגין דיבידנדים שקיבלה בסך של כ-16 מיליון שקל וכן רשמה הכנסות מיסים בסך של כ- 22 מיליון שקל בשל השפעת שינוי שיעורי המס העתידיים. מאידך, בשנת 2010 רשמה החברה רווח של 16 מיליון שקל ממכירת אחזקותיה בחברת שמנים בסיסיים חיפה. בשנת 2010 חילקה גרנית הכרמל, לראשונה מאז שנת 2003, דיבידנד בגובה של 25 מיליון שקל.
בשנת 2010 הכנסות החברה גדלו בשיעור של כ- 16% והגיעו לכ-5.2 מיליארד שקל בהשוואה לכ- 4.5 מיליארד שקל בשנת 2009. כמו כן, רשמה החברה שיפור של כ- 3.3% ברווח הגולמי אשר הסתכם בכ- 1.08 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.05 מיליארד שקל ב-2009.
במגזר מתחמי התדלוק בשנת 2010 החברה הציגה עלייה של כ- 15% במכירות כשהרווח התפעולי קטן לכ- 125 מיליון שקל לעומת כ-145 מיליון שקל אשתקד. ברשת סונול פועלות כיום 229 תחנות תדלוק ציבוריות מהן 188 (82%) מופעלות על ידי חברה בשליטת סונול, זאת לעומת 225 תחנות בתום שנת 2009. מספר חנויות הנוחות ברשת SoGood גדל והגיע ל-151 חנויות לעומת 140 חנויות בתום השנה הקודמת. נכון למועד זה פועלות 157 חנויות. מחזור חנויות הנוחות עלה בכ- 26% והגיע לכ- 206 מיליון שקל בשנת 2010 לעומת כ- 164 מיליון שקל ב-2009.
במגזר הצבע וגמר בניה חברת טמבור הרחיבה את פעילותה והציגה תוצאות טובות מאוד המציגות גידול בכל האינדיקאטורים. מחזור המכירות גדל בשיעור של כ - 20% והגיע לסך של כ 684 מיליון שקל. הרווח התפעולי במגזר הצבע וגמר הבניה גדל והגיע לכ- 54 מיליוני ש"ח לעומת כ- 47 מיליוני ש"ח אשתקד. ברבעון הרביעי של שנת 2010 הציגה החברה רווח תפעולי שהסתכם בכ- 12 מיליון שקל לעומת כ- 7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 71%.
במגזר המים והשפכים בשנת 2010 הגדילה החברה את אחזקותיה בדרך הים ל-72.1%. דרך הים הרחיבה את מתקן ההתפלה לתפוקה שנתית של 45 מיליון מ"ק. בימים אלה מנהלת דרך הים מגעים עם מנהל ההתפלה ברשות המים להרחבה נוספת של מתקן ההתפלה, זאת בהתאם להחלטות ממשלת ישראל להרחבת מתקני ההתפלה הקיימים.
יוסי זינגר, מנכ"ל החברה- "בשנת 2010 פעלה גרנית לחיזוק הצמיחה של פעילות הליבה. החברה תמשיך לפעול להרחבת הפעילויות בכל המגזרים, להגדלת הרווחיות וההתייעלות התפעולית וכן להשאת תשואה לבעלי המניות".
- 5.יוסי לא זינג 30/03/2011 21:03הגב לתגובה זוהזקן , פיטר מסכנים מהעבודה. מזל שהזקן לא מבין מה קורה סביבו,,,, רק חבל על העובדים
- 4.זינגר חלש מאוד....להחליף ומהר... (ל"ת)פנימי 16/03/2011 07:49הגב לתגובה זו
- 3.ציפי 16/03/2011 02:38הגב לתגובה זוהבעיה של גרנית היא הניהול הלקוי של יוסי זינגר. הרס את גרנית הגיע הזמן להחליפו. על יכולתיו הגרועות למדנו מהשותפות בגיזה זינגר ועכשיו בגרנית.
- 2.בן 15/03/2011 16:12הגב לתגובה זווהיא בדיוק במחיר שקניתי, בלי דיבידנדים כמעט בכלל... איך מאחזקות איכותיות לכאורה בשווקים לא ממש תחרותיים מוציאים כזה רווח נמוך כל שנה.
- 1.משה 15/03/2011 15:47הגב לתגובה זואתה לא שווה כלום יא אפס.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
