דוחות

שחיקה ברווחי גרנית הכרמל: רשמה ירידה של 40% ברווח הנקי ב-2010

החברה המחזיקה בסונול ובטמבור רשמה סבלה ב-2010 מירידה במרווחים במכירת הדלקים בשל התחרות החריפה בתחום, רשמה גידול של 16% בהכנסות
לירן סהר | (5)

חברת גרנית הכרמל, אשר נשלטת בעקיפין על ידי דוד עזריאלי, מסכמת את שנת 2010 עם רווח נקי של כ-56.3 מיליון שקל, לעומת כ-94.1 מיליון שקל ב-2009. הירידה ברווח הנקי נבעה, בין היתר, כתוצאה מירידה במרווחים במכירת הדלקים בשל תחרות חריפה במחצית הראשונה של השנה וגידול בהוצאות מימון בשל עליה במחירי תזקיקי הנפט, אשר מביאה לגידול בהון החוזר ועליית הריבית.

יצויין כי ב-2009 רשמה החברה הכנסות בגין דיבידנדים שקיבלה בסך של כ-16 מיליון שקל וכן רשמה הכנסות מיסים בסך של כ- 22 מיליון שקל בשל השפעת שינוי שיעורי המס העתידיים. מאידך, בשנת 2010 רשמה החברה רווח של 16 מיליון שקל ממכירת אחזקותיה בחברת שמנים בסיסיים חיפה. בשנת 2010 חילקה גרנית הכרמל, לראשונה מאז שנת 2003, דיבידנד בגובה של 25 מיליון שקל.

בשנת 2010 הכנסות החברה גדלו בשיעור של כ- 16% והגיעו לכ-5.2 מיליארד שקל בהשוואה לכ- 4.5 מיליארד שקל בשנת 2009. כמו כן, רשמה החברה שיפור של כ- 3.3% ברווח הגולמי אשר הסתכם בכ- 1.08 מיליארד שקל, לעומת כ- 1.05 מיליארד שקל ב-2009.

במגזר מתחמי התדלוק בשנת 2010 החברה הציגה עלייה של כ- 15% במכירות כשהרווח התפעולי קטן לכ- 125 מיליון שקל לעומת כ-145 מיליון שקל אשתקד. ברשת סונול פועלות כיום 229 תחנות תדלוק ציבוריות מהן 188 (82%) מופעלות על ידי חברה בשליטת סונול, זאת לעומת 225 תחנות בתום שנת 2009. מספר חנויות הנוחות ברשת SoGood גדל והגיע ל-151 חנויות לעומת 140 חנויות בתום השנה הקודמת. נכון למועד זה פועלות 157 חנויות. מחזור חנויות הנוחות עלה בכ- 26% והגיע לכ- 206 מיליון שקל בשנת 2010 לעומת כ- 164 מיליון שקל ב-2009.

במגזר הצבע וגמר בניה חברת טמבור הרחיבה את פעילותה והציגה תוצאות טובות מאוד המציגות גידול בכל האינדיקאטורים. מחזור המכירות גדל בשיעור של כ - 20% והגיע לסך של כ 684 מיליון שקל. הרווח התפעולי במגזר הצבע וגמר הבניה גדל והגיע לכ- 54 מיליוני ש"ח לעומת כ- 47 מיליוני ש"ח אשתקד. ברבעון הרביעי של שנת 2010 הציגה החברה רווח תפעולי שהסתכם בכ- 12 מיליון שקל לעומת כ- 7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 71%.

במגזר המים והשפכים בשנת 2010 הגדילה החברה את אחזקותיה בדרך הים ל-72.1%. דרך הים הרחיבה את מתקן ההתפלה לתפוקה שנתית של 45 מיליון מ"ק. בימים אלה מנהלת דרך הים מגעים עם מנהל ההתפלה ברשות המים להרחבה נוספת של מתקן ההתפלה, זאת בהתאם להחלטות ממשלת ישראל להרחבת מתקני ההתפלה הקיימים.

יוסי זינגר, מנכ"ל החברה- "בשנת 2010 פעלה גרנית לחיזוק הצמיחה של פעילות הליבה. החברה תמשיך לפעול להרחבת הפעילויות בכל המגזרים, להגדלת הרווחיות וההתייעלות התפעולית וכן להשאת תשואה לבעלי המניות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסי לא זינג 30/03/2011 21:03
    הגב לתגובה זו
    הזקן , פיטר מסכנים מהעבודה. מזל שהזקן לא מבין מה קורה סביבו,,,, רק חבל על העובדים
  • 4.
    זינגר חלש מאוד....להחליף ומהר... (ל"ת)
    פנימי 16/03/2011 07:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ציפי 16/03/2011 02:38
    הגב לתגובה זו
    הבעיה של גרנית היא הניהול הלקוי של יוסי זינגר. הרס את גרנית הגיע הזמן להחליפו. על יכולתיו הגרועות למדנו מהשותפות בגיזה זינגר ועכשיו בגרנית.
  • 2.
    בן 15/03/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
    והיא בדיוק במחיר שקניתי, בלי דיבידנדים כמעט בכלל... איך מאחזקות איכותיות לכאורה בשווקים לא ממש תחרותיים מוציאים כזה רווח נמוך כל שנה.
  • 1.
    משה 15/03/2011 15:47
    הגב לתגובה זו
    אתה לא שווה כלום יא אפס.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.