למה מדד התל-דיב בתשואת חסר והאם מדובר בהזדמנות?
מדד התל-דיב 20 הושק על-ידי הבורסה לניירות-ערך ביולי 2006 וכעת הוא כולל את 20 המניות בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר מבין המניות הנסחרות בבורסה בת"א.
מדד זה עומד בימים הקרובים לעבור מהפכה היות והבורסה לניירות-ערך החליטה ב-17 בפברואר ש"ז על מספר שינויים מהותיים בכלליו - להלן השינויים העיקריים העומדים לחול בו:
א) למדד החדש - שיקרא מעתה מדד תל-דיב - ישויכו מניותיהן של חברות שתשואת הדיבידנד שלהן עלתה על 2% בשנתיים מתוך שלוש השנים האחרונות. תנאי חשוב זה יאפשר לחברות בעלות מדיניות דיבידנד קבועה לאורך זמן להיכנס למדד גם אם לא חילקו דיבידנד בשנת משבר (דוגמת 2008). דבר העשוי להחזיר את הבנקים למדד התל-דיב כבר בשנה הבאה - הבנקים מחלקים כעת תשואת דיבידנד ממוצעת של 5%.
ב) מספר המניות הכלולות במדד יעלה ויכלול 39 מניות במקום 20 מניות כיום; הנגזרת של כלל חדש זה היא כי משקל כל מניה שבו צפוי לעמוד על כ- 2.5% משוויו (במקום 5% במצב הנוכחי);
ג) נקבע רף החזקות מינימלי של הציבור לחברות מועמדות שעומד על 400 מיליון שקלים; לעומת זאת חברות שכבר נכללות במדד יידרשו למינימום החזקות ציבור של 300 מיליון שקלים בלבד;
ד) המדד יעודכן פעם בשנה בלבד (ב-15 במארס) במקום פעמיים בשנה - דבר שיתרום ליציבותו, כמובן.
משמעות השינויים שקבעה הבורסה:
ראשית, הגדלת מספר המניות הכלולות במדד מגדילה את פיזור ההשקעה ובכך תורמת להפחתת הסיכון הכרוכה בהשקעה בו. שנית, הרחבת המדד וקביעת רף החזקות מינימלי נכבד מהווים נדבכים משמעותיים נוספים בתרומה ליציבותו. עדכון המדד אחת לשנה בלבד (במקום פעמיים בשנה כיום) יפחית משמעותית את התנודתיות האופיינית לו.
להלן תשואות המדדים המובילים בבורסה בת"א מתחילת השנה:
האם מהווה מדד התל-דיב ה"משודרג" הזדמנות מעניינת להשקעה?
מדד התל-דיב 20 נמצא בתשואת-חסר של כ-3.5% מול מדד ת"א 25 מתחילת 2011 משתי סיבות עיקריות:
1) השינויים אותם קבעה הבורסה הובילו להתאמות מצד מנהלי תעודות הסל ואלה גרמו לזעזועים במדד והורידו את שערו;
2) חשיפתו למניות מדד היתר (כ-20%). המדד יתחיל להיסחר במתכונתו החדשה מיום 3 לאפריל ש"ז - או-אז יהווה בהחלט הזדמנות קנייה מעניינת ללקוחות המעוניינים להיחשף לחברות בעלות שיעור צמיחה נאה ואשר מציגות רווחיות ו/או שיפור בתוצאותיהן הכספיות לאורך זמן ומחלקות דיבידנדים באופן עקבי.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות ומעניק ייעוץ השקעות מקצועי ובלתי תלוי לבתי-אב, חברות ולגופים עסקיים. ייעוץ ההשקעות שניתן הוא חיצוני - כלומר בלא ייפוי-כוח לביצוע פעולות כלשהן.
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 7.פיליפ 16/03/2011 11:09הגב לתגובה זולמה לא מקבלים דיווינדים מהתעודה הזאת. האם ההשוואה משקללת דיווידנדים שחולקו
- 6.כתבה לא מעמיקה, נושא דווקא מעניין (ל"ת)רמי 15/03/2011 16:41הגב לתגובה זו
- 5.קטמוני 15/03/2011 15:44הגב לתגובה זונראה שמדד התל דיב במתכונתו החדשה יהיה אלטרנטיבה טובה למשקיע סולידי לטווח ארוך.
- 4.אחלה כתבה (ל"ת)יוני 15/03/2011 13:44הגב לתגובה זו
- 3.לא נכון. השוק מאד גבוה וללא הצדקה . לשבת בצד. (ל"ת)דנה 15/03/2011 13:25הגב לתגובה זו
- 2.גם אמרת להגדיל בנקים והם צוללים! (ל"ת)אבי 15/03/2011 12:08הגב לתגובה זו
- 1.השוק מת , הולך לקרוס , גמרנו................. (ל"ת)יוני 15/03/2011 11:31הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
